נולדה אחרי עשרות שנות ציפייה, התייתמה ועכשיו היא מתחתנת

"זהו אחד הפרויקטים המורכבים ביותר שאני זוכר במשך כל השנים שבהן אני מטפל במקרי צדקה", אומר הרב נחום (שם בדוי) גבאי צדקה באחת מערי הפריפריה, ומצביע על הקלסר העבה שעל גביו מודבקת ברישול מדבקה לבנה ועליה רשום "ישראלי".

בקלסר מופיעה השתלשלות המקרים. זה התחיל עם זוג יהודים מבוגרים שהמתינו שנים רבות לפרי בטן, ונושעו כשכבר לא היו צעירים בלשון המעטה. הבת שנולדה היתה נסיכה. שולמית קראו לה, שולמית ישראלי (שוב, שם בדוי).

לחצו כאן כדי לתרום לשולמית ולעוד 88 יתומים נוספים המתחתנים בחודש כסלו>>>

כעבור עשרים שנה, בערך, חלה האב המבוגר שכבר היה כבן שבעים שנה, וכך יצאה שולמית לדרך ארוכה מאוד. במשך שנים היא ליוותה את אבא לטיפולים, להקרנות, לניתוחים, לכריתת איברים – ואינסוף פעמים שישבה לצידו והתפללה בכל כוחה.

ואחרי כל הפעמים הללו, היא ליוותה אותו בפעם האחרונה אל בית העלמין...

משם, מבית העלמין, היא חזרה שולמית אחרת. שולמית שעכשיו צריכה לטפל באמה האלמנה המבוגרת והחולנית, וכל עול הבית עליה, ואין לה יום ואין לה לילה.

לחצו כאן כדי לתרום לשולמית ולעוד 88 יתומים נוספים המתחתנים בחודש כסלו

היא עובדת בשלוש עבודות כדי לממן את ההלוואות שלקחה יחד עם אביה כדי לממן את הטיפולים בו. בין לבין היא מטפלת באמה, לוקחת אותה לרופאים כשצריך, עוזרת לה להתלבש ולהתנהל בבית, ובעיקר מנסה לשמח אותה ולהפיג את הבדידות והצער שלה.

"מתי את מספיקה לחיות?" שואלות החברות שלה. "ממילא, מאז שאבא הלך אין לי חיים", היא עונה בעצב. אבא הלך לעולם שכולו טוב, ואני נשארתי אני בעולם שכולו רע".

החברות מצטמררות. כל מי ששומע מצטמרר. אבל למרבה הצער לא מדובר בהתקרבנות מיותרת או בדרמטיזציית יתר בה לוקה שולמית. זה בדיוק המצב שלה, כמו שהיא מתארת.

אחרי הכל, כמה עול וסבל יכול ליפול על כתפיה של נערה אחת ודדה, בלי שהיא תכרע ותיפול?

והנה סוף סוף, מאירה קרן אור את חייה של הנערה הגיבורה. סוף סוף שולמית התארסה עם בחור בעל מעלה, שיודע שהוא נכנס לפרויקט לא פשוט. אשתו תמשיך לטפל באמה גם אחרי נישואיה.

שולמית זכתה באוצר יקר...

אבל אין לה שקל כדי לקנות לו ש"ס, כמקובל. וכדי לשלם חצי מעלות החתונה, וחצי מעלות השכירות... מי מדבר בכלל על שמלת חופה ונדוניה. הכספים שהיא מרויחה משלוש עבודות (!!!) לא הספיקו, ואיך יכנסו הוצאות חתונה לתוך כל זה?

סיפורה של שולמית הוא רק סיפור אחד בודד מתוך 89 סיפורים קשים של יתמות וכאב, שמגיעים בחודש כסלו אל סיומם, עם חתונתם של היתומים המקימים בתים חדשים בישראל. קרן האור שמאירה עכשיו את חייה של שולמית, חודרת גם ללבם של עוד 88 יתומים אחרים, שכמוה, מצאו גם הם את זיווגם בשעה טובה, ובימים אלו הם מקימים בתים נאמנים בישראל.

אנחנו חייבם לעזור להם. אנחנו מוכרחים להיות שם עבורם, עבור שולמית הגיבורה ועבור כל 89 היתומים והיתומות הנואשים לעזרה כדי שיוכלו להתחתן בכבוד. אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים לתת להם להתבזות אחרי כל הצער והכאב שחוו. חייבים לאפשר להם לקיים אירוע מכובד ומתאים. שהכאב האינסופי ילך קצת הצידה, ויאפשר לעוד בית חדש ועוד בית חדש להיבנות בעם ישראל. הם האחים והאחיות שלנו, אנחנו לא יכולים לסובב את הראש ולהפנות את המבט לכיוון האחר. אם אנחנו לא נעזור להם, מי יעזור להם?

לחצו כאן כדי לתרום לשולמית ולעוד 88 יתומים נוספים המתחתנים בחודש כסלו>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!