כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024
הקמת הרכבת הקלה בגוש דן

מבקר המדינה: עסקים בתל אביב זוכים לסיוע גדול מעסקים בבני ברק

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתייחס בהרחבה להתקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן | על פי נתוני הדו"ח, עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר

מבקר המדינה: עסקים בתל אביב זוכים לסיוע גדול מעסקים בבני ברק
הרכבת הקלה בנסיעת מבחן בבת ים צילום: השימוש על פי חוק זכויות יוצרים סעיף 27א

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מקדיש פרק נרחב בדוח המתפרסם היום (שלישי) לסוגיית התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. על פי הנכתב בדוח המבקר, אומדן עלות ההקמה של שלושה קווי הרכבת הקלה בגוש דן (האדום, הירוק והסגול) מגיע ל-48.1 מיליארד ש"ח. מבקר המדינה בדק את התקדמות פרויקט ההקמה של קווי הרכבת הקלה ומצא כי יותר מ-20 שנה ממועד הקמת חברת נת"ע, לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבינה. זאת, אף שהממשלה הורתה בהחלטותיה מהשנים 2010 ו-2016 לפעול לחתימה על הסכם ואף שמבקר המדינה המליץ בנושא זה בדוחות הביקורת שפורסמו בשנים 2013 ו-2018.

עוד נמצא, כי מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה 6 פעמים לפחות לתקופה מצטברת של חמש שנים בקירוב במצטבר (חמש מתוך שש הדחיות אירעו בשנים 2010 עד 2013 לפני תחילת עיקר עבודות ההקמה שהחלו בשנת 2015): הממשלה לא קבעה בהחלטתה יעד למועד הפעלת הקווים הסגול והירוק, פתיחת הקו הסגול נדחתה מ-2025 ל-2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ-2025 ל-2027, ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה על זוכה בפרויקט ה-PPP ביותר משנה, שנבעה בעיקר מדחיית פינוי כפר שלם בשנה וחצי בקירוב - מאוגוסט 2020 לינואר 2022.

ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך 10.7 מיליארד ש"ח, בוצעו בו 12 עדכונים לכל הפחות - ולפחות בשמונה מהם עודכן אומדן עלות הפרויקט הכוללת. בעדכון האחרון באוקטובר 2021 היה אומדן העלות כ-18.71 מיליארד ש"ח, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד ש"ח מאומדן העלות המקורי (כ-75%). בניכוי השפעת התייקרויות (הוספה של 0.671 מיליארד ש"ח) וירידה במע"ם מ-18% ל-17% בשנת 2016 (ירידה של 0.128 מיליארד ש"ח) אומדן העלות גדל בכ-7.46 מיליארד ש"ח (כ-69.7%).

לחריגה באומדן עלות בקווי הרק"ל שבהקמה, האדום, הירוק והסגול סיבות רבות ובהן: תקצוב בצ"ם (בלתי צפוי מראש) בחסר שלא לפי נוהל פר"ת (פרויקטים לתחבורה) ואי-הכללת עלויות באומדן העלות בעיקר בשלבים המוקדמים של הפרויקט; אי-הצמדה לסלי תשומות; מכלולים שלא נכללו באומדן הפרויקט, מכלולים שלא תומחרו ומכלולים שתומחרו בחסר והביאו להסטות בין הסעיפים התקציביים השונים.

עוד עולה בנתוני דוח המבקר כי אומדן העלות של פרויקט הקו הסגול של הרק"ל גבוה ביחס למספרי ההשוואה במדינות אחרות במחירי שנת 2000 (מתוך נתוני מחקר הבנק העולמי) ולאחר תקנון אורך הקווים (השפעת המחיר): אומדן עלות הקו הסגול הוא כ-11.2 מיליארד ש"ח (כ-0.41 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי 2000, כ-4.64 מיליארד ש"ח (0.17 מיליארד ש"ח לק"מ), היה גבוה בכ-26.5% ובכ-133.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. כלומר אומדן הקו הסגול העילי גבוה משמעותית ממספרי ההשוואה במחקר הבנק העולמי.

