הרב שאול יורוביץ': התמודדויותיו השונות של יעקב אבינו

בראשית הפרשה על הפסוק "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" מביא רש"י (ד"ה אלה תולדות יעקב יוסף) מדרש חכמים: "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה".

מדרש זה מעורר פליאה גדולה, משתמע ממנו כאילו זהו רצון חדש שנוצר עכשיו אצל יעקב אבינו בחזרתו לארץ מגורי אביו, והשאלה הנשאלת- וכי כל ההתמודדויות הקודמות שלו מול עשיו ולבן היו לפי בקשתו, וכי אז לא רצה לשבת בשלווה, והרי כל מושג הניסיונות וההתמודדויות העוברות על האדם הן דווקא מצד שהן שלא כרצון האדם, ואם כן מה התחדש בשלב זה ש'ביקש יעקב לישב בשלוה'. 

גם האמירה שאומר הקב"ה 'לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה' אינה מובנת כל כך, שלכאורה מה רע בזה שצדיקים יזכו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

כאשר נעמיק ונתבונן בכלל התמודדויותיו של יעקב אבינו לאורך ימי חייו, ניתן לחלק אותן לשלושה חלקים עיקריים. בתחילה בעודו בבית אביו הוא מתמודד עם עשיו אחיו, יעקב אבינו מתואר בשלב זה כ'איש תם יושב אהלים' - הדבר מוסבר בפנימיות שהוא כביכול מופשט מכל הוויות העולם הזה. למרות תמימותו יעקב קונה מעשיו את הבכורה וזוכה בברכות במקומו. מצב זה נמשך עד שחמתו של עשיו מתגברת והוא נאלץ לברוח ללבן.

מכאן והלאה לאורך עשרים ושתים שנות שהייתו אצל לבן, יעקב משתנה כליל. הוא אינו יושב אהלים יותר, אדרבה הוא יוצא לעולם הארצי התחתון, ימיו ולילותיו מוקדשים לרעיית הצאן, נישואין והקמת משפחה לתפארת. בעצם בשלב זה הוא מתמודד שוב עם אותם הדברים – הבכורה והברכות, מתחילה כאשר לבן מרמה אותו ונותן לו את לאה במקום רחל- שזה התמודדות שלו עם מושג הבכורה, לאחר מכן כאשר לבן מחליף את משכורתו עשרת מונים- הרי הוא מתמודד שוב עם שפעו, שזה מבטא את ברכת אביו אליו. בשני החלקים הוא יוצא וידו על העליונה כמפורש בכתובים.

וכאן אנו מגיעים לשלב השלישי, ההתמודדות השלישית שלו עם מכירת יוסף, זו התמודדות מסוג אחר לחלוטין, לאחר שהוא זכה בכול והגיע למקומו הראוי לו, הוא כביכול לפי ראייתו מתחיל לאבד את מה שזכה בו.  זה מתחיל עם פטירת רחל אשתו האהובה מהעולם וממשיך בסיפור הטראגי עם יוסף.

בשני הסיפורים הראשונים עם עשיו ולבן, יעקב נכנס לשם מתוך מודעות מלאה. הוא ידע היטב שהוא מעורר את חמת אחיו בזכייתו בברכות. כן הדבר עם לבן, הוא הלך אליו בבחירה מלאה וידע היטב את טיבו, וכן בשעה שברח מפניו ידע שלבן לא ישלים עם זה בנקל. מובן וברור היטב מפני מה יעקב בחר בתלאות אלו, הרי על ידם דווקא זכה לבכורה והברכות מעשיו אחיו, ובהגיעו ללבן הוא אכן מממש את אותת זכיות בפועל ממש-  הוא זוכה בנשיו וילדיו וברכוש רב. אם כן נמצא שיש משמעות רבה למעבריו והתמודדויותיו שם בבחינת 'יש שכר לפעולתך', ומובן שלא שייך לתאר אותן כצרה שקפצה עליו .

לעומתם, הסיפור השלישי עם יוסף שונה לגמרי. לא רק שיעקב לא הלך לשם בבחירה או בידיעה כלשהי, אלא שלאורך שנות סבל אלו הוא לא מצא שום משמעות בייסורים אלו, רוח הקודש לא שרתה עליו ונדמה היה לו שהוא נפל מדרגותיו הרוחניים. זוהי התמודדות מסוג אחר לחלוטין כאמור.

ניתן למצוא שלוש רמות התמודדות אלו בחיי כל אדם. בתחילה עליו להיות ספון בהיכלי תורה ויראה ולזכות במקור שפעו בבכורה הראויה לו ובברכות ששייכות לו, זה שלב ראשון המקביל לחיי יעקב בבית אביו, לאחר מכן עליו לצאת לחיי המעשה ולפעול בכל כוחו להגשמת משאלות אלו שזה יעקב אצל לבן- בשתיהן דרכו רצופה מכשולים והתמודדויות רבות, אך הן מובנות ומתקבלות עליו איכשהו.

 אך ישנו שלב שלישי קשה הרבה יותר, הוא כולל את כל ההתמודדויות הלא מובנות, כאשר נדמה לו שהוא חלילה מאבד דברים שהוא כבר זכה בהם- שזה התמודדות יעקב עם יוסף.

אומר הקב"ה 'לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא', ייסורים כאלו כעשיו ולבן שמוצאים בהם תכלית כלשהי הרי יש בהן בחינת שכר ועולם הבא וזה קל יותר לצדיקים, אך הם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, כלומר הם רוצים להימנע מייסורים שהם בבחינת עולם הזה, מכיוון שאינו ידוע להם שום תכלית בצרות אלו כצרת יוסף ליעקב, והקב"ה מגלה לאדם שדווקא שם במקומות הנעלמים האלה נמצאת עבודה גדולה מאוד שהרי דווקא בזה מתחיל כל מציאות בניין עם ישראל בפועל ממש על ידי זיכוכם ובירורם באותם מקומות נמוכים כידוע, וכן הדבר בחיי כל פרט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!