הפריצה האיראנית למצלמות שתיעדו את הפיגוע התרחשה כבר לפני שנה

בפיגוע המטען בכניסה לירושלים שהתרחש לפני כחודש ובו נרצחו שני בני אדם ונפצעו 12 איש. לצד הנזק והאבידות בנפש, לפיגוע הזה התווסף גם פיגוע תודעתי: כמה שעות אחרי הפיצוצים ארגון האקרים בשם Moses Stuff, "מטה משה", פרסם צילומים ממצלמת אבטחה של ארגון ביטחוני שהוצבה בצומת הכניסה לעיר.

גם לפני כשנה ארגון "מטה משה" פרסם סרטון מהמצלמה הזו בערוץ הטלגרם שלו. העובדה שארגון איראני פרץ למצלמת האבטחה הזו, ששימשה גוף ביטחוני, הייתה ידועה לגורמי הביטחון כבר הרבה זמן, אבל דבר לא נעשה. כך בתחקיר שפרסם הכתב אורן אהרוני ב'כאן 11'.

שיטוט בערוץ האיראני מגלה עוד כמה מצלמות שההאקרים הצליחו לפרוץ אליהן, בהן מצלמות סביב מפעל חברת מערכות הלחימה רפא"ל, ומצלמות שמתעדות את רחובות תל אביב וירושלים. הכול גלוי ופרוץ.

החדירה למצלמות איננה דבר מסובך, אך היעדר היחס לפריצה, על אף שידעו עליה, היא תקלה שמציבה סימן שאלה גדול לגבי אופן השמירה על המידע בגופים ציבוריים ופרטיים.

על מצלמת הטיילת בחיפה למשל, אפשר להשתלט מרחוק, להזיז אותה לצדדים, להתקרב ולהתרחק, וכמובן לשבת ולצפות. יש גם אפשרות לא מסובכת להיכנס למצלמות של בתים פרטיים שבמערכת ההפעלה שלהן לא שונתה הסיסמה הראשונית. גורמים פליליים יכולים לנצל את המצב הזה ולצפות באנשים בתוך בתיהם.

אלא שלכאן גם נכנסו האיראנים. אנשי סייבר ישראלים כבר הצליחו למפות כמה ארגוני האקרים איראניים - כולם, אגב, כפופים לשלטון האיראני, כולל משמרות המהפכה.

HAKERS OF SAVIOR היא קבוצה איראנית שתוקפת חברות לוגיסטיקה ושילוח ימי. SHARP BOYS היא קבוצה שתוקפת אתרים ישראליים קטנים ומנסה להצליב מידע, כמו פרטים של פוליטיקאים וראשי ממשלה. OPEN HANDS היא קבוצה שמבצעת תקיפות כתגובה לפעילויות המיוחסות למוסד. זו הקבוצה שפרסמה את הצילום של ראש המוסד ואת תלוש השכר שלו.

MOSES STUFF, שפרצה למצלמות בירושלים ולחברות הנדסה, פרסמה למשל גם צילומים של תשתית הרכבת הקלה, של גורדי שחקים בישראל ושל שר הביטחון בני גנץ. ההאקרים שלה גם התקשרו לטלפונים של אנשי ביטחון מהסרטון שפרסמו. הם אף יזמו שיחה עם השרה לשעבר ציפי לבני.

הם פרצו למייל של ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין, ודרך המייל שלו הם שלחו ללבני קישור שאותו ביקשו שתפתח. אחרי שלא ענתה, האיראנים שלחו לה הודעה נוספת דרך המייל הפרוץ של ידלין. הטקסט כתוב בעברית עם שגיאות, סוג של תרגום מאנגלית, אבל הרמה בהחלט עולה. לפני כשבוע היה ניסיון נוסף לפנות לאדם שבקיא בנושא האיראני באמצעות מייל שנשלח דרך דמות ביטחונית ובו בקשה ללחוץ על לינק.

בכל יום ישראל מותקפת, אגב, לא רק על ידי האיראנים ולא רק מסיבות ביטחוניות, אלא גם מסיבות כלכליות. בדרך כלל זה לא מתפרסם. לפעמים, כשמדובר בהרבה אנשים, התקיפה תופסת כותרות, כמו הפריצה לחברת "שירביט" או לאתר "אטרף". את הניסיונות לפגוע פגיעה פיזית באנשים דרך פריצה למערכות מחשוב כבר אפשר לזהות. לפני כשנה פרצו למערכת מים בשרון והתחילו לשנות את כמות הכלור במי השתייה.

ישראל היא מעצמה בתחום הסייבר, וכשמדובר בגופים גדולים ורגישים האבטחה חזקה מאוד. הבעיה היא הפער בין הגופים המאובטחים לבין הגופים הפרטיים או הציבוריים החלשים, כמו עיריות לדוגמה, שלמערכות שלהם פשוט יותר לפרוץ.

ישראל לא יוצאת דופן. לצד מצלמות פתוחות בפתח תקווה או בחולון, הצלחנו גם למצוא לא מעט מצלמות בטהראן. זה לא מנחם. המלחמה השקטה הזאת מתנהלת 24 שעות ביממה, בכל החזיתות. על הרוב אנחנו לא שומעים. במקרה הטוב זה רק מביך, במקרה הרע, אנשים עלולים להיפגע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!