אומדן עלות הקו הירוק הוא כ-18.3 מיליארד ש"ח (כ-0.47 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי שנת 2000, כ-7.64 מיליארד ש"ח (0.2 מיליארד ש"ח לק"מ), היה נמוך בכ-5.5% וגבוה בכ-99.4% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. אומדן עלות הקו האדום הוא כ-18.7 מיליארד ש"ח (כ-0.78 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי 2000, כ-7.89 מיליארד ש"ח (0.33 מיליארד ש"ח לק"מ), היה בטווח העלויות של פרויקטים דומים במדינות אחרות, והיה נמוך בכ-23.7% וגבוה בכ-113.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות.
בביקורת עלה, כי זמן הקמת קו הרק"ל העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות: כ-3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל (סה"כ כ-8 שנים) לעומת כ-2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ-48% יותר מהממוצע בקווים במדינות אחרות).

אף שכל אחד מקווי הרק"ל עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה מטרופולינית ואף אין בה מִנהלת פרויקט רק"ל שתרכז את כל אשר קשור לפרויקט. הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות וליצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית.

בנוסף, עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר, ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אף שחלק מתקציב הקרן הוא תקציב מדינה המוקצה על ידי משרד האוצר. נובע מכך חוסר שוויון בין עסקים בתחומים מוניציפליים שונים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרדי התחבורה והאוצר יקיימו תהליכי הפקת לקחים מהחלקים שבוצעו בפרוייקט הרק"ל ויישמו אותם בחלקים המתוכננים של הרק"ל ובפרויקטים עתידיים להסעת המונים כגון המטרו.

ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רואה חשיבות עליונה בקידום ושיפור מערך התחבורה הציבורית בישראל, ופרט מערכות הסעת המונים בהם הרכבת הקלה. זאת, במטרה לייעל את הנסיעה עבור הנוסעים והנוסעות, ולאפשר להם חלופה מהירה, נוחה וידידותית לסביבה, במקום הרכב הפרטי".
 
התגובה המלאה
תקציב ולוחות זמנים: התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, על כל תכולותיו בקווים האדום, הירוק והסגול, ידעה תמורות רבות במהלך השנים, לרבות בשנים האחרונות שבהן נקלעה מדינת ישראל למציאות שלטונית מורכבת, בחירות מרובות וחילופי שרים ומנכ"לים שהקשו על קידום התהליכים והבאתם למיצוי ולסיום. משרד התחבורה וחברת נת"ע הפיקו לקחים רבים מפרויקט הקו האדום, באופן התקצוב, לוחות הזמנים ואסטרטגיית הרכש והמכרזים ואלה יוטמעו בפרויקטים אחרים כמו קו הרק"ל הירוק, קו הרק"ל הסגול, קו הרק"ל נופית  ואף פרויקט המטרו.
 
כחלק מהפקת הלקחים בפרויקט רק"ל הקו האדום, יזם המשרד את קידום חוק המטרו, החלטת הממשלה בנוגע לפרויקט המטרו שאושרה בהסדרים האחרון, וכן החלטת הממשלה לקידום תשתיות שאושרה בממשלה באוגוסט האחרון. כל הנ"ל נועדו לסייע בהסרת חסמים, טיוב הליכי התיאום והתכנון בין חברות תשתית שונות וגופים שונים בעלות תשתיות לאורך פרויקטי הסעת המונים, יצירת גוף לבירור מחלוקות וכו', וזאת במטרה לאפשר מימוש מהיר יותר למערכות הסעת המונים.
 
יצוין כי הקו האדום עבר שינויים רבים מאז הוכרז על תכנונו, ובכלל זה הוספת תכולות חשובות שלא היו כלולות באומדן ובשלביות הביצוע כשיצא לדרך. בין השאר, נוספה תחנת נוסעים בדפו קרית אריה בפתח תקוה, הורחבה התחנה התת קרקעית ברחוב קרליבך בתל אביב, כך שתשמש גם את הקו הירוק, ועוד. תוספות אלה הובילו לשינויים באומדני הפרויקט וקיבלו אישור על ידי ועדת ההיגוי הממשלתית המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר. זאת, לצד עדכוני הצמדות שנתיים של תקציב הפרויקט.
 
