הנער שכתב את לוח השנה בשפת היידיש במלחמת העולם השנייה

יהדות פינלנד הייתה ועודנה אחת הקהילות היהודיות הקטנות בצפון אירופה. בעת שרעמו התותחים והושמדו קהילות יהדות אירופה השונות, מנתה הקהילה כ-1,700 אנשים בלבד, אשר שמרו על אחדותם והתרכזו בעיקר בשתי ערים: הלסינקי בירת פינלנד, וטורקו שבדרום מערב המדינה. אחד מאותם 1,700 יהודי פינלנד היה נער צעיר בגיל בר מצווה. שמו היה יצחק צבי, ועל אף גילו הצעיר הוא היה אחד מן האנשים שבזכותם המשיכו יהודי פינלנד לקיים אורח חיים יהודי גם בימי המלחמה הקשים.

יצחק צבי בן 94 היום, מתגורר בחיפה ולו שלושה ילדים וארבעה נינים. הוא נולד בשנת 1928 בטורקו, ואביו היה הרב ישראל חיים, רב הקהילה היהודית המקומית. לימים אסף יצחק את הדרשות והנאומים שכתב אביו במחברות, תירגמם לעברית והוציא אותם כספר ייחודי בן 360 עמודים. "נתנו את זה לנכדים כדי שהדורות הבאים ידעו זאת", סיפר לנו צבי בריאיון שערכנו איתו בביתו.

את שנות ילדותו העביר בפינלנד אשר הייתה מדינה שקטה ושלווה. "לא הייתה אנטישמיות בכלל", הוא מספר. באותם ימים כבר למד מאביו את עקרונות לוח השנה העברי. הלוח העברי עניין אותו במיוחד ועתיד לשמש אותו רבות במלחמה שתפרוץ כשיהיה נער צעיר. "אחרי המלחמה זנחתי את העניין של הלוחות, אבל המשכתי להתעניין בלוח העברי עד היום הזה", הוא אומר ומוסיף: "יש לי תיק שלם עם כל מיני דברים הקשורים ללוח".

העתק מהלוח תלוי בביתו של יצחק: צילום ישי ירושלמי

ילדותו השלווה של צבי השתנתה, עת פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין. שבוע לפני פרוץ המלחמה, ב-23 באוגוסט 1939, נחתם הסכם אי הלוחמה בין שרי החוץ של גרמניה ורוסיה, ריבנטרופ ומולוטוב. בנספח סודי בהסכם זה הסכימה גרמניה לשים את פינלנד בתחום ההשפעה הסובייטי. וכך, חודשיה הראשונים של המלחמה שעתידה לשנות את העולם עברו בשקט יחסי על פינלנד, שהופצצה בכל זאת מפעם לפעם. "מיד ביום הראשון", מספר צבי, "הייתה אזעקה בכל הערים... אני הייתי בבית הספר. הייתה אזעקה והמורים לא ידעו מה לעשות, אז הם אמרו לתלמידים ללכת הביתה. יצא שבאמצע האזעקה התלמידים היו ברחובות. למזלנו, העיר שלנו לא הופצצה, אולי בגלל שהייתה קצת רחוקה מרוסיה".

בשלהי נובמבר 1939 פלש הצבא האדום למזרח פינלנד, לאחר הפצצה מאסיבית על ערי המדינה. פלישה זו הגיעה בין היתר בשל חשש בקרמלין מפני פלישה נאצית עתידית. פינלנד, כך קיוו בבריה"מ, תעכב את הנאצים ותהווה חומה מפניהם. אך כיבוש פינלנד לא היה קל כמו שציפה סטאלין, והחיילים הפינים שנלחמו על מולדתם הסבו אבדות רבות לרוסים - כ-126 אלף חיילים ואזרחים סובייטים.

במרץ 1940 נחתן הסכם השלום של מוסקבה, שסיים את 'מלחמת החורף' אחרי 105 ימי לחימה עיקשת. במסגרת ההסכם נאלצה פינלנד לוותר על עשירית משטחה. השפלה זו הובילה לשיתוף פעולה בין פינלנד לבין גרמניה הנאצית, בשל אינטרסים הדדיים: לחימה בבריה"מ. מצב זה יצר מציאות אבסורדית, בה חיים 1,700 יהודים במדינה המשתפת פעולה עם הנאצים, וחלקם אף נלחמים בצבא הפיני ששיתף פעולה עם הנאצים גם הוא.

עם זאת, יצחק צבי מספר כי: "הגרמנים אף פעם לא עשו משהו רציני, כמו בארצות אחרות, לגרש את היהודים... בפינלנד לא הייתה שואה. לא הרגישו בכלל. אני חושב שהנאצים התרשמו שיש יהודים מעטים. ידוע שמי שהיה ראש הגסטפו, הימלר, ביקר בפינלנד במסגרת ענייני המלחמה בלי קשר ליהודים, והוא נסע פתאום לאיזה מקום עם ראש הממשלה הפיני ושאל שאלה תמימה: 'מה עם היהודים אצלכם?'. ראש הממשלה אמר לו שיש בסך הכול 2,000 יהודים כאן, והם אזרחים נאמנים כמו כולם... בסוף הוא אמר: 'אין לנו בעיית יהודים'".

ביוני 1941 פרצה "מלחמת ההמשך", במקביל לפלישה הגרמנית לשטחי רוסיה. מלחמה זה ארכה כשלוש שנים, שאת רובן בילו החיילים בחפירות. באותה עת המשיך יצחק צבי את לימודיו בבית הספר: "בבית נשארנו אני, אבא שלי, אמא שרה, ששם החיבה שלה היה סוניה, ואחותי, שהייתה אז בת 30", סיפר לנכדו. ההפצצות על פינלנד נמשכו, וצבי מספר כי הוא גר ברחוב פינתי, בו "היה מקלט, ובכל הפצצה היינו צריכים לרוץ ולחצות את הצומת כדי ללכת אליו... החיים נמשכו כרגיל, למרות שפה ושם היו הפצצות, אולי לא כל השנים, אבל החיים נמשכו".

בעקבות שיתוף הפעולה בין פינלנד לגרמניה נוצרה בעיה: בריטניה, ששלטה באותה עת בארץ ישראל, הכריזה מלחמה על פינלנד ומטבע הדברים הפסיקה לקיים איתה מסחר. "התברר שלא יכלו להביא לוחות שנה מהארץ כי הבריטים ניתקו את היחסים עם פינלנד בעקבות המלחמה", מספר צבי. הרב ישראל חיים צבי, אביו של יצחק, נקרא לדגל. ידעו אז כי הוא מבין בלוחות שנה עבריים, והטילו עליו משימה: להכין את לוח השנה העברי. הוא עשה את לוח השנה של שנת תש"ב, כאשר מצד ימין הוא כותב את הלוח בעברית, ומצד שמאל ביידיש. רישומיו הועברו להלסינקי, שם הודפסו עותקים נוספים שחולקו לקהילות היהודיות בטורקו ובבירה הפינית. גם את לוח השנה הבאה הספיק הרב ישראל חיים לעשות, אך אז נפטר בפתאומיות, והוא בן 60. "אבא שלי היה אדם בריא כל חייו, והתפרצה אצלו דלקת אקוטית בכליות. הוא אושפז בבית החולים המחוזי בטורקו, אבל היו שם מעט רופאים, כי רובם היו בחזית או בבתי חולים צבאיים. לכן ככל הנראה הוא לא קיבל טיפול מיטבי, מצבו הידרדר והוא נפטר", מספר יצחק צבי.

יצחק מראה את תמונות אביו בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: צילום ישי ירושלמי

וכך, נער בן 15 סך הכול היה אחראי על מועדי החגים היהודיים ביהדות פינלנד, ועותקי לוח השנה שכתב הופצו ל-1,700 יהודי טורקו והלסינקי. עם תום המלחמה לא היה עוד צורך בשירותו, ויהדות פינלנד חזרה לייבא מבריטניה לוחות שנה עבריים.

אחרי המלחמה הגשים צבי חלום ילדות ועלה ארצה. בארץ למד הנדסה כימית ועבד ברפא"ל. מאז המשיך להתעניין בלוחות שנה ופירסם מאמרים בנושא. "רבים בישראל מכירים מעט מאד את הלוח העברי. זה צפוי, כי רוב האירועים בחיים שלנו מתרחשים לפי הלוח האזרחי. רוב האנשים לא יודעים באיזו שנה עברית אנחנו נמצאים עכשיו ובאיזה חודש, מהם תאריכי החגים, מתי לערוך לבן טקס בר מצווה, ולהבדיל, מתי לערוך אזכרה לבן משפחה שנפטר. מתברר שאפילו שומרי מצוות רבים, שצפוי שהלוח יהיה מוכר להם יותר, לא מתמצאים מספיק בנושא. מדאיג אותי שלדורות הבאים יהיה מושג קלוש בלבד על הנכס הלאומי הזה", הוא אומר.

מאז המלחמה חזר צבי לפינלנד למעלה מעשר פעמים, ואף היה שותף לשיפוצו של בית כנסת ישן במדינה שהופצץ במלחמת העולם השנייה, במלאת 100 שנה לבנייתו. במענה לשאלתנו האם הוא נזכר בחוויותיו מימיה האפלים של מלחמת העולם השנייה בביקורו בפינלנד, אמר כי הוא: "לא כל כך נזכר בעניינים של המלחמה". צבי ממשיך לספר את סיפורו מעורר ההשראה, וללמד את בניו, נכדיו וניניו על חשיבותו של לוח השנה העברי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!