מדגם: הצעירים מצביעים לימין ולא מאמינים בתוצאות הבחירות

כ-40% מהישראלים לא מאמינים שתוצאות הבחירות ישקפו את ההצבעה בקלפי כך עולה מסקר "מדד הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. על פי הסקר, בימין מידת אי האמון בטוהר המידות גבוהה מאשר בשמאל.

טוהר הבחירות: 39% בכלל המדגם אינם מאמינים כי תוצאות הבחירות כפי שיפורסמו ישקפו היטב את ההצבעה בקלפי. מדובר בנתון מדאיג, השני בגובהו מאז התחילו לבדוק זאת ב-2019. פילוח לפי לאום מראה כי בקרב היהודים אי האמון בטוהר הבחירות נמוך במידה ניכרת מאשר בקרב הערבים (36% מהיהודים אינם נותנים אמון לעומת רוב של 51.5% בקרב הערבים). מפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים, מידת האי אמון עומדת בשמאל על 32%, במרכז על 34% ובימין על 38%.

ההתחממות הביטחונית:  

בדרך לאינתיפאדה שלישית? 62% מכלל הציבור הציבור סבורים כי קיים סיכוי שבעתיד הקרוב תפרוץ בשטחים התקוממות, אם לא יימצא פתרון מוסכם על שני הצדדים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מדובר על עלייה מ- 40% בשנת 2017. בשלושת המחנות הפוליטיים יש רוב הסבורים כי אם לא יימצא פתרון אני בדרך לאינתיפאדה שלישית, אך הוא גבוה מעט יותר בשמאל (71%) מאשר בימין (64.5%) ובמרכז (60%).

מצביע בבחירות | צילום: הדס פרוש, פלאש 90.

ציון לתפקוד כוחות הביטחון: שאלנו איזה ציון מגיע לכוחות הביטחון על התמודדותם עם שרשרת הפיגועים בעת האחרונה. בקרב היהודים רוב לא גדול נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד (54%), בעוד שבקרב הערבים פחות מרבע החזיקו בהערכה כזו (23%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בעוד רוב גדול מהשמאל ומהמרכז (73% ו-69%, בהתאמה) סבורים כי כוחות הביטחון פועלים בצורה טובה, רק מיעוט מהימין סבורים כך (45%). בחינה לפי גיל מראה כי מעל מחצית מרוב שכבות הגיל נותנים לכוחות הביטחון ציון טוב, לעומת כשליש בלבד מהצעירים (24-18).  

ההסכם עם לבנון:

מחצית מכלל הציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בחתימת הסכם הגז עם לבנון הושפעה גם משיקולים פוליטיים, שליש שהחלטה הייתה מקצועית בלבד, ועוד 17% אינם יודעים. מבדיקה לפי מחנות פוליטיים (יהודים), רוב בימין (65%), לעומת מיעוט במרכז ובשמאל (37.5% ו-28% בהתאמה), סבורים כי עמדת ראשי מערכת הביטחון הושפעה גם משיקולים פוליטיים ולא רק משיקולים מקצועיים.

מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה נערך אחת לחודש על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג (754 מרואיינים) של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%. 

הצעירים: הרבה יותר ימניים

 22.5% מהצעירים בני 18–24 מתכוונים להצביע למפלגות של קואליציית המרכז־שמאל. הנתון הזה כולל גם אנשי ימין מובהקים כמו אביגדור ליברמן וגדעון סער. שיעור כפול מהצעירים, 45.5%, מתכוונים להצביע לגוש נתניהו. בקרב בני 65 ומעלה התמונה הפוכה: 45% יצביעו לגוש המרכז שמאל. רק 30% למחנה נתניהו (בשני המקרים היתר מתלבטים או לא יצביעו). כך עולה מעיבוד של 'כלכליסט' מסקרי "הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתבסס על המשיבים לשלושת הסקרים האחרונים.

45% ממצביעי הציונות הדתית הם צעירים עד גיל 34 ורק 26% מבוגרים בני 55 ומעלה. לכאורה זה טבעי מפני שצעירים נוטים לקיצוניות. אלא שהיום זה עובד בעיקר לצד פוליטי אחד: רק 27% ממצביע מרצ הם צעירים (18–34) ו־47% מהם הם בני 55 ומעלה. 

לפי הסקרים, 37% ממצביעי הליכוד צעירים אבל רק 22% ממצביעי יש עתיד ו־26% ממצביעי המחנה הממלכתי. 31% ממצביעי הליכוד מבוגרים לעומת 44% ממצביעי יש עתיד והמחנה הממלכתי. גם המפלגות המגזריות היהודיות מחזקות את הדפוס הזה. ביהדות התורה ובש"ס יש כ־40% צעירים ורק 11% מבוגרים. בישראל ביתנו, שמתבססת על העולים הוותיקים, יש 47% מבוגרים ו־12% צעירים.

חריגה מבחינה זאת היא דווקא מפלגת העבודה, שבניגוד לעבר מבנה הגילאים של בוחריה מזכיר דווקא את זה של הימין (37% צעירים, 24% מבוגרים). נראה שבקרב מעט הבוחרים שנשארו למפלגה הזאת, יש קהל צעיר שמעוניין במסרים הסוציאליסטיים והפמיניסטיים שלה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!