"חיפשתי להרגיש שייכת": שרי שיינפלד שוברת שתיקה
היא נולדה לאם חולה מאוד והתייתמה בגיל חודש, אביה היה עסוק בהישרדות והאלמנות גבתה ממנו מחיר כבד. שרי גידלה את עצמה במובן הפיזי וחוותה בדידות רגשית שגרמה לה למשבר. כעת היא עומדת לחתום פרק עצוב בחייה ולהתחיל דף חדש. עזרו לכלה יתומה
- בשיתוף ועד הרבנים
- י"ב חשון התשפ"ג
- 1 תגובות
בפוסט נוגע ללב מתארת שרי שיינפלד את ההתמודדות שלה לכל אורך הדרך והקושי שמאתגר את שמחת נישואיה:
"קוראים לי שרי ואני יתומה מגיל חודש. מייד כשנולדתי העבירו את אמא לטיפול נמרץ, שם היא נאבקה במשך שלושים יום, עד שנפטרה. הילדות שלי היתה מוקפת בהרבה בני משפחה, דודות וסבתות שניסו למלא את מקומה של אמא.
אבל תמיד הרגשתי חסרה, משהו בי תלוש, לא שייך, בדידות שקשה להעביר במילים. בלילות כואבים, חיפשתי תמונה מאמא, דמות להתגעגע אליה, להרגיש קשר, ולא הצלחתי להרגיע את הכמיהה הבסיסית ביותר בנפש.
עכשיו התארסתי עם בחור ירא שמיים ואני לא יודעת איך לגשת לחתונה. אני לא יכולה לבקש מאבא כלום. הוא סוחב על הכתפיים שלו עול עצום והאלמנות גבתה ממנו מחיר כבד.
אני מתחננת ומבקשת: תעזרו לי להתחתן כמו כולם ואבי היתומים יקיים בכם את ההבטחה אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך" היא חותמת.
הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי שליט"א שהתוודע לסיפורה של הנערה יצא בסרטון מרגש בו הוא מסביר את גודל הזכות של התורמים למצווה זו:
"יש כאן מצווה גדולה של הכנסת כלה, כולם יודעים את גודל המצווה שזה "אלו דברים שאין להם שיעור" אבל כאן מדובר לא רק בהכנסת כלה, אלא כלה יתומה!
וודאי כולם יודעים על גודל הזכות והמצווה, לסייע לכלה כזאת שאיבדה את האמא!
הזכות הזאת בעזר השם תעמוד לכל התומכים והמסייעים שיזכו לרוב נחת שנאמר, "אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך."
מי זה שלי? אבי יתומים ודיין אלמנות, היתומים הם שלו, אז אם אתה משמח את שלי, יקוים בכל התורמים והמסייעים "אני משמח את שלך"
שיזכו כולם לנחת, לבריאות, לשמחה להצלחה גדולה וכל העוסקים והמסייעים יתברכו בכל מילי דמיטב!"
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות