כדאי לדעת: מתי ולמה מתקיימות בחירות

על פי חוק-יסוד: הכנסת, תקופת כהונתה של הכנסת היא ארבע שנים מיום היבחרה, אולם במקרים שלהלן ייערכו בחירות שלא במועדן הרגיל.

1. הכנסת החליטה בחוק להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה.

2. הכנסת התפזרה בשל אי-קבלת חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים.

3. ראש הממשלה פיזר את הכנסת משום שרוב חבריה התנגדו לממשלה ולא הוקמה ממשלה חלופית.

4. הכנסת התפזרה בשל אי-הצלחה להרכיב ממשלה חדשה.

5. התקבלה הצעת אי-אמון, והמועמד שהוצע לא הצליח להרכיב ממשלה.

בפועל, מאז קום המדינה רק שש כנסות מילאו את ימיהן: השנייה, השלישית, החמישית, השישית, השביעית וה-11. הבחירות לכנסת השמינית נדחו בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים, ועל כן הכנסת השביעית כיהנה יותר מזמן הכהונה הקצוב לכהונה מלאה. שאר הכנסות פוזרו במועד מוקדם יותר.

בארבע השנים החולפות פוזרה הכנסת ארבע פעמים, מכאן שמערכת הבחירות הנוכחית היא החמישית בתקופת זמן זו הכנסת ה-24 קיבלה החלטה על התפזרותה ועל הקדמת הבחירות שנה וחודשיים לאחר כינונה.

בבדיקה שנערכה בנושא זה בדמוקרטיות ותיקות נמצא כי בעשור וחצי האחרונים במדינות שלהלן התקיימו שתי מערכות בחירות לפרלמנט בתוך כשנתיים: ארגנטינה, אוסטריה, קנדה, יוון, יפן, איטליה, הולנד, פולין, ספרד ובריטניה.

המקרה היחיד שמצאנו שבו נערכו שתי מערכות בחירות במהלך אותה השנה, בדומה לשתי מערכות הבחירות שנערכו בישראל בשנת 2019, אירע בספרד, אף הוא בשנת 2019. שתי מערכות הבחירות בספרד היו חלק מרצף הבחירות שאפשר לומר כי הוא הדומה ביותר לרצף הבחירות הנוכחי המתקיים בישראל: ארבע מערכות בחירות בארבע השנים 2015−2019. גם בבריטניה שררה אי-יציבות פרלמנטרית בשנים האחרונות, ואזרחיה הלכו לקלפיות שלוש פעמים בשנים 2015−2019.

במדינות מסויימות מתקיימת תחלופה תכופה של ממשלות, אולם הדבר לא גורר בהכרח גם קלפיות רגילות את פיזור הפרלמנט, אלא מוקמות קואליציות במסגרת הפרלמנט המכהן. כך קרה גם בישראל, עם פירוק ממשלת האחדות בשנת 1990 ,אשר לאחריו הוקמה ממשלת ימין צרה במסגרת הכנסת ה-12. כך אירע גם בבחירות הישירות המיוחדות לראשות הממשלה שהוכרזו בשנת 2001 שבהן נבחר ראש הממשלה אריאל שרון, אשר הרכיב קואליציה במסגרת כהונת הכנסת ה-15.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!