המשרד פועל מול חברת נת"ע ושאר הגורמים הרלוונטיים ועושה את מירב המאמצים הנדרשים, על מנת לעמוד בלוחות הזמנים להפעלת הקווים ובתקציב האחרון שאושר.
 
הסכם מסגרת עם חברת נת"ע: משרדי התחבורה והאוצר, רשות החברות הממשלתיות וחברת נת"ע עבדו מזה תקופה ארוכה על הסכם המסגרת, על בסיסו נחתם במאי 2020 הסכם העקרונות לפעילות של חברת נת"ע עד לסוף 2025. לצערנו, ריבוי מערכות הבחירות וחילופי בעלי התפקידים הבכירים, הקשו על קידום החתימה על הסכם המסגרת, שהגיע לישורת האחרונה. משרד התחבורה החל בהליך ההתקשרות לפי תקנות חובת המכרזים, והוא שואף לקדם את הסוגיה בתקופה הקרובה.
 
רשויות מטרופוליניות: בחודש שעבר אישרה הממשלה את הצעת המשרד להקמת רשויות מרחביות לתחבורה, האמונות על ניהול התנועה ופיתוח התחבורה במרחב גאוגרפי. מרחבים אלה יורכבו ממספר רשויות מקומיות סמוכות ויקבעו בהתאם למפה אותה יציג משרד התחבורה, על פי תבחינים תחבורתיים ובהתייעצות עם הרשויות המקומיות והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים.
 
הרשויות המרחביות לתחבורה יפעלו בשלב הראשון כרשות תמרור מקומית, יזמו תכניות לתחבורה ציבורית, יתכננו ויבצעו פרויקטים תחבורתיים משותפים. בכל רשות מרחבית תמונה מועצה מייצגת לכל הרשויות במרחב. בהמשך, עם קידום החקיקה, יואצלו לרשויות סמכויות נרחבות, בין היתר, בפרסום מכרזים להפעלת תחברה ציבורית ובתחום האכיפה. בשלב זה אין כוונה כי המרחבים ירכשו היבטי הקמה ותפעול של פרויקט הרק"ל.
 
ועדה ליישוב סכסוכים קיימת במשרד האוצר. בחוק המטרו, הממתין לאישור הכנסת, נוספו סמכויות לוועדה זו לעניין המטרו.
 
הסכמים עם הרשויות המקומיות: משרד התחבורה, נת"ע ועיריית רמת גן, הכינו טיוטת הסכם המסדיר את היחסים ביניהם. טיוטה סופית זו עמדה על סף חתימה ב-2009, אך לצערנו עיריית רמת גן משכה את חתימתה מההסכם ברגע האחרון וסירבה לקדם חתימה על הסכם חדש, על אף מאמצים חוזרים ונשנים.
 
עיריית רמת גן מערימה קשיים על ביצוע פרויקט הקו האדום והקו הסגול, עקב ניסיונות לבצע שינויים בהליך התכנוני, שלא אושרו במסגרת הות"ל או הליכים משפטיים אחרים. המשרד קיים עשרות דיונים עם ראש העיר ונציגי העירייה על מנת לפתור את המחלוקות, אך הללו עלו בתוהו, תוך שהעירייה ממשיכה לנהל הליכים משפטיים לצורך עצירת העבודות.
 
פיצויים לעסקים: משרד התחבורה מכיר בכך שעבודות הרכבת הקלה מקשות על חייהם של התושבים ובעלי עסקים הממוקמים בסמוך לתוואי הקווים. עם זאת, הגורם אשר ניהל את המו"מ והסדר עם עיריית תל אביב הוא משרד האוצר. לכן, כל המשך טיפול בנושא והרחבת מתווה פתרון לערים אחרות צריך להיות מובל על ידי משרד האוצר.  
 
בעיות בתיאום תשתיות: משרד התחבורה מכיר בקשיי התיאום של נת"ע מול חח"י וחברות התקשורת. בימים אלה משרד התחבורה מגבש הסכם חדש בין הגופים, בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד האנרגיה, במטרה לקדם את הנושא.
דו''ח מבקר המדינה הרכבת הקלה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}