הרב פנגר: "כשלאחד זה גן עדן לשני זה יכול להיות גיהינום"

שתי נשים מדברות בגינה.

אישה א: "היה לי ערב נחמד מאד עם בעלי, איך היה שלך?"

אישה ב: "היה גיהינום. בעלי הגיע הביתה, אכל את ארוחת הערב שלו בשלוש דקות, ונרדם תוך שתי דקות. איך היה שלך?"

אישה א: " אצלי היה מדהים, בעלי הגיע הביתה ולקח אותי לארוחה במסעדה. אחרי הארוחה טילנו במשך שעה. כשהגענו הביתה הוא הדליק נרות בכל הבית, הרגשתי כמו יום נישואים".

באותו הזמן, הבעלים שלהן דיברו ביניהם בעבודה.

בעל א: "איך היה לך אתמול בערב?"

בעל ב: "מדהים, הגעתי הביתה, ארוחת הערב הייתה על השולחן, תקתקתי אותה וישר לישון. איך היה אצלך?"

בעל א: " היה גיהינום. הגעתי הביתה, לא הייתה ארוחת ערב, ניתקו לנו את החשמל כי שכחתי לשלם את החשבון, אז לקחתי את אשתי למסעדה, שעלתה לי כל כך הרבה כסף, עד שלא נשאר לי כסף למונית. הלכנו הביתה ברגל במשך שעה. כשהגענו הביתה נזכרתי שאין לנו חשמל, אז הייתי חייב להדליק נרות בכל הבית!!!"

פעמים, מה שלאחד זה גן עדן - לשני זה גיהינום. פרשת השבוע מתחילה במילים "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל". כותב רבי יעקב יוסף מאוסטראה (נפטר בשנת ה'תקנ"א, 1791) בספרו "רב ייבי" – משה רבנו היה כל הזמן בגדר של "וילך", כל הזמן השתדל להיות בהתעלות מדרגה לדרגה. אך הדברים היו בהתחשבות "אל כל ישראל". פעמים שאתה רץ ומתקדם, ובטעות או לא – דורך על... או שוכח כמה אנשים בדרך.

לקראת יום הכיפורים, יום של סליחה ומחילה - בכל אינטראקציה עם אנשים נסו להיכנס לנעלים של השני, ובאמת להרגיש אותו. מה הוא חווה? מה הוא מרגיש? נסו לראות את העולם דרך העיניים שלו. אל תחשבו שאתם מובנים, הסבירו את עצמכם והתחשבו בדעה של השני לא פחות מאשר בדעה שלכם.

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!