מחר: החלטה נוספת בעניין הריבית "שוב יהיו העלאות"

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מתכנסת היום לקראת החלטה על העלאת ריבית שעומדת היום כבר על 2%, בפעם החמישית השנה. מאחר ולעומת המצב הכלכלי ברחבי העולם המצב בישראל טוב יחסית נגיד בנק ישראל יוכל לבחור בקלות יחסית בין העלאה חדה שתפגע בבעלי משכנתא, לבין העלאה מתונה שאולי לא תספיק לריסון האינפלציה

הכלכלנים מעריכים כי לא מדובר בשאלה האם להעלות את הריבית אלא בכמה להעלות אותה. על הערכות חברי הוועדה יתלבטו האם להעלות את הריבית ב־0.5% או ב־0.75%. כמו כן יתלבטו חברי הוועדה על ניסוחי ההודעה המלווה את ההחלטה, כדי לדייק את המסר שהם מבקשים להעביר לציבור.

"זו אכן התלבטות", אומר הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ לאתר 'גלובס'. "מדד המחירים לצרכן האחרון, לחודש אוגוסט, היה נמוך מהצפיות, כך שיש קצת סימני התמתנות בפעילות הכלכלית". לדבריו, זהו פקטור שעשוי להוביל להעלאת ריבית מתונה יותר מצד בנק ישראל.

"מנגד", אומר כץ, "יש לזכור כי בכל ארבעת ההחלטות הקודמות, בנק ישראל הפתיע והעלה את הריבית כלפי מעלה ברף הגבוה של התחזיות. ההחלטות של הוועדה המוניטרית גם התקבלו פה-אחד. כך שנראה שמדובר בוועדה ניצית, שמאוד מושפעת מהמדיניות של הבנק הפדרלי בארה"ב והבנקים המרכזיים בכלל".

ואכן ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 2%, כאשר רק בפברואר השנה עוד עמדה על 0.1%. בכל ארבעת ההחלטות האחרונות העלה בנק ישראל את הריבית, כאשר שיעור העלייה של הריבית הלך וטיפס מפעם לפעם, ובהחלטה האחרונה באוגוסט מדובר היה בהעלאת ריבית של 0.75%, החדה ביותר שביצע בנק ישראל מזה 20 שנה. הסיבה היא האינפלציה המשתוללת בעולם שמובילה את הבנק הפדרלי ועמיתיו להקפיץ את הריבית כדי לנסות ולצנן אותה. אם בנק ישראל לא יעלה את הריבית בקצב מהיר מספיק, השקל יצלול מול הדולר, והאינפלציה בישראל תתגבר עוד יותר עקב עלויות יבוא יקרות יותר.

"הדיון בכל החלטת ריבית מתחיל מהסתכלות על האינפלציה" כותב שלמה טייטלבאום ב'כלכליסט'. האינפלציה השנתית בישראל באוגוסט עומדת על 4.6% לעומת 5.2% בחודש הקודם. אך הירידה הזו מתעתעת מאוד, ונובעת בעיקר מירידה במחירי האנרגיה. למעשה, ללא מחירי האנרגיה, מדד המחירים באוגוסט עלה ב־0.2%. אמנם על פני השטח היתה ירידת מדד, אך מתחת למכסה המנוע ניתן לראות כי דווקא ישנה התפשטות של האינפלציה לסעיפים אחרים, וזו אינפלציה שהרבה יותר קשה לשרש.

יש לתת חשיבות מיוחדת למה שמכונה ”ציפיות האינפלציה”. כך לדוגמה בדיון על העלאת הריבית הקודמת הביעו חברי הוועדה סיפוק כי ציפיות האינפלציה מצויות בתוך תחום היעד, אך בחודש האחרון ציפיות האינפלציה בישראל החלו להשתנות. כך, הציפיות משוק ההון לשנה הקרובה זינקו בחצי אחוז לרמה של 3.7%, גם הציפיות לטווח בינוני (חמש שנים) וארוך (5 עד 10 שנים) עלו מעט. גם הציפיות של החזאים הפיננסיים עלו ל־2.9%, וכבר נוגעות בגבול העליון של יעד האינפלציה. כשמוסיפים לזה את ההשתוללות האינפלציונית בעולם, את מדיניות הפד האמריקאי ואת ההצהרות של בנק ישראל בדבר העלאה ממושכת, ברור שההעלאה מתבקשת.

הצד השני בהחלטת הריבית כרוך בהסתכלות על מצב המשק. כאן ישראל נמצאת במצב שניתן להגדירו פנטסטי. התוצר ברבעון האחרון עלה בקצב שנתי של 6.8% לעומת הרבעון הראשון, ו־7.4% לעומת הרבעון המקביל ב־2021. בהחלטת הריבית הקודמת הדגים בנק ישראל כי רמת התוצר הנוכחית בישראל גבוהה מקו המגמה ארוך הטווח של צמיחת כלכלת ישראל. אולם גם בישראל יש האטה מסוימת בפעילות הכלכלית. היא באה לדוגמה בכך שההכנסות ממסים באוגוסט 2022 היו נמוכות (ריאלית) בכאחוז אחד לעומת אוגוסט 2021.

עוד נכתב ב'כלכליסט' כי להחלטה הפעם תתלווה גם תחזית מעודכנת של נתוני המאקרו של ישראל, וניתן להעריך כי בדומה לתחזית שהנפיק האוצר בשבוע שעבר, נראה ירידה נוספת בתחזית הצמיחה לשנת 2023. התחזית הקודמת של הבנק היתה לצמיחה של 3.5%, והתחזית העדכנית של האוצר מסתפקת בצמיחה של 3.1%. כמו כן צפויה עלייה בתחזית הריבית לעוד שנה. התחזית הקודמת של הבנק היתה 2.75%, התחזית הנוכחית של האוצר צופה כבר 3.2%, וחזאים אחרים צופים ריבית של 3.5%. גם כאן יחשבו חברי הוועדה המוניטרית איך להעביר את עדכוני התחזית (שמבוצעת על ידי חטיבת המחקר בבנק) מבלי לייצר פאניקה מיותרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!