הרב פנגר: "אל תדונו אדם שסרב לעשות לכם טובה"
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת עם מסר לחיים והקשר נפלא לפרשת השבוע, מה חשוב לעשות לפני שדנים אדם לכך שהגיב לנו בשלילה? ומה קרה לעץ שסרב לבקשת הציפור לקנן עליו?
- הרב יצחק פנגר
- י"ב תשרי התשפ"ג
ציפור חיפשה מקום כדי לבנות קן להטלת ביצים. בחיפושיה היא ראתה שני עצים שיכלו להתאים עבורה.
היא ניגשה לעץ הראשון וביקשה מחסה, אך העץ הראשון סרב. מאוכזבת מאד היא פנתה לעץ השני, שאכן הסכים. היא בנתה את קינה והחלה לדגור. ואז, לילה אחד, החל היורה. גשם זלעפות ירד. הגשם היה חזק כל כך עד שהעץ הראשון פשוט קרס, ונסחף עם המים. הציפור ראתה זאת וצעקה לעברו: "מגיע לך, זה בגלל שלא רצית לתת לי מקום לקנן אצלך".
העץ חייך, בפעם האחרונה, ואמר: "חששתי שלא אחזיק מעמד בגשם הראשון, ולכן סירבתי שתקנני אצלי. לקחתי בחשבון שלא תאמיני לי, לכן לא אמרתי לך, לא רציתי לסכן אותך ואת גוזליך".
הציפור הייתה נבוכה...
כמה חשוב, לפני שדנים מישהו, לנסות להבין אולי יש כן מניעים מוצדקים לכך שהם אומרים לנו לא. וגם אם לא, לבורא ודאי ישנה תוכנית אחרת, טובה יותר עבורנו.
בפרשת השבוע מופיע הפסוק: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא". המקרא הזה צריך לעמוד כנגד עיני האדם ולבו בכל שעה, לקבל את כל הנהגת הבורא עמו באהבה ובתמימות, מתוך אמונה שיש מנהיג לבירה. הדבר נכון בפרט ברגעים שהדברים לא הולכים כמו שאנחנו רוצים - רצינו שהזוגיות תצליח, אך היא לא צלחה.
רצינו להתקבל לעבודה, ללימודים, אך לא קבלו אותנו. רצינו... והמציאות התרחשה אחרת. מובן שכדאי ללמוד ולהפיק לקחים לתועלת, כדי לשפר את העתיד. אך לגבי העבר, נשחרר, ונדע שלא תמיד נבין את הסיבה. ה"עץ" לא תמיד ידבר אלינו. אך "הצור תמים פעלו", וכל מה שקורה אתנו, גם אם לא הלך כמו שרצינו, הוא הלך כמו שהוא היה צריך ללכת. וכל דלת שנסגרת - אחת אחרת תיפתח במקומה.
שבת שלום.
שלכם, יצחק פנגר.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות