סיפור לשבת: מה אמר הבעל לאשתו על הטוסט השרוף?

"ערב אחד ראיתי שאמא הכינה ארוחת ערב לאבא שחזר אחרי יום עבודה מפרך", סיפר ילד בכיתה ב'. "היא שמה בצלחת חביתה סלט וטוסט שנשרף. אני מיד הבחנתי בטוסט השרוף... וחיכיתי לראות אם אבא יתלונן על כך.

אך אבא שלי החל לאכול, בלי שום הערה, חייך אלי ושאל אותי איך היה לי בבית הספר... אמא התנצלה שנשרף לה הטוסט. אני לא אשכח את התגובה שלו: 'האוכל מעולה, והטוסט קריספי וטעים'.

מאוחר יותר, כשהלכתי לישון, אבא שלי הגיע לכסות אותי ולהגיד לי לילה טוב. שאלתי אותו אם הוא באמת אוהב טוסט שרוף.

הוא חייך אלי ואמר: 'לאמא היה יום קשה, והיא ממש עייפה, ובכל זאת עשתה מעל ומעבר להשתדל להכין לנו ארוחת ערב. טוסט שרוף לא מזיק, אבל מילים פוגעניות ומעליבות – כן'".

אנחנו צריכים ללמוד להעריך מה שאחרים עושים עבורנו, גם אם זה לא מושלם, כיוון שהרצון והכוונה חשובים לא פחות, ואולי אפילו יותר. 

בפרשת השבוע מסופר על מעשה החסד המפורסם ביותר של אברהם אבינו, האירוח של שלושת המלאכים. אברהם אבינו לא ידע שהם מלאכים, ולכן רץ והביא לפניהם לשונות פר בחרדל, עוגות ושתייה, כאשר בפועל הם כלל לא אכלו או שתו, רק עשו את עצמם, שכן הם לא היו בני אדם, אלא מלאכים.

ללמדנו, אומר ר' צדוק מלובלין, ש"עיקר הזכות הוא על החשק לעשות, אבל גמר המעשה הוא מהשם" (דברי סופרים אות כ"א).

העיקר הוא הרצון וההשתדלות, שהם בידיים שלנו, מה שאין כן התוצאות, שהן כבר משמים. תזכרו את זה כשאתם משתדלים מאד להצליח במשהו, ואחרי כל המאמץ וההשקעה, זה לא הלך. תשחררו. אתם את שלכם עשיתם, התוצאות הן לא בידיים שלכם.

ומצד שני, גם להפך - תשמרו על ענווה כשאתם מצליחים, שכן גם כאן הכלל תופס – המאמץ וההכנה הם שלכם, אבל התוצאות הן מתנה.

שנזכה תמיד לעשות טוב, בלי קשר למה שייצא. ומה שיוצא, אני מרוצה.

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!