חומת ברלין: כך הגיבו אנשי הצד המערבי כשהושלכו לעברם ערמות של אשפה

חזרה לימים בהם גרמניה הייתה מחולקת, וחומה גדולה הפרידה בין מזרח למערב ברלין.

יום אחד, אנשים מצד המזרחי של ברלין לקחו משאית, העמיסו אותה בזבל, ושפכו את תכולתה מעבר לחומה לצד המערבי. התושבים בצד המערבי יכלו לעשות אותו הדבר, אך הם לא עשו זאת.

במקום זה, הם לקחו משאית עמוסה במוצרי מזון - שימורים, לחמים, חלב ועוד מוצרים, והניחו אותם בצד המזרחי. מעל כל הערמת המצרכים, הם תקעו שלט שאמר: "כל אחד נותן מה שיש בתוכו".

ויש בזה משהו. אתה יכול לתת רק מה שיש בתוכך. יקירי, מה יש לנו בתוכנו? שנאה או אהבה? כעס או חמלה? טינה או סליחה?

בפרשת השבוע, יוסף מתגלה אל אחיו. וכך כתוב בפסוק: "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה". כתב ה"אור החיים" הקדוש זצ"ל בפירושו על התורה - אחיו של יוסף נבהלו מפניו, פחדו, מה הוא יעשה להם? והוא הרגיע אותם, ואמר: "אל תחושו לדבר, כי אני יוסף אחיכם, פירוש מתנהג עמכם במידת האחווה, וכאילו לא היה הדבר ההוא".

שמעתם? האחים זרקו אותו לבור עם עקרבים ונחשים, מכרו אותו לעבד, והוא אמר להם: "אני עמכם באותה מידת האחווה, וכאילו לא היה הדבר ההוא".

הלוואי ונצליח גם אנו להראות את הטוב והחמלה שבתוכנו, ובמקום לזכור "ולהשליך" על אנשים בחזרה את הרע שהם עשו לנו – להיות מסוגלים לומר "וכאילו לא היה הדבר ההוא...".

אני מאמין שבתוך כל אחד מאתנו יש טוב, והמון טוב. ואם יוצא גם רע, זה כמו משהו לא טוב שאכלנו, והגוף פולט, דוגמת אדם שמקיא. כך שאם מישהו שחשוב לכם, הוציא עליכם רוע - אל תכעסו עליו או עליה. הם פשוט לא "מרגישים טוב", ופשוט, סליחה על הבוטות, הקיאו עליכם.

וכמו שמתמלאים חמלה על אדם שמקיא, ולא מתרעמים עליו – כך נתייחס גם אליהם. וזכרו: למחול או להתנצל, לא אומר שאתם טעיתם והשני צדק. זה רק אומר שאתם מחשיבים את מערכת היחסים שביניכם, יותר מאשר את האגו העצמי שלכם.

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!