מה עשתה הילדה כשנתבקשה לתת אחד מהתפוחים לאימה?
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על ילדה שנתבקשה מאימה להגיש לה את אחד מהתפוחים, מה עשתה הילדה? כיצד הגיבה האם? ומה הייתה לבסוף כוונתה? | מהו המסר שנלמד מכך לחיים ואיך זה קשור לפרשת השבוע?
- הרב יצחק פנגר
- כ"ב כסלו התשפ"ג
ילדה קטנה החזיקה בידיה שני תפוחים.
אמה ביקשה ממנה לתת לה את אחד התפוחים, שכן הרי היא לא תאכל את שניהם. הילדה הסתכלה על שני התפוחים, התלבטה, ואז לפתע נגסה באחד מהם, התבוננה בשני ונגסה גם בו... האם הייתה בהלם.
מה?! איזו חוצפה, מה ביקשתי ממנה, בסך הכל את אחד התפוחים. וייתרה מכך, הרי אני היא זאת שקנתה אותם.
ואז, לפני שהאם התכוננה למסור לילדתה שיחת מוסר צולבת, הבת הקטנה הגישה לאמא שלה את אחד התפוחים, ואמרה: "קחי, אמא, התפוח הזה יותר טעים". האם נשארה פעורת פה...
לפעמים אנו רואים דברים שגורמים לנו לסימני שאלה, לא מבינים למה קורה לנו מה שקורה לנו. אל תקפצו למסקנות, בפרט לא שליליות.
פרשת השבוע מגוללת את סיפורו של יוסף הצדיק, ילד בן 17 שגדל בחממה רוחנית וגשמית, בביתו של יעקב אבינו.
ברגע אחד הכול משתנה כשהוא נזרק לבור, "וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם" - אין בו מים, אבל נחשים ועקבים היו בו.
זו טראומה לכל החיים, בפרט כשמי שזרק אותך הם האחים שלך. מפה הכל רק מדרדר. הוא מוצא מהבור ונמכר לישמעאלים, ולאחר מכן הוא עובר ידיים למדיינים ולסוחרים, עד שהוא מוצא את עצמו, לא פחות ולא יותר, כעבד במצרים.
ואחרי שהוא עומד בניסיון קשה מאד עם אשת הבוס שלו, הוא עוד נזרק לכלא ל-12 שנה.
זה נשמע שאם מי מאתנו חשב שהמצב שלו קשה - לעומת יוסף הכל נראה כמו גן עדן.
אך זכרו: בסוף כל חושך מגיע האור - בשבוע הבא הכל יתהפך, וביום אחד והוא יהפוך מעבד זרוק בכלא, לאדם כמעט הכי משפיע במצרים, ויהיה משנה למלך מצרים.
ללמדנו שני דברים: דבר ראשון, לא למהר לשפוט מצבים , גם אם הם נראים לא טובים.
ודבר שני, לא למהר לשפוט אנשים אחרים – מאחורי מעשים ישנו צורך, ישנה כוונה.
ועם נתעלה מעל המילים או ההתנהגות, ונקשיב ל"מנגינה" - ייתכן שתתגלה בפנינו מציאות אחרת ממה שחשבנו בתחילה.
שבת שלום.
שלכם, יצחק פנגר.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות