הרב שנמלט מחרסון: "חושדים ששיתפתי פעולה עם הרוסים"

הרב יוסף יצחק וולף רבה של חרסון ושליח חב"ד נמצא בימים אלו בגרמניה ולא בטוח כי ישוב לאוקראינה. הרב וולף דיבר בטלפון עם ה'ניו יורק טיימס' מברלין ואמר כי הוא לא בטוח מתי או אפילו אם יחזור מתישהו לאוקראינה. הרב טען בשיחה כי כמה אנשים בעיר חושדים בו ששיתף פעולה עם הרוסים בגלל שאיפשר למספר קצינים רוסים יהודים מהכוח הכובש להצטרף לתפילות בבית הכנסת שלו.

הרב אמר כי הקצינים הרוסים, אותם תיאר כ"גברים שניהלו את העיר", התייצבו בבית הכנסת עם שומרים חמושים וכי לא הייתה דרך לסרב להם. הוא אמר שהוא ומשפחתו יכלו לעזוב את חרסון בתחילת המלחמה ולהימנע מכל זה, כפי שעשו כל כך הרבה שוטרים ופוליטיקאים, אבל הם נשארו וקירות ביתם רעדו מהפגזות.

"כל האנשים האלה שברחו שופטים אותנו", אמר. "אלה זמנים אכזריים". הרוסים הסתערו על חרסון ב-24 בפברואר, היום הראשון למלחמה, כשהם מגיעים מהאי קרים בקלות. הגעתם העלתה חשד לשותפות מקומית. ממשלת אוקראינה חוקרת כעת כמה קציני מודיעין החשודים בהדלפת מידע קריטי על ההגנות של חרסון לרוסים.

ה'ניו יורק טיימס' מדווח כי המצב בחרסון ממשיך להיות מתוח גם לאחר נסיגת הורסים המעיר. איליה קרמליקוב, גנגסטר מקומי, בעל עסקי בילוי וחבר במועצת העיר של חרסון ניהל משמר שכונתי מתנדב בעיר, בזמן שאלפי חיילים רוסים פלשו אליה, החיילים כבשו את חרסון בקלות, אך לא הראו עניין בניהול העיר.

ביזה ותוהו ובוהו באו בעקבותיו עד שקרמליקוב ואחרים ארגנו סיורים שכונתיים של גברים מקומיים מעין "ארגון השומרים" של חרסון. הם לא עבדו עם הרוסים אבל קיבלו את רשותם.

באמצע חודש מרץ, אחד משומריו של קרמליקוב דיווח כי צוות של 'השומרים' נתקל במישהו מדדה במדים ירוקים ומשונים, מכוסה בבוץ ונראה מזועזע. הוא היה טייס רוסי אבוד, והם פירקו אותו מנשקו והחזיקו אותו בכיתה בבית הספר.

זה היה מצב יוצא דופן, אזרחים שלכדו קצין אויב בעיר שהאויב שולט בה. "אף אחד לא ידע מה לעשות", אמר עורך דינו של קרמליקוב, מיכאילו וליצ'קו ל'ניו יורק טיימס'. "הם לא יכלו למסור אותו לכוחות אוקראינים - לא היו כוחות אוקראינים בעיר באותו זמן. ולא היה צלב אדום. והרוסים היו בכל מקום". קרמליקוב לקח את הטייס השבוי לביתו ונעל אותו במחסן, מאוחר יותר באותו לילה הוא החזיר את החייל לרוסים, הוא לא ראה אפשרות אחרת.

השלטונות האוקראינים ראו את הדברים אחרת. מאוחר יותר הם עצרו את קרמליקוב כמשתף פעולה והאשימו אותו בבגידה. הוא ממתין למשפט ועומד בפני מאסר עולם. כתב אישום בן 12 עמודים מאשים את קרמליקוב בסיוע לחייל אויב לברוח ולחדש את התוקפנות נגד אוקראינה. אבל בראיונות עם אנשים מחרסון, כולל אלה שהביעו הסתייגות מהמוניטין של קרמליקוב כאיש עסקים שתלטן וגנגסטר כולם אמרו שהוא עשה את הדבר הנכון.

אם הוא היה אומר לאנשיו להשאיר את החייל בשבי, בעיר שנשלטת על ידי חיילים רוסים, זה היה יכול להעמיד את כל המעורבים בסכנה. לגבי אפשרות שלישית, מקרמליקוב לא שקל זאת, אמר הרב יצחק יוסף וולף שהיה בקשר עם קרמליקוב. "אני לא יכול לדמיין את איליה אי פעם הורג מישהו" אמר וולף. "מה שהוא עשה זו ההחלטה הכי אנושית שהוא יכול לקבל".

בקהילה היהודית הקטנה של חרסון, השריד של מה שהיה פעם נדבך מרכזי במרקם העיר הזאת, זכה קרמליקוב לכבוד גדול. לפני השואה, אמר הרב וולף, לחרסון היו 26 בתי כנסת כעת נותר רק אחד, בית הכנסת חב"ד של חרסון, ומר קרמליקוב התיר לו באופן קבוע להשתמש במקום פנוי באחד מהמבנים שלו בחינם. "הוא מעולם לא אמר לא", אמר הרב וולף.

קרמליקוב היה עסוק במהלך השבועות הראשונים של המלחמה, הוא הסתובב בחרסון באאודי הלבן שלו, בודק סיורים בשכונה, עוצר ליד בית הכנסת והופך את עסקיו למחסני סיוע דה פקטו שבהם חילק אספקה לנצרכים.

זה העמיד אותו פנים אל פנים עם קצינים רוסים, במיוחד קולונל שהתלבש בשחור כולו וקיבל את שם הקוד אלפא. לקרמליקוב לא הייתה ברירה, אמר עורך דינו. כוחות רוסים היו פזורים ברחבי העיר וקרמליקוב היה צריך לדבר עם מפקדים רוסים כמו אלפא "כדי לוודא שהם לא ירו באף אחד מהמתנדבים".

בחזרה לסיפור של הטייס השבוי, קרמליקוב התקשר לקצין הרוסי, אלפא, והם קבעו להיפגש בבוקר. עד אז החייל נשאר בביתו. עם עלות השחר פגש קרמליקוב את אלפא ומסר את החייל הרוסי. מה שקרמליקוב לא ידע, אמר עורך דינו, הוא שסוכני מודיעין אוקראינים התחברו לטלפון של אלפא ושמעו את כל הדיון.

באפריל האחרון קרמליקוב לקח את אשתו, חמותו ושלושה מחמשת ילדיו בשתי מכוניות, ונסע 220 קילומטרים לעיר אודסה, עיר שבשליטת אוקראינה. ברגע שחצו לשטח אוקראינה, הם נעצרו. סוכני מודיעין אוקראינים משכו את מר קרמליקוב ממכוניתו ולקחו אותו משם. משפחתו ועורך דינו סיפרו כי הוא הובא למרכז חקירות, הוא הוכה בכל גופו, נחתך בחפצים חדים ברגליו.

גורמים רשמיים בחרסון סירבו להגיב על ההאשמות על עינויים, אך הודו כי לפחות שניים מהסוכנים המעורבים בטיפול במר קרמליקוב נחקירו. "קשה להאמין שהמדינה שלנו, המחויבת לדמוקרטיה ויש לה חוקים משלה, תעשה את זה", אמר בנו ארטם, בן 19, בראיון טלפוני ל'ניו יורק טיימס'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!