ריאיון חריג ומיוחד: רבה של איראן מספר על האתגרים והניסיונות
בזמן שמשטר האייתוללות מתמודד עם סכנת קיום ממשית, ניאות רבה של איראן, הגר"י גראמי לתאר במפגש יוצא דופן וגלוי-לב את מצבה הנוכחי של הקהילה היהודית במדינה ולחשוף את מערכת היחסים עם השלטונות | הרב גראמי סיפר לעורך עיתון 'מרכז העניינים' שניאור ובר על המצב
- יענקי פרבר
- כ"ז חשון התשפ"ג
- 3 תגובות
איום של ממש מרחף מעל משטר האייתוללות באיראן. בחודשים האחרונים גוברות ההפגנות האלימות ברחבי המדינה שמאיימות למוטט את השלטון. הגיעו הדברים לשיא בשבת האחרונה, שבה אירעה דרמה חסרת תקדים באיראן, כאשר מפגינים זועמים בעיירה חומייני הציתו את ביתו של מייסד המהפכה האסלאמית, מנהיגה העליון הראשון של הרפובליקה האסלאמית, האייתוללה רוחאללה חומייני.
מאות מפגינים זועמים הסתערו על המבנה, המשמש כיום כמוזיאון, בעיירה שמהווה מעוז תמיכה של המשטר בעשורים האחרונים. התקרית הדרמטית הזו היא עדות לכך שהמחאה נגד המשטר, שהחלה בשל הדיכוי הגובר במדינה, עוברת בהדרגה גם למרכזי הכוח של המשטר ומאותת על סכנה ברורה להמשך שליטתם.
הפגנות סוערות באיראן
לתפוס את הרב יהודה גראמי לריאיון, זו משימה בלתי אפשרית. רבים ביקשו לדלות ממנו מידע על אודות הנעשה באיראן, והוא בחר פעם אחר פעם לנצור את פיו. מטעמים מובנים, מעדיף הרב גראמי, רבה הנערץ של איראן, יותר לפעול ופחות לדבר. ניכר כי הוא חש את כובד האחריות המוטלת על כתפיו ונוהג בזהירות הנדרשת, בראיון מיחוד ולא שגרתי, מספר הרב גראמי לעורך עיתון 'מרכז העניינים' שניאור ובר, על הנעשה באיראן.
בשנים האחרונות הוא מנצח על תנופה תורנית אדירה במדינת האייתוללות ומבצע בה מהפכה יהודית של ממש. לשם כך, הוא מנצל את כל הכלים והדרכים העומדים לרשותו בכדי לתת מענה לצרכי היהדות במדינה. לא פעם, המשימה מורכבת ולא קלה לביצוע. הוא נדרש ללכת בין הטיפות על מנת לבצע את המשימות החשובות שהציב לעצמו, בלי טעויות.
הרב יהודה גראמי והרב מנדי חיטריק רבה האשכנזי של טורקיה, יו"ר איחוד הרבנים במדינות האיסלאם שהוקם במטרה לקשר ולתמוך בפעילויות רבנים אשר משרתים קהילות יהודיות בארצות ובאזורים שאוכלוסייתם בעיקר מוסלמית
בשל תפקידו הרגיש והאחראי, מתנזר הרב גראמי משיח עם כלי התקשורת ומודד בפלס את מילותיו. רבה של איראן מודע היטב לעובדה שכל הגה שבוקע מפיו נבחן היטב בחלונות הגבוהים ומקבל תהודה עצומה באיראן ומחוצה לה. עיניים רבות מופנות לעברו ועוקבות אחר צעדיו ואמירותיו. הוא מבין את ההשלכות ונזהר בהתאם. מטרתו היחידה והמוצהרת היא לפעול לרווחתם יהודי איראן ולחזק את הקשר שלהם ליהדות.
הרב גראמי בברית בקהילה היהודית בטהרן
מנהיגות במבחן
הרב גראמי, נולד למשפחה יהודית חמה ושומרת מצוות, בעלת שורשים עתיקים בפרס. אביו, ד"ר שלמה גראמי ז"ל, היה רופא מנתח ועבד במרכזים רפואיים רבים בבירת איראן, בהם המרכז הרפואי היהודי 'ספיר' בטהרן, שנותן שירות לכלל האוכלוסייה.
מטבע הדברים, הרב גראמי מרגיש אחריות גדולה כלפי אחיו היהודים באיראן, ובשל כך וויתר על חיים נוחים ושלווים בתפוח הגדול. השליחות שלי היא בכל מקום שבו אני נמצא, הוא מסביר. לדבריו, "היה לי קל יותר להיות באמריקה, ללמוד בכולל או להיות רב בית כנסת באיסט סייד במנהטן. יש לי אזרחות אמריקאית ויכולתי לקבל משכורת מכובדת, בלי שום כאב ראש. אבל ההשגחה הביאה אותי לכהן כרבם של יהודי איראן. חז"ל אמרו לנו: 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש'. אז אני משתדל לעשות מה שצריך".
הרב גראמי בסידור קידושין
"יש לי קהילה ברחבי המדינה, שזקוקה לרב שידאג לכל הדברים היהודיים. להשגיח על הכשרות, לפקח על המקוואות – יש לנו כאן מקוואות מהודרות – זה התפקיד שלי וזה תפקיד שמשפיע על דורות. כמו קברניט שלא יכול לעזוב את הספינה. אם כבר קיבלתי את האחריות הזאת – אני חייב לעמוד בה. אז נכון, היה הרבה יותר קל לגור בעיר כמו לוס אנג'לס ובולטימור ולהיות שם רב בית כנסת של יוצאי איראן או משהו כזה. הבנים שלך הולכים לישיבות, לומדים בבתי ספר יהודים, הכשרות היא מן המוכן ובמגוון גדול והכל מוכן ומזומן. אבל יש לי תפקיד. אי אפשר לנטוש את המערכה".
הרב גראמי בקבר מרדכי ואסתר
ליבו של הרב גראמי ער ליהודי קהילתו אשר חווים ניתוק עמוק מיהדות העולם, והוא משקיע מאמצים כבירים בכדי לצמצם את הפערים ולהביא להם את בשורת היהדות במלוא יופייה והדרה. הוא כואב את ההתרחקות של הדור הצעיר מאידישקייט ומתאמץ להשיבם לצור מחצבתם. האתגרים שניצבים בפניו מורכבים, לעיתים בלתי אפשריים, אך הוא מתמרן במקצועיות בין המהמורות וקוצר הצלחות מרשימות.
הרב גראמי פרץ לתודעת העולם שמחוץ לאיראן, בין היתר בעקבות חיסולו של סולימאני. היה זה אחרי שכוח אווירי של חיל האוויר האמריקאי ביצע תקיפה קטלנית בנמל התעופה הבינלאומי של בגדד ובה חוסל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, האיש שהטיל את אימתו על אזרחי מדינת ישראל והמזרח התיכון כולו. לצידו חוסל אבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד כוחות הגיוס העממי, המכונים 'אל-חשד א-שעבי'.
בתוך זמן קצר נפוצה השמועה בעולם לפיה צבא ארה"ב, בפיקודו של המפקד העליון, הנשיא דאז דונלד טראמפ, הצליח לעלות על נתיב נסיעתו של הגנרל הבכיר בצבא איראן, אשר הטיל את חיתתו על ארה"ב ומדינת ישראל, מי שיוחסו לו פעולות טרור נרחבות ומתוחכמות שהופנו נגד יעדים ישראליים ואמריקאיים כאחד.
בארץ חגגו, בארצות הברית פתחו שמפניות, ויהודים רבים הפטירו את הפסוק 'כן יאבדו כל אויביך השם'. בעיניים יהודיות לא-איראניות, לא ראו בו שום צד חיובי – בטרוריסט עוטה הדרגות שחוסל על ידי האמריקאים. להיפך, דמותו עוררה חשש וסיכולו הביאה לאנחת רווחה.
אלא שלא אצל כולם התקבלה הידיעה על הסיכול הממוקד בשמחה. בניגוד לתחושה אותה שידרו יהודים בעולם, הרב יהודה גראמי חש דווקא דאגה. הוא, ושארית היהודים שעדיין מתגוררים באיראן – הצטערו על החיסול, כפי שהם לא ששים עם כל סבב נוסף במלחמת החיסולים החשאית שמנהלת מדינת ישראל, לפי פרסומים זרים, על אדמת איראן.
הרב גראמי מנחם את משפחת סולימאני
על פי ההערכות, כ-8,000 יהודים נותרו באיראן, מקצת מקהילה גדולה שמנתה קרוב ל-100 אלף בני אדם ערב ההפיכה האסלאמית בשנת 79. היהודים הללו, ניצבים בדיוק במקום העדין והרגיש הזה, בין הפטיש לסדן; הם נקרעים בין היותם בנים לעם היהודי שחרד לגורלו של העם היושב בציון – לבין נאמנותם למולדת שבה הם גרים. יש מי שמצביעים על כך שלפעמים ניתן לזהות בהם פטריוטיות איראנית, שקשה להסביר אותה למי שאינו מתגורר באיראן. הנרטיב של הקהילה היהודית באיראן ברור: "אנחנו פטריוטים איראניים שלא קשורים כלל לישראל".
אמנם הוא רק בשנות השלושים לחייו, אך בשנים האחרונות כוכבו של הרב גראמי עולה כרבם המוערך של יהודי איראן. הוא מנהיג את הקהילה ביד רמה, ומשפיע עמוקות על יהודי הקהילה במדינה כולה. גם עובדת היותו תלמיד חכם אמיתי – מעוררת כבוד כלפי דמותו של מי שמחזיר את עטרת יהודי פרס ליושנה.
הרב גראמי הוא תלמיד חכם בעל שיעור קומה וגאון בתורה, שיראתו קודמת לחכמתו, בוגר ישיבת 'עטרת ישראל', שם קנה תורה ויראת שמים. בשנות הלימוד בישיבה, זכה ליחס לבבי ומיוחד מראש הישיבה הגרב"מ אזרחי, אשר הועידו לגדולות. יחד עם זאת, הוא מנהיג בעל לב יהודי חם, דואג לצאן מרעיתו, נעים הליכות ובעל סגנון דיבור כובש ושכנוע פנימי עמוק.
הרב גראמי שגזר על עצמו שתיקה מזה זמן רב, חרג ממנהגו באופן יוצא דופן וניאות לשוחח עם שניאור ובר עורך עיתון 'מרכז העיניינים' במסגרת ביקורו בניו-יורק כאורח כבוד של הרב משה קוטלרסקי לרגל כינוס שלוחי חב"ד העולמי המתקיים בימים האחרונים בניו-יורק, וזאת כאות הערכה לפעילותם האדירה בכל קצווי תבל.
הרב גראמי ולצידו הרב חיטריק בכינוס השלוחים השנה
בשיחה המרתקת שלפניכם, הוא משתף בגילוי לב ובזהירות המתבקשת באתגרים הלא פשוטים שניצבים בפני יהודי איראן, מתרפק בגעגועים לימי נעוריו בישיבת 'עטרת ישראל', מתאר את יחסיו עם המשטר האיראני, ומספק הצצה בלתי אמצעית לנעשה בקהילה היהודית התוססת שמתנהלת תחת עינו הפקוחה של משטר האייתוללות.
הרב גראמי חונך מקווה טהרה בטהרן
מה המצב כעת בקהילה היהודית באיראן?
"ברוך השם. שום דבר לא השתנה. ממשיכים לפתח את המוסדות, יש לנו עכשיו ישיבה, יש לנו כולל אברכים, לפני כמה חודשים פתחנו כולל אברכים באספאן, זו עיר שעד עתה לא היה קיים בה כולל, וגם שם פתחנו. היה לנו כולל בטהרן ובשיראז, אבל באספאן לא היה לנו, בד בבד, אנחנו ממשיכים לפקח על מפעל ההשגחה במסעדות, יש לנו תלמודי תורה. הוספנו שיעורי תורה לקשישים, לנוער ולילדים. ואנחנו מקיימים שיעורי הלכה, גמרא משניות וכדו'".
איך הקשר שלכם עם השלטונות במדינה?
"ברוך השם מעולה. השלטונות מכבדים את הדת היהודית. אין שום הגבלה".
וכיצד מתייחסים אליכם התושבים לאור המצב המתוח מאוד באיראן?
"מכבדים אותנו מאוד. המצב לא מפריע לנו, אנחנו אף פעם לא נכנסנו לפוליטיקה. הקהילה היהודית מתרחקת מעניינים שלא קשורים אליה".
הקהילה היהודית בפריחה או בדעיכה?
"ברוך השם קצב הגידול שלנו רק עולה. כמעט בכל שבוע יש לנו חופות, בריתות וכדו'. רוב היהודים באיראן הם דווקא צעירים".
הרב גראמי עם שוחטים חדשים שמינה בקרב הקהילה היהודית
איך אתה מסביר את זה?
"משום שהיהודים יכולים לשמור באיראן על יהדות ולהקפיד על המסורת".
היהודים באיראן מחפשים קשר ליהדות?
"רוב היהודים באיראן הינם שומרי מסורת. יש להם יראת שמיים גדולה. להרבה מהם לא היו כל כך ידיעות בנושאי יהדות, כיוון שלא היו לנו את מוסדות הלימוד שישנם היום, אבל הם מאמינים בתורה ובמסורת היהודית".
מהם האתגרים שלכם בקהילה. עם מה אתם נאלצים להתמודד?
"כמו בשאר המקומות, האתגר הגדול הוא הדור הצעיר, בגלל שהכל פתוח והם נחשפים לתכנים בעייתיים דרך רשת האינטרנט ואמצעי תקשורת שונים. אנחנו צריכים לשמור על הדור הצעיר מכל מיני השקפות שלא עולות בקנה אחד עם היהדות, ולהתמודד עם כל הניסיונות של צניעות, רשתות חברתיות וכדומה".
מה אתה זוכר משנות נעוריך בישיבה?
