קווים לדמותו של הרב מאיר כהנא, שמסעיר את הרוחות בישראל

32 שנים לאחר הירצחו, והרב מאיר כהנא מסרב לרדת מהכותרות ומסדר היום הציבורי. משנתו ותלמידיו מעוררים סערה ממש כאילו היה הרב כהנא פוליטיקאי פעיל היום.

שיטוט מהיר ברשתות החברתיות מעלה ששמו הוזכר בימים האחרונים אלפי פעמים, ושמו עומד בלב המחלוקות בין הימין לשמאל. מאז כניסתו לזירה הציבורית לא נשאר איש אדיש לרב כהנא. מתנגדיו ניסו להצר את צעדיו, ותומכיו ניסו לקדם אותו ואת משנתו.

חבר הכנסת לשעבר יוסי שריד כינה אותו "יהודי נאצי" והתרעם על כך ש"בקורבן של השואה, נתגלגל ונכנס הדיבוק הזה" עפ"ל. מן העבר השני אמר עליו הרב צבי יהודה קוק מראשי תנועת המזרחי, כי הוא: "אדם נעלה ודגול אשר כל חייו, כוחותיו, כישרונותיו ופעולותיו נתונים המה למאבק הקודש של הצדק והיושר ותוקף חייו וכבודו של עמו ישראל", ומקובל לומר בשם מרן הרב שך זצ"ל כי אם הרב כהנא "היה מודרך על ידי גדולי תורה ודבק בהם, הוא היה האדם המושלם".

רבים משתמשים בשמו של הרב כהנא לניגוח הצד הפוליטי היריב, אך משנתו וחייו מורכבים וכוללים אינספור צדדים שונים שהרכיבו את דמותו והפכו אותה לכה מעניינת. הרב כהנא עצמו התרעם בעבר על כך ש"אחת הבעיות שיש לנו היא שכולם שמעו על מאיר כהנא, אך כל כך מעט שמעו את מאיר כהנא".

ראשית חייו של הרב כהנא ברובע ברוקלין הניו-יורקי, שם נולד בשנת 1932. שם ילדותו היה מרטין דוד כהנא, והוריו היו יחזקאל וסוניה, יהודים ציונים.

ברוקלין של אותן שנים לא חיבבה יהודים. הרב נחמן, אחיו של הרב מאיר כהנא, סיפר: "היינו הילדים היחידים שהתהלכו ברחובות העיר עם כיפות לראשם. זה היה כרוך בקבלת מכות והגנה עצמית, אך זה היה עקרון שנלחמנו עליו. באוירה זו, של מאבק יום יומי על הכבוד היהודי וקריאת עיתונים אובססיבית אודות הנעשה באירופה, גדל הרב מאיר כהנא".

הרב כהנא למד בישיבה בפלטבוש ומאוחר יותר בישיבת מיר בברוקלין, וב-1957 הוסמך לרבנות. פעילותו הציונית החלה כבר בימי ילדותו, כאשר היה פעיל בתנועות נוער שונות וביניהן 'בית"ר'' הריוויזיוניסטית ו'בני עקיבא' הציונית-דתית, וכבר אז החל לפתח את דעותיו. בשנת הסמכתו לרבנות כבר היו מאחורי הרב כהנא שלושה תארים אקדמיים.

אחרי הסמכתו לרבנות עבד בעבודות מזדמנות, וביניהן מחלק עיתונים, רב קהילה קטנה בארה"ב, ועורך שבועון יהודי באמריקה. בשנים האלו העלה הרב כהנא את האנטישמיות הרווחת בקרב אמריקנים רבים לסדר היום, וזעק במהלך 1968: "לעולם לא עוד. לא עוד יהודים מוכים, לא עוד גויים מכים. דור חדש, דור, שכל יד המורמת להכות ביהודים - תיכרת, וכל מכה יהודי - יוכה שבעתיים".

