כיצד הצליח הקבצן להפוך לאיש עסקים?

קבצן שהסתובב בתחנת הרכבת ראה איש עסקים מכובד, ניגש אליו וביקש ממנו צדקה. אמר לו איש העסקים: "אין עלי מזומן, אבל אני אתן לך משהו אחר, וזו עצה. אתה מבקש מאנשים כל הזמן, האם אתה גם נותן משהו בתמורה?"

אמר לו הקבצן: "אני קבצן, מה אני כבר יכול לתת?"

"תראה, אני איש עסקים, ובעסקים יודעים שאם אתה רוצה לקבל - אתה צריך לתת. תחשוב על משהו שאתה יכול לתת, ואחר כך תקבל".

חשב הקבצן, מה אני כבר יכול לתת? למחרת בדרך לתחנת הרכבת הבחין בשדה מלא בפרחים. חשב לעצמו, אני אתן לאנשים פרחים, בתמורה לצדקה. וכך אכן היה. אנשים התלהבו מאד לקבל פרחים, וכמות הצדקה הלכה וגדלה.

יום אחד הוא פגש שוב את אותו איש עסקים. הקבצן ניגש ונתן לו פרח. איש העסקים חייך בהתפעלות, ואמר: "אתה כבר לא קבצן, אתה ממש איש עסקים, נותן ומקבל. כל הכבוד".

בפעם הראשונה בחייו, הרגיש הקבצן שמישהו התייחס אליו בכבוד. "אתה איש עסקים", חשב לעצמו.

למחרת כבר הגיע עם רעיון חדש - סנדוויצ'ים. אשתו והוא הכינו אותם מוקדם בבוקר, והוא היה מוכר אותם בתחנה. לאט-לאט הוא גדל, התפתח ופתח סניפים בתחנות נוספות, עד שכעבור שלוש שנים השניים שוב נפגשו, אך הפעם כשני אנשי עסקים.

מובא במדרש ששאל אברהם אבינו את שם, הבן של נח: "כיצד יצאת מן התיבה? אמר לו, בזכות הצדקה שהיינו עושים שם. אמר לו, איזו צדקה הייתה בתיבה - וכי עניים היו שם? אמר לו, עשינו צדקה עם החיות, ולא היינו ישנים, אלא מאכילים אותם יומם ולילה. באותה שעה אמר אברהם, ומה אלו שעשו צדקה עם בעלי חיים ניצלו, אני אעשה עם בני אדם על אחת כמה וכמה".

יש אומרים שההבדל בין הכינרת לבין ים המלח הינו - ששניהם אומנם מקבלים מים מן הירדן, אך הכינרת ממשיכה להעניק מהמים הלאה, ולכן היא מלאה חיים, לעומת ים המלח שמשאיר הכול אצלו, ונקרא "ים המוות". מכוח הנתינה אפשר לא רק להינצל ממוות, אלא גם לבנות חיים.

תחשבו מה אתם יכולים לתת הלאה...

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!