המיליציות הפרו-איראניות בעיראק – תמונת מצב

בעקבות חיסולם של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה האיראניים, ושל אבו מהדי אלמהנדס, סגן יו"ר הגיוס העממי ומפקד המיליציה הפרו-איראנית גדודי חיזבאללה ב-3 בינואר 2020 בסיכול ממוקד שביצעה ארה”ב, חלו תמורות בפעילות המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות. השינויים כללו חילופי-גברי בהנהגה, הקמת מיליציות חדשות, שמאחוריהן עומדות המיליציות הוותיקות, זאת כדי לשמור על “חתימה נמוכה” בביצוע פיגועים ותקיפות, והרחבת מעורבותן של המיליציות בסוגיות פנים-עיראקיות, אזוריות וגלובליות כדוגמת המאבק בישראל ובארצות-הברית במסגרת “ציר ההתנגדות”.

פלישת ארצות הברית לעיראק בשנת 2003 ערערה את הסדר הפנימי במדינה והביאה, בין השאר, להקמת מספר מיליציות פרו-איראניות הפועלות בחסות כוח קדס של משמרות המהפכה שהוקמו במטרה לסלק את הכוחות האמריקאים מעיראק ולבסס את המעורבות האיראנית במדינה. בין המיליציות המרכזיות עצאא’ב אהל אלחק (חבורות אנשי האמת), כתאא’ב חזבאללה (גדודי חזבאללה), נג’באא’ (האצילים) וכתאא’ב סיד אלשהדאא’ (גדודי אדון החללים).

מיליציות אלה אכן פעלו לאורך השנים בעיראק נגד כוחות הקואליציה הבינלאומית בראשות ארצות-הברית ותרמו ליציאת הכוחות מעיראק בשלהי 2011. בשנת 2014 שולבו המיליציות במסגרת “הגיוס העממי”, שנועד להילחם בדאעש, ומאז הן הפכו להיות חלק אינטגראלי מהמערך הצבאי בעיראק והשתלבו גם בפוליטיקה במדינה. המיליציות ממשיכות לפעול לחיזוק המעורבות האיראנית בעיראק ולניתוק קשריה של עיראק עם ארצות-הברית. המליציות גם מהוות גם חלק מ”ציר ההתנגדות” ובמסגרת זו הן פועלות גם מחוץ לעיראק, במיוחד בסוריה, כולל באזור הגבול עם ישראל, כך בניתוח מענין שמפרסם "מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית".

המיליציות הפרו שיעיות מרבות לבצע תקיפות נגד הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה באמצעות רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים ויצאו בהצהרות תוקפניות נגד ארצות-הברית וישראל. הן מטפחות קשרים הדוקים עם חזבאללה בלבנון ומפתחות אמצעי לחימה בהדרכת איראן כשבולטים בהם הם כלי טיס בלתי מאוישים ורקטות.

נוכחותם של לוחמי המיליציות, במיוחד באזור דרום-מזרח סוריה בקרבת גבול ישראל, מהווה איום על ישראל. אמצעי הלחימה שברשותם, הכוללים כלי טיס בלתי מאוישים וטילים ארוכי-טווח, עלולים לסכן את ישראל וארצות-הברית גם במרחבים גיאוגרפיים רחוקים יותר. המיליציות גם מאיימות על ריבונותה של עיראק ועל משטרה הפלורליסטי ומנסות להפוך אותה לשלוחה של איראן.

לאחרונה החלו המיליציות לתקוף יעדים של תורכיה בעיראק, לאיים על סעודיה והאמירויות (בשל תמיכתם בלוחמים נגד התנועה החות’ית הפרו-איראנית) ואף דווח כי הן שלחו סיוע צבאי, כדי לסייע לרוסיה במלחמתה נגד אוקראינה, עובדה הצריכה להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות במערב אירופה.
מחקר זה מתאר את תמונת המצב של פעילות המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ומנתח את ההשלכות האפשריות של פעילותן על המזרח התיכון ואזורים נוספים ברחבי העולם. זהו ראשון בסדרת מסמכים שנועדו לנתח את פעילותן של המיליציות ואת ההשלכות והסיכונים הנובעים מפעילות זו.

עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, ב-15 במרץ 2011, נזקק המשטר הסורי לסיוע של איראן בדיכוי מתנגדיו והמשטר האיראני נחלץ לעזרתו תוך שילובם של אנשי כוח קדס של משמרות המהפכה, לוחמי חזבאללה מלבנון, יחידות ייעודיות של שיעים מאפגניסטאן (חטיבת פאטמיון) ומפקיסטאן (חטיבת זינביון), יחידות שרובן מורכבות מלוחמי המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות, לוחמי מיליציות עיראקיות פרו-איראניות נוספות, שהשתתפו בלחימה בסוריה, כגון אלנג’באא’ (האצילים), שהוקמה ב-2013. לפחות חלק מהלוחמים הללו, ביניהם לוחמי המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות, שולבו ביחידות של צבא סוריה.

מדובר באלפי או עשרות אלפי לוחמים, שלחמו ולוחמים בסוריה. בפני המתגייסים החדשים לשורות היחידות הנלחמות בסוריה הוצג כי משימתם היא להגן על המקומות הקדושים לשיעים בסוריה, ובמיוחד להגן על קבר אלסידה זינב שבאזור דמשק. בפועל, היחידות הללו נלחמו נגד מתנגדי המשטר בסוריה בזירות השונות ברחבי המדינה, אשר ברובן לא ממוקמים אתרים קדושים לשיעה, כך שהן נלחמו למעשה לייצוב משטרו של אסד לפחות באותה המידה שבה הן פועלות להגנת המקומות הקדושים. לוחמי המיליציות בסוריה מואשמים על-ידי גורמים מערביים, וגורמי אופוזיציה בסוריה, במעורבות בפשעי מלחמה נגד אזרחים סוריים, במיוחד חטיבת אבו אלפצ’ל אלעבאס, המורכבת מלוחמים עיראקיים. הן גם נוטלות חלק בשינוי הדמוגרפי בסוריה, כאשר הן פועלות לסילוק אוכלוסייה סונית ומשתלטות על שכונות ועיירות.

מייד לאחר חיסולם (3 בינואר 2020) של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, ושל אבו מהדי אלמהנדס, ראש המטה הכללי של הגיוס העממי ומפקד גדודי חזבאללה (המיליציה הפרו-איראנית הדומיננטית בעיראק ונכללת בגיוס העממי), מונו להם מחליפים.

אסמאעיל קאא’ני, ששימש כסגנו של סלימאני, החליף אותו כמפקד כוח קדס (הגורם המנהל, המפקד והמדריך את המיליציות הללו). על אף היותו דמות פחות בולטת וכריזמטית מכפי שהיה סלימאני, הוא ממשיך לבסס את המיליציות כזרוע של איראן בעיראק ופועל להמשך ההתפשטות האזורית של איראן באמצעותן.

נראה כי קא’אני מקדם גם את מעורבות אנשי המיליציות בפוליטיקה הפנימית של עיראק. מאז מינויו לתפקיד, נפגש קאא’ני מספר פעמים עם מנהיגי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק והיה מעורב בשנה האחרונה בניסיונות לפייס בין נציגי המיליציות הפרו-איראניות לבין מקתדא אלצדר “למען הבית השיעי”, אך ללא הצלחה. במקביל, נציגים מרבים מהמיליציות לבקר באיראן.

במקומו של אבו מהדי אלמהנדס, כראש המטה הכללי של הגיוס העממי, מונה ב-21 פברואר 2020 לתפקיד עבד אלעזיז אלמחמדאוי, המכונה אבו פדכ, ממקימי כתאא’ב חזבאללה (גדודי חיזבאללה) ומי שמילא בארגון שורה של תפקידים. אלמחמדאוי היה חבר ההנהגה (מג’לס אלשורא) של גדודי חיזבאללה מאז שנת 2003, ופיקד על פעולות רבות שביצעה המיליציה. בעבר שימש מזכ”ל המיליציה והקים את היחידות המיוחדות שלה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!