בשנת 1968 הקים הרב כהנא את התנועה הרדיקלית "הליגה להגנה יהודית". "לא עשינו למען עמנו מה שעשינו למען האחרים. לכן נוסדה הליגה להגנה יהודית – כדי שזה לא יקרה לעולם!", הסביר הרב כהנא את סיבת הקמת הליגה. אחת הסיבות המרכזיות שגרמו לרב כהנא להקים את הליגה להגנה יהודית היא הרצון שלו לעזור לשלושה מיליון יהודים שהתגוררו בבריה"מ לעלות ארצה. "דאגתו של שומר המצוות לענייני ביטחון, ליהדות בברית המועצות ובארצות ערב ולשטחי ארץ ישראל, אינה יכולה להיות פחותה מדאגתו לשמירת שבת", אמר.

האמצעים שבהם השתמש הוא ותנועתו היו לא פעם אמצעים אלימים, שהופנו נגד מעוזים סובייטים ברחבי ארה"ב. חברי הליגה להגנה היהודית פוצצו אירועים רוסיים, השחיתו אובייקטים שונים שבהם היו קשורים הסובייטים, איימו ברצח על דיפלומטים שונים ואף רצחו אישים שהיו מעורבים בקשרי בריה"מ-ארה"ב, ובדרך - גם אנשים חפים מפשע.

תנועתו של הרב כהנא לא בחלה במאמצים ובאלימות כדי להשיג את מטרתה: "למנוע מהסובייטים להשיג את מה שהם רצו מארצות הברית: קשרים הדוקים, מסחר ו"דטנט" שהיה מאד חיוני להם", כפי שכתב הרב כהנא בספרו על הליגה להגנה יהודית. עוד הוסיף הרב כהנא: "ידעתי, ואני יודע, שברגע שהסובייטים ירגישו שה"דטנט" הוא עובדה קיימת ושאין סיכוי לפגוע בו בגלל חשיבותו לאינטרסים של אנשי עסקים אמריקאיים, נאבד את הנשק היחיד שיש לנו במאבק למען היהדות הסובייטית".

שלוש שנים לאחר תחילת פעילותה פתחה הליגה להגנה יהודית משרד בירושלים. כעבור שנה הכריז הרב כהנא באופן רשמי כי ארגונו הוא "ארגון יהודי עולמי שיגיב בטרור נגד טרור", ולא ניסה להסתיר זאת. על פעילותו נחקר ונשפט הרב כהנא מספר פעמים, ואף אף הורשע יותר מפעם אחת בשל עבירות שונות.

אך האם תנועתו של הרב כהנא אכן הגשימה את מטרתה, סיוע ליהודי בריה"מ האומללים? תשובתו של ויליאם ווקסלר, נשיא ארגון בני ברית לשעבר, חד משמעית: "קומץ האנשים הפזיזים והמסוכנים האשמים בהתקפת מתקנים סובייטים במדינה זו מגונים בזאת כמסכנים את היהדות הסובייטית. מעשיהם השערורייתיים והשפלים פוגעים פגיעה זדונית באומץ ובכבוד של יהודים סובייטיים המדברים בגלוי למען זכויות האנוש שלהם. טקטיקות נואשות ופליליות כגון אלו מזכים את ברית המועצות בסימפטיה באמצעות שימוש באלימות חסרת דעת שכל אדם הגון מתעב".

מן הצד השני, חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שהייתה בעברה פעילה בארגון הלח"י, כתבה בספרה "אין לי כוח להיות עייפה": יש משהו יותר ממקומם בהתעלמות השיטתית, המגמתית והקטנונית של הממסד הישראלי ושל רוב הגופים בארץ ובחו"ל, שעסקו במאבק לעלייתם של יהודי ברית המועצות, מתרומתו המשמעותית של הרב כהנא לפתיחת שערי בריה"מ. מותר, ולפעמים גם צריך, להסתייג מפעילותו של כהנא בישראל, וגם אני הסתייגתי בזמנו משורת החוקים בעלי האופי הגזעני שהציע כהנא בתקופת כהונתו בכנסת, אבל בין זה לבין סילוף האמת וצינזור ההיסטוריה 'א-לה-פראבדה' - פעורה תהום מוסרית".

