מעט מאוד חרדים בחרו כמוני, אבל אני שמח בבחירה שלי

זה שנים אני לוטש עיניים לתחום ההיי-טק. מלבד העניין בבריאת עולמות ובהחרבתם באמצעות קוד, הגעתי למסקנה שבמצב השוק כיום, זו האפשרות הטובה ביותר עבורי להתפרנס בדרך שתיצור עבורי מרחב להתפתחות, יצירה, התקדמות וחירות אישית.

אינני שותף כלל לאווירת הביטול שהתעצבה בשנים האחרונות, זו הבזה למדעי הרוח וללימודים של כל מקצוע שאין לו יישום "מעשי". החכמה היא זו המחזיקה את האדם, היא יתרונו מן הבהמה והיא הבסיס לקיום המוסרי והרוחני של האנושות. גם בהיי-טק, לבעלי השכלה במדעי הרוח והחברה יש תרומה ייחודית המתבטאת בין השאר בתפישה רחבה יותר, ביכולת אנליטית, בכישורי כתיבה וביצירתיות, כשם שלבעלי רקע יהודי והשכלה תורנית תרומה ייחודית משלהם לתחומים שבהם הם עוסקים במקצועם.

לפני כעשור, חשקתי מאוד בהשכלה בתחומים שונים שהמשותף ביניהם היה העובדה שהם מרתקים מאוד אך השימוש בהם בשוק העבודה הוא עקיף בלבד. מרוב ההיצע המגוון לא יכולתי לבחור ביניהם, ונותרתי ללא אף אחד מהם. פיתחתי קריירה בתחום המילה הכתובה, והבטחתי לעצמי שיום יבוא ואעניק לעצמי את מה שלא יכולתי להעניק בזמנו.

עברו שנים, עול הפרנסה נעשה ממשי יותר, דוחק יותר, לופת יותר, ובכל יום שחלף הבנתי יותר כי הוספת דעת, יצירה ואמנות, תחביבים והתפתחות אישית – כולם בעלי משמעות רבה מאוד לאדם, אבל כשהאדם טרוד בשרידת היום הבא, בדיוק כמו בסולם מאסלו, לא נותר בו כוח לעסוק בדבר מלבד בשרידה. לרוב האנשים, מלבד צדיקים או בעלי כוחות נפשיים איתנים, אין שמחה, אין יצירה, אין אמנות ואין התפתחות. רק שרידה ומאבק קיומי.

הדבר הביא אותי להבנה שחופש כלכלי חיוני דווקא כדי לאפשר צמיחה רוחנית. בשל כך, הבנתי שעלי לשאוף לפתח קריירה בתחום מכניס במיוחד, שיאפשר לי – אם במסגרת העבודה ואם מחוצה לה – להתפתח מבחינה אישית-רוחנית ולהתקדם בחיי היצירה שלי.

אלא שאז המציאות הייתה שונה בתכלית. לא הייתי עוד צעיר ללא ילדים שהחיים לפניו ויש לו יכולת להתמסר לשנת מכינה ולשלוש שנות תואר בקלות יחסית; כדי ללמוד, היה עלי להניח לקריירה בשלה, להיזרק לתוך אי-ודאות כלכלית מעוררת אימה, להתחיל הכל מבראשית.


לימודים במיגו • באדיבות המצלם

כששמעתי על תוכנית מיגו מחבר טוב, שבשונה ממני למד תואר במדעי המחשב מעט אחרי גיל 20, הייתי אחרי מסע מקרטע של חיפוש אחר דלת פתוחה לעולם ההיי-טק. ההיצע הדל למדי של התוכניות השונות אינו מספק. התלבטתי בין מיגו לתוכנית אחרת, יוזמה פרטית שבעליה מניבים את התשואה על ההשקעה בתלמידים באמצעות חלק ממשכורותיהם בשלוש השנים שאחרי הלימודים. מיגו, לעומתה, היא תוכנית של קרן קמ"ח, העוסקת שנים בקידום תעסוקת חרדים, והיזמים שמאחורי מיגו הם אנשי היי-טק, אנשי עשייה בתחומים חברתיים ופילנתרופים. ליוזמי התוכנית השנייה אינטרס מובהק בהצלחת הסטודנטים, מאחר שהשמתם בעבודה מבטיחה את הרווחים לתוכנית, בעוד ליזמי מיגו יש מחויבות ליעדים, רקורד מרשים במיוחד וחזון שאפתני לתוכנית שתעלה משמעותית, לראשונה, את שיעור החרדים האפסי בהיי-טק.

כשחברי סיפר לי על מיגו והמליץ עליה, אחרי התלבטות רבה, החלטתי שאעשה הכל כדי להיכנס לתוכנית, ולו לשם המאבק בשרידה הממיתה.

המיונים היו קפדניים, אך לא בלתי-אפשריים עבור בעלי כוח רצון, כישורי למידה ויכולת התמדה. מבנה הלימודים בתוכנית, כך לפחות לפי יוזמיה, עוצב בהשראת סגנון הלימודים ב-8200: מותאם אישית, מעניק תמיכה על ידי מדריכים ולמידה של כישורים רכים, מתעדכן בהתאם למתרחש בתחום, ובעיקר מלמד את היכולת החשובה ביותר בעולם ההיי-טק – להמציא את עצמך כל יום מחדש, לחשוב מחוץ לקופסה ולהתעדכן בחידושים האחרונים.

אני כבר בחודש השלישי ללימודים. במקצועי אני נדרש ללמוד כל יום דברים חדשים, אבל חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום, הם ללא ספק אתגר. הלימודים אינטנסיביים ביותר ודורשים מאמצים רבים, אבל אני שמח בכל יום על הבחירה שלי. זו הייתה הברירה הטובה ביותר, ואני בוחר כל יום מחדש להגיע ללימודים ולקוות לעתיד טוב יותר. כשחברים – אמנים, יוצרים, כותבים, תלמידי חכמים ואנשי לב – שואלים אותי מדוע בחרתי להניח לכל ולהצטרף למרדף הבורגני אחר הכסף, התשובה שלי פשוטה: בחרתי במיגו עבור האמנות, היצירה והחירות שלי; בחרתי במיגו כדי להיות יהודי טוב יותר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!