המשימה שנתן האב לבנים: מה ענה כל אחד מהם?

לאבא היו 4 בנים, כל אחד גר במקום אחר. הוא ביקש ללמדם לא לשפוט דברים מהר מידי. הוא נתן להם משימה – ללכת ולראות עץ גדול ומיוחד שנמצא הרחק ממקום מגוריהם.

את הבן הראשון הוא שלח בחורף, את השני באביב, את השלישי בקיץ ואת הבן הרביעי בסתיו.

אחרי שהבן הרביעי חזר, הוא קרא לארבעתם וביקש מהם לתאר את מה שהם ראו.

הבן הראשון סיפר שהעץ היה מכוער, כפוף, ללא עלים כלל.

הבן השני אמר "ממש לא - העץ היה מלא עלעלים ירוקים, ופריחה מבטיחה".

הבן השלישי אמר: "אני לא מסכים, העץ היה מכוסה בעלים ובפירות".

הילד הרביעי אמר: "אף אחד מהם לא צודק, העלים של העץ היו כתומים, ורובם היו על הרצפה".

האב הסביר לבניו "כולכם צודקים. כיוון שכל אחד מכם הגיע בתקופה אחרת, ראיתם דברים שונים".

אי אפשר לשפוט את העץ, או את האדם, על פי תקופה אחת בחייו. רק כאשר נראה את כל התמונה, ואת כל מסכת חייו של האדם, אז אולי נוכל להתחיל קצת להבין.

בפרשת השבוע מסופר על יציאת יעקב מבית הוריו. שם הוא היה בגן עדן רוחני, ובשלב מסוים הכול מתהפך, הוא צריך לברוח על חייו, מפחד מאחיו.

הוא יוצא אל עבר הלא נודע,

בדרך נשדד על ידי אחיינו – אליפז, נשאר חסר כל, רווק, בלי עבודה, בלי תמיכה.

מה יהיה עתידו?

אך אחרי כל התלאות שהוא עבר, הוא יוצא מבית חמיו, לבן, עם 4 נשים, אחד עשר בנים ושתים עשרה בנות (לפי שנולדה עם כל שבט תאומה, ועוד בתו דינה. בשם המעם לועז בשם פר"א), ובנוסף - צאן ובקר וגמלים לרוב.

אם אדם ישבר בחורף, הוא לא יזכה לראות את הפוטנציאל באביב, וכל שכן לקצור את הפרות בקיץ.

 אל תשפטו את עצמכם, או אחרים, על פי תקופה אחת בחיים.

כל מה שעובר עלינו בחיים הוא בבחינת פסיק, לא נקודה. וברגעים קשים תזכירו לעצמכם – גם זה יעבור.

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!