בשנת 1971, זמן קצר אחרי עלייתו ארצה, הקים הרב כהנא את תנועת "כך". התנועה הקיצונית צברה תמיכה ופעילים שהזדהו עם חזונה, ונוסדה על בסיס אנשי "הליגה להגנה יהודית". "אנחנו (תנועת 'כך') חוליה בשרשרת אחת שכוללת את האצ"ל, את המכבים, את כל הארגונים היהודים שנקטו אלימות כדי לעזור ליהודים", הכריז הרב כהנא.

מפלגת 'כך' התמודדה בבחירות לכנסת החל מ-1973, אך רק כעבור 11 שנים הצליחו הרב כהנא ותנועתו להעפיל לכנסת. במהלך העשור הזה המשיך הרב כהנא לעורר סערות ומהומות, וניסה לקדם את דרכו וחזונו בדרכים שונות שאינן פרלמנטריות.

בחזונו ראה הרב כהנא את מדינת ישראל מדינת הלכה, אך הסכים כי היא צריכה לקבל את חוקי הדמוקרטיה כדי למנוע מלחמת אחים בין הדתיים לחילונים. עם זאת, הוא ראה סתירה הכרחית בין הציונות לדמוקרטיה - ובמחלוקת זו בחר בציונות ובמטרותיה, תמך בהכפפת הדמוקרטיה לה ואף אמר כי: "הדמוקרטיה היא שטות שאין התורה סובלת".

האזכרה השנתית לרב כהנא

הרב כהנא ראה פתרון אחד ברור לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולפתרון הבעיה הדמוגרפית: טרנספר - העברת אוכלוסייה כפויה של ערביי ישראל למדינות ערב. "התשובה היחידה היא: ערבים החוצה! אני רוצה אותם בחוץ – בחיים ואם לא בחיים אז מתים, אבל אני רוצה אותם בחוץ. עדיף ערבי מת על יהודי מת", אמר ובהזדמנות אחרת הוסיף: "בינתיים לערבים יש 22 מדינות ולנו יש רק מדינה אחת, ואין לי שום כוונה לאבד את המדינה הזו, ובכל הכנות, אני לא שם על מה שאחרים חושבים". לטענתו, ברגע שערביי ישראל ייהפכו לשליש מכלל האוכלוסייה, "כולם יהיו כהנא".

במהלך מסע הבחירות שניהלה תנועת כך לכנסת ה-11 ב-1984, נפסלה הרשימה על ידי ועדת הבחירות המרכזית בשל היותה "דוגלת בעקרונות גזעניים ואנטי-דמוקרטיים, העומדים בסתירה להצהרת העצמאות של מדינת ישראל, תומכת בגלוי במעשי טרור, מנסה ללבות שנאה ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסייה בישראל, מתכוונת לפגוע ברגשות וערכים דתיים של חלק מאזרחי המדינה, ושוללת במטרותיה את אושיות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל". עם זאת, לאחר שערערה כך, התאפשרה ריצתה בידי בית המשפט העליון.

בבחירות עצמן הצליחה כך לעבור את אחוז החסימה - ושלחה נציג בודד לכנסת: הרב כהנא. עד היום מוזכרת ללא סוף העובדה שבזמן נאומיו של הרב כהנא, יצאו חברי כנסת רבים ובהם חברי רשימת הליכוד ממליאת הכנסת, ולא הסכימו לשמוע את דבריו. לכך הגיב הרב כהנא בפתיחת חלק מנאומיו: "אדוני היושב ראש, כנסת ריקה".

הצעות החוק שהעלה הרב כהנא לדיון בשולחן הכנסת עוררו זעם ציבורי רב, וחבר הכנסת יוסי שריד הכין טבלה בה הוא השווה את הצעות החוק הללו לחוקי נירנברג של גרמניה הנאצית. בין הצעדים שניסה לקדם בחקיקה ניתן למנות את רצונו להפריד מוסדות חינוכיים, מוסדות השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית ועוד בין יהודים ולא-יהודיים; אי האפשרות של לא יהודי להתגורר באותה שכונה של יהודי; איסור רחצה של יהודי ושאינו יהודי באותו חוף ים, ועוד.

חבר הכנסת יוסי שריד, אחד מיוזמי הבקשה להגבלת תנועתו של הרב כהנא, הגיב: "אני אומר, כשריד, בשם השרידים: אלה הם חוקי נירנברג שהופנו כלפינו, ומי שמגיש את החוק הזה הוא נאצי, יהודי נאצי. ואני לא בטוח שיש חיזיון מחריד יותר מלראות דווקא יהודי נאצי. ומשום שאני רוצה לוותר על כל ראשי הפרקים שלי, אני מסיים במשפט אחד: איך קרה לנו שבנו, בקורבן, בקורבן של השואה, נתגלגל ונכנס הדיבוק הזה? וכל מה שאנחנו מנסים לעשות היום בבית הזה, בהחלטה צנועה, בהחלטה מוגבלת, הוא לקרוא לדיבוק הנורא הזה שנתגלגל בנו: דיבוק, צא! צא מנשמתנו, צא מתוכנו וצא מדמנו! דיבוק, צא!". השופט אהרן ברק הסכים גם הוא עם קביעת שריד לפיה חוקי כהנא דומים לחוקי נירנברג, והוסיף שהצעות החוק: "מעוררות זכרונות מחרידים".

מוסדות וחברי כנסת רבים עשו מאמצים רבים להגביל את הרב כהנא באמצעים שונים: חסינותו הפרלמנטרית הוגבלה, הוא לא יכל להתראיין ברשות השידור, ולא התאפשר לו, ככל חברי הכנסת, להגיע חופשית לכל מקום שירצה. באוקטובר 1988 נפסלה רשימת כך מלרוץ לכנסת, ובכך תמה הקריירה הפרלמנטרית בת ארבע השנים של הרב כהנא, שהגיב לפסילה: "האמת תנצח, אנו ממשיכים! ללא יאוש ללא רפיון ידיים, תנועת "כך" ממשיכה בפעילות. מהמערכה הפוליטית הוצאנו, אך לא התייאשנו מהנהגת העם".

אחרי הפסילה המשיך הרב כהנא לקדם את רעיונו, בעיקר בפעילות הסברה בחו"ל. הוא נאם בפני קהלים שונים ברחבי העולם, ושם דגש מיוחד על ארה"ב. ב-5 בנובמבר 1990 נאם הרב כהנא במלון מריוט בניו יורק. לאחר תום נאומו הגיע מתנקש ערבי, מחופש לחרדי, וירה בצווארו של כהנא כדור אחד. הרב כהנא מת תוך זמן קצר, והובא לקבורה בהר המנוחות.

חזונו ומשנתו של הרב כהנא לא תמו עם הירצחו. אנשי ימין-קיצוני רבים ממשיכים לשאת בגאווה את סמל תנועת כך, ומפיצים את תורת רבם, הרב כהנא. בין תלמידיו היה ד"ר ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה שבו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים, ושבעקבותיו הוכרזה תנועת 'כך' כארגון טרור. אחרי מותו של הרב כהנא הוקמה תנועת "כהנא חי", שבראשה עמד בנימין כהנא הי"ד, בו של הרב מאיר, שנרצח לימים גם הוא.

עד היום מקיימים תומכיו ותלמידיו של הרב כהנא עצרת שנתית לזכר רבם, ובה מעלים את זכרו של האיש שלא הותיר אדם אדיש כלפיו, ושתורתו ממשיכה לעורר ויכוחים מרים בפוליטיקה הישראלית ומחוצה לה.

התמונות בכתבה, באדיבות צלמי פלאש 90

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!