י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024
כך עברה עבודת הניגון מדור לדור

ניגון הכינורות: מסורת שתישאר עוד אלפי שנים / רפי פרלשטיין

איש התקשורת רפי פרלשטיין חסיד קרעטשניף שבה מנהג הכינור הוא חלק בלתי נפרד מההדלקה בטור מיוחד ב'בחדרי חרדים' על היסטוריית הכינורות מדור לדור. "לא נראה לי שיש אפילו חסיד אחד שמגיע בציפייה לשמוע נאמבר של כנרים מקצועיים"

ניגון הכינורות: מסורת שתישאר עוד אלפי שנים / רפי פרלשטיין
הרבי מקרעטשניף מנגן בכינור צילום: שוקי לרר

הכנר של הטיטאניק, מנהג חסידי לא מוצלח, מצעד הזיופים השנתי ועוד ועוד. מה לא שמענו על מנהג הניגון בכינור עתיק היומין המקובל אצל אדמו"רי בית קרעטשניף-נדבורנה מאות שנים לאחור. כחסיד קרעטשניף, מאז היותי ילד קטן, חיכיתי כל השנה לשמוע את הניגון המיוחד של הרבי. זר לא יבין. והאמת? שהגיע הזמן לעשות סדר במנהג שגורם לכל כך הרבה אנשים לתהות מאיפה מגיע ולפעמים אפילו לגחך עליו.

לפי הידוע בקהילה, המנהג הקדום החל זקנו של מורי ורבי שליט"א, האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה זצוק"ל שנהג לנגן בכינור ואף הורה כן לבניו, והיה אומר: "מי ילך לקראת מלך המשיח לנגן לפניו, חיים המנגן? אולי אתם תזכו לקדם את פניו ולנגן לפניו". לאחר מכן, שנים קדימה, סופר על בנו רבי מאיר מקרעטשניף זצ"ל, כי כשהיה ילד קטן, נעדר אביו מביתו לתקופה ארוכה ומאחר ורצה רבי מאיר ללמוד תורה, הלך על דעת עצמו לחיידר ולמד שם עם המלמד את אותיו הא-ב. כשחזר רבי מרדכיל'ה, הוא כעס על המלמד, "הרי מדובר בבני והריני מחויב בללמדו תורה, מדוע לימדת אותו שלא על דעתי?".

לאחר מכן ציווה רבי מרדכי לבנו רבי מאיר שלא יעיין בשום ספר עד שיישכח את צורת כל האותיות. רבי מאיר, מכיוון שהיה בעל זיכרון מופלא, התקשה לשכוח ובינתיים בנה במו ידיו כינור והחל ללמוד לנגן עליו עד שלמד לנגן ככנר בקיא ורגיל. זקני החסידים מספרים כי עבודת הנגינה הפכה אצלו לעבודת קודש גדולה ונשגבה עד שרבי מרדכיל'ה היה מעיר אותו בלילות כדי שיבוא לנגן בפניו. לדברי כותבי הזכרונות, רבי מאיר אף הזהיר כי יש לנהוג עם כינורו כמו עם קדושת ספר תורה ואף להצילו מפני הדליקה בשבת כס"ת.

כותב השורות עם הרבי מקרעטשניף | צילום: שוקי לרר.

כך עברה עבודת הניגון בכינור מדור לדור, שנים רבות, כשסביב המנהג הקדוש סופרו עשרות סיפורים מכל אדמו"רי השושלת. בעשורים האחרונים מקיימים את המנהג בעיקר לאחר הדלקת נרות חנוכה, אך חלק מהאדמו"רים נוהגים מדי פעם לנגן אף בפורים, מוצאי יום כיפור, ובל"ג בעומר. הרה"ק ר' אליעזר זאב מקרעטשניף הי"ד נהג לנגן בכינור אף בכל מוצאי שבת.

מורי ורבי הרבי מקרעטשניף שליט"א, ממשיך את מנהג אביו שניגן עשרות שנים ניגון מיוחד המיוחס לזקנו הרה"ק ר' אליעזר זאב מקרעטשניף הי"ד, על פרק קל"ג בתהילים "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים", תחילה שר הקהל את הניגון, לרוב פעמיים, לאחר מכן נוטל הרבי את הכינור ומנגן את המנגינה המיתולוגית בחסידות. בשנים האחרונות לאחר שנחלש, כיבד הרבי את נכדו לנגן את המזמור. בתפילה שנזכה חסידיו לראות אותו מתחזק ובשנה הבאה מנגן כפי שעשה רבות בשנים.

אם אנסה להמחיש את המנהג הקדום לימינו, לא צריך לחזור הרבה לאחור. להבדיל אלף אלפי הבדלות, רק לפני מספר חודשים, כל העולם עצר את נשימתו ועקב בדריכות אחר הדיווחים מבית הממלכה הבריטית עם מות המלכה. חובבי הז'אנר עקבו בצימאון אחרי הגינונים והטקסים, למרות שרובם ישנים, ארכאים, לא רלוונטיים ונשמרו מההלוויה הקודמת במשפחת המלוכה שנערכה עשרות שנים קודם לכן. עם זאת, לא ראיתי רבים שחשבו בשל כך שבריטניה היא לא מדינה מודרנית ומתקדמת. עולם מתקדם הוא עולם שיש בו סנטימנט וחשיבות למנהגים ומסורות.

מוזר? אולי. צורם? יש מצב. אך לא נראה לי שיש אפילו חסיד אחד שמגיע בציפייה לשמוע נאמבר של כנרים מקצועיים. מסכים לחלוטין שבחלק מהמקרים לא היה מזיק קצת שפשוף והבנה בכלי הנגינה המורכב, אך המטרה היא המנהג, העבודה הקדושה, המעמד הנשגב ובעיקר המסורת. מסורת שתישאר עוד אלפי שנים. בגאווה.

חסידות קרעטשניף ניגון בכינור הדלקת נר חנוכה רפי פרלשטיין

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}