"בישיבה ב'עטרת' למדתי כיצד ללמוד. ומהרב חיים וואלקין זצ"ל למדתי מהי יראת שמיים. הושפעתי ממנו לטובה מהדרך שבה עבד את השם, עם יראת שמיים. הייתה לו גם מתינות מיוחדת. אני לא שוכח את זה".
איך אתה מרגיש בכינוס השלוחים?
"אני נהנה מכל רגע, אני אוהב את פעילות השלוחים. הם פועלים במסירות נפש של ממש. הולכים להתגורר במקומות נידחים ממש. הם היו יכולים להתגורר פה בניו יורק וכדו', שפה היה להם טוב יותר מכל הבחינות, וגם בפן הגשמי, אבל הם עוזבים הכל ונוסעים לעזור לעוד יהודי, לקרב עוד יהודי. ממש כמו אברהם אבינו".
הרב גראמי בציון של האדמו"ר מחב"ד
איך אתה רואה את העתיד של יהדות איראן. נשקפת לה סכנה חלילה?
"אין סכנה ליהדות איראן. היהודים מתגוררים וחיים שם כבר 2,700 שנה מזמן גלות אשור. כתוב בספר מלכים: "ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן ערי מדי". אלה ערי מדי ופרס, מערב איראן. מזמן גלות אשור של עשרת השבטים היהודים מתגוררים באירן. היו עליות וירידות, אבל תמיד היו יהודים".
מהן התכניות המרכזיות שלך לשנים הקרובות?
"אני מתמקד בעיקר בחינוך, זהו היעד העיקרי מבחינתי. כפי שאמרתי קודם, יש לנו גם מסעדות כשרות בכל עיר, יש מקוואות, אבל העניין העיקרי שמעסיק אותי, מעבר לשמירה על המוסדות הקיימים, הוא לפתח את עניין החינוך במדינה. המטרה שלי היא להגביר את הפעילות אצל הצעירים, וגם לדאוג למבוגרים שיהיו להם ידיעות בענייני יהדות. בעיני לא מספיק שיהיה לב טוב ויראת שמים, צריך שיהיו יותר יודעי תורה בקהילה שלנו. בזמני שהייתי קטן, כמעט שלא היה שיעור בגמרא. אני הייתי משתמש במילון עברי-ארמי ועברי-פרסית והייתי לומד לבד, בגיל 11-12".
עוד אמר הרב גראמי: "ב"ה, כיום ילדים אצלנו בגיל 7-8 כבר מתחילים ללמוד משניות ויש הרבה ילדים שלומדים גמרא. זה דבר שלא היה, היהודים באיראן מרגישים קשר עם יהדות העולם, היהודים אצלנו הם חלק מהיהדות בכל העולם. עם זאת, הם לא אוהבים פוליטיקה, ומתרחקים ממנה. אבל וודאי שכל יהודי בכל מקום שבו הוא נמצא הוא יהודי, לא משנה איפה הוא נמצא. באמריקה; באירופה ובאיראן, הוא יהודי. הוא מאמין באותם העקרונות.
הרב גראמי עם רבה הראשי של רוסיה, הרב לאזאר, ורבה האשכנזי של טורקיה, הרב מנדי חיטריק
הרב גראמי המשיך: "אנו חיים בדור שבו רואים את חבלי הלידה של אורו של משיח, ושומעים את פעמי המשיח. כולנו צריכים לחזור בתשובה, להתקרב יותר לקב"ה. וכן לקרב את האנשים שהם רחוקים כרגע".
אתה סבור שבאיראן קשה יותר לחיות כיהודי?
"בכל מקום יש ניסיונות, יש מקומות שהניסיונות שם הם עושר ויש מקום שזה עוני. כפי שמתאר הנביא. "והנידחים בארץ מצרים". ארץ מצרים מדובר על אנשים שנמצאים בצרה; במיצר, וארץ אשור זהו מקום של עושר. ובכן, לא משנה אם יהודי נמצא במצרים או באשור, בכל מקום יש את הניסיון שלו. אצלנו הניסיונות הם שונים כמובן. יש את הניסיונות שדיברתי עליהם קודם, צניעות, אמצעי תקשורת שונים. וכן ענייני כפירה שמתפשטים לצערי לאחרונה, יש עוד ניסיונות בהקשרים אחרים. היהודים באיראן הם כמו בקופסה סגורה. הם לא נמצאים בקשר עם יהדות העולם. זה קצת מקשה על עניינים שקשורים עם יהדות. אבל ברוך השם ובחסדיו הגדולים, אין תלונות.
איך החיים שם באופן כללי?
באופן כללי בסדר גמור. יחד עם זאת, המצב הכלכלי מעט ירוד, בעקבות הסנקציות שהוטלו על המדינה בשנים האחרונות. לצערי נהיה קשה יותר להסתדר מבחינה כלכלית.
תמשיכו להפיץ את המעיינות.
"וכן למר".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות