שיעור ההצבעה הצפוי במגזר הערבי ישבור שיאים
שיעור ההצבעה של הציבור הערבי בבחירות לכנסת ה-25 צפוי להיות 49%, גבוה במעט מהשיעור בבחירות הקודמות במרץ 2021 (44.6%). "יש לקחת בחשבון כי כוחן האלקטורלי האמיתי של חלק מהמפלגות גדול יותר ממה שנמדד בסקר"
- ישראל לפקוביץ
- א' חשון התשפ"ג
- 4 תגובות
סקר מקיף של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב קובע: שיעור ההצבעה הצפוי בבחירות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל מתקרב ל-50%. המחקר בוצע על ידי מרכז דיין, תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי באוניברסיטת תל אביב וכלל כ-510 נשאלים מקרב אזרחי ישראל הערבים.
ראש התכנית ד"ר אריק רודניצקי אמר: "בניגוד גמור לתמונה שנצפתה לפני חודש, כאשר ברחוב הערבי שררה אדישות עמוקה כלפי הבחירות, הסקר הנוכחי משקף עניין הולך וגובר בקרב המצביעים הערבים להשתתף בבחירות. יש לקחת בחשבון כי כוחן האלקטורלי האמיתי של חלק מהמפלגות גדול יותר ממה שנמדד בסקר".
הממצאים העיקריים
שיעור ההצבעה של הציבור הערבי בבחירות לכנסת ה-25 צפוי להיות 49%, גבוה במעט מהשיעור בבחירות הקודמות במרץ 2021 (44.6%) ודומה לאחוז ההצבעה בבחירות שנערכו באפריל 2019 (49.2%). יצוין כי שיעור ההצבעה שנמדד בסקר הנוכחי גבוה באופן מובהק מהשיעור שנמדד בסקר דומה שנערך בחודש אוגוסט, לפני תחילת מערכת הבחירות, ועמד אז על 42%.
משלוש הרשימות הערביות, רק חד"ש-תע"ל צפויה לעבור את אחוז החסימה ולקבל מהמצביעים הערבים 4.1 מנדטים; רע"מ מתנדנדת על סף אחוז החסימה עם 3.7 מנדטים; בל"ד – רק 3.2 מנדטים ועלולה שלא לעבור את אחוז החסימה.
בגזרת המפלגות היהודיות, הליכוד עשויה לקבל 1.3 מנדטים מהמצביעים הערבים, מרצ – כחצי מנדט, יש עתיד – 0.3 מנדט. כשליש מהציבור הערבי (34.2%) סבורים שאין כיום מועמד מתאים לתפקיד ראשות הממשלה. בכל זאת, בנימין נתניהו הוא המועמד המוביל בעיני הציבור הערבי לתפקיד זה (18.6%) ואחריו סאמי אבו שחאדה (6.6%), אחמד טיבי (6.3%), מנסור עבאס (4.8%), יאיר לפיד (4.7%), בני גנץ (3.2%) ואיימן עודה (3.0%).
כמחצית מהנשאלים (46.8%) סבורים שכדי להבטיח הישגים לציבור הערבי, רצוי שמפלגה ערבית תצטרף לכל ממשלה אשר תקום לאחר הבחירות; 15.6% מסייגים את הסכמתם להצטרפות רק לממשלת מרכז-שמאל. מנגד, 22.3% סבורים שאין להסכים בשום תנאי להצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה או לתמיכה בה מבחוץ.
תפקודה של ממשלת בנט-לפיד כלפי האוכלוסייה הערבית זוכה להערכה נמוכה מאוד – בעיקר בתחום הכלכלי, בתחום הביטחון האישי, ובתחום בעיות התכנון והבנייה. 40.9% ממשתתפי הסקר סבורים שמצבה של האוכלוסייה הערבית בעקבות כהונת ממשלת בנט-לפיד גרוע יותר מבעבר, ו-44% סבורים שהמצב נותר ללא שינוי. רק 13% סבורים שחל שיפור במצבה של האוכלוסייה הערבית.
הסקר נערך באמצעות מכון יאפא – מחקרי שיווק, סקרים וייעוץ, בהנהלת ד"ר עאס אטרש. הנתונים נאספו בתאריכים 16 – 21 באוקטובר 2022 בסקר טלפוני שנערך בשפה הערבית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית 4.4%.
ראש התכנית ד"ר אריק רודניצקי מדגיש: "בניגוד גמור לתמונה שנצפתה לפני חודש, כאשר ברחוב הערבי שררה אדישות עמוקה כלפי הבחירות, הסקר הנוכחי משקף עניין הולך וגובר בקרב המצביעים הערבים להשתתף בבחירות. יש לקחת בחשבון כי כוחן האלקטורלי האמיתי של חלק מהמפלגות גדול יותר ממה שנמדד בסקר.
למשל, רשימת חד"ש-תע"ל צפויה לקבל תמיכה גם מצד מצביעים ביישובים יהודיים, מה שכנראה יסייע לה לעבור בבטחה את אחוז החסימה, ואילו לרע"מ יש קהל תומכים נאמן – בעיקר בנגב – שיתגייס לטובתה ביום הבחירות, בדיוק כפי שקרה בבחירות הקודמות שנערכו במרץ 2021. לפי שעה, בל"ד לא צפויה לעבור את אחוז החסימה, אולם אין ספק שהמפלגה הצליחה להגדיל במידה ניכרת את התמיכה העממית בה בתוך פרק זמן קצר יחסית, והיא נמצאת במומנטום חיובי.
עוד אמר: "יש לזקוף זאת לעובדה שמנהיג המפלגה, סאמי אבו שחאדה, זוכה בציבור הערבי להערכה שאינה נופלת – ואולי אף עולה – על ההערכה שלה זוכים ראשי המפלגות הערביות האחרות. בצד זאת, למרות שההערכה של הציבור הערבי על תפקוד ממשלת בנט-לפיד אינה גבוהה, עדיין הציבור ברובו מבקש לראות מפלגה ערבית בקואליציה. גם אם הציבור הערבי אינו מתלהב מהניסיון הקואליציוני הקצר של רע"מ, הוא לא פוסל ניסיון דומה בממשלה הבאה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות