שיחות שיורטו חושפות את הכאוס בצבא הרוסי

קייב, בירת אוקראינה, הייתה אמורה ליפול תוך מספר ימים. אך טעויות טקטיות והתנגדות אוקראינית עזה, עצרו את התקדמותו ההרסנית של הנשיא ולדימיר פוטין, וכוחותיו נתקעו במשך רוב חודש מרץ בפאתי העיר. חיילים רוסים לא צייתו לפקודות וקיימו שיחות לא מורשות מהטלפונים הסלולריים שלהם לנשותיהם, חבריהם והוריהם במרחק מאות קילומטרים מהקו הקדמי. אך מישהו אחר הקשיב לשיחות, ממשלת אוקראינה.

ה'ניו יורק טיימס' פרסם הקלטות של אלפי שיחות שבוצעו במהלך חודש מרץ ויורטו על ידי רשויות אכיפת החוק האוקראיניות, עיתונאים אימתו את האותנטיות של השיחות הללו על ידי הצלבת מספרי הטלפון הרוסים עם אפליקציות הודעות ופרופילי מדיה חברתית כדי לזהות חיילים ובני משפחה. העיתון הקדיש כמעט חודשיים לתרגום ההקלטות.

השיחות שנעשו על ידי עשרות לוחמים מיחידות מוטסות ומהמשמר הלאומי של רוסיה, לא פורסמו בעבר, ומעניקות מבט מבפנים על חוסר סדר בצבא שבועות ספורים לאחר תחילת המערכה. החיילים מתארים משבר במורל ומחסור בציוד, ואומרים ששיקרו להם לגבי המשימה שבה הם נמצאים - כל התנאים שתרמו לכישלונות האחרונים במערכה של רוסיה במזרח אוקראינה.

השיחות נעות בין שגרתיות לקשות, וכוללות ביקורת בוטה על פוטין ומפקדי צבא, דברים שעשויים לגרום להם להעמדה לדין על פי החוק הרוסי אם יתבטאו בפומבי על כך, העיתון השתמש רק בשמותיהם הפרטיים של החיילים, ומסתיר את שמות בני המשפחה כדי להגן על זהותם.

חיילים נשמעו מתלוננים על טעויות אסטרטגיות ומחסור חמור באספקה. הם מודים בלכידת והריגת אזרחים, והם מודים בגלוי שהם בזזו בתים ועסקים אוקראינים. רבים אומרים שהם רוצים לסיים את החוזים הצבאיים שלהם, והם מפריכים את התעמולה ששידרה התקשורת הרוסית בבית עם המציאות הנוקבת של המלחמה סביבם, חלקם אומרים כי "פוטין הוא טיפש".

בתוך שבועיים מהפלישה, נראה שהחיילים מבינים שקייב אינה בהישג יד. לאחר שכוחות אוקראינים עורכים מארבים וניתקו את נתיב הגישה לבירה, חיילים רוסים אומרים לקרוביהם שהאסטרטגיה הצבאית נכשלת. הם מביעים הפתעה מהכוחות האוקראינים ה"מקצועיים" ולעתים קרובות משתמשים במונחים משמיצים כלפי האוקראינים. אחד בשם יבגני אומר בבוטות, "אנחנו מפסידים".

חיילים מתארים טעויות טקטיות ומתלוננים על היעדר נשק וציוד בסיסי, כמו מכשירי ראיית לילה ואפודים חסיני כדורים מתאימים. עד אמצע מרץ, שלושה שבועות לתוך הפלישה, הם מדווחים על אבדות כבדות.

ניקיטה, חייל בגדוד 656 של המשמר הלאומי, מספר בשיחה ש-90 חיילים נהרגו סביבו כשארבו להם בזמן נהיגה. בטלפון מאנשי הגדוד המוטס 331, חייל בשם סמיון מעריך ששליש מהגדוד שלו נהרג. אחר מתאר שורות של ארונות קבורה המכילים גופות של 400 צנחנים צעירים הממתינים להחזרה הביתה מהאנגר בשדה התעופה.

חיילים מגדוד מוטס 331 מדווחים כי כל הגדוד השני של 600 חיילים נמחק. חייל בשם אנדריי אומר לאביו שיותר ממחצית מהגדוד שלו לא קיים, הם אומרים שמפקד הגדוד שלהם, סרגיי סוחרב, נהרג בקרבות, אירוע שאושר בהמשך.

שיחות הטלפון חושפות כי מקרי המוות הגוברים מתחילים להדהד בעיירות צבאיות, שבהן קהילות ומשפחות מלוכדות מחליפות מידע על נפגעים. קרובי משפחה מתארים שורות של גופות וארונות קבורה המגיעים לערים שלהם, כאשר חיילים מזהירים שגופות נוספות יחזרו בקרוב. אישה אחת מספרת לבעלה שבכל יום באותו שבוע נערכה הלוויה צבאית. חלק מהמשפחות אומרות שהחלו לראות פסיכולוגים.

במה שעשוי להיות עדות לפשעי מלחמה, חייל בשם סרגיי מודה בפני רעייתו שהקפטן שלו הורה להוציא להורג שלושה גברים ש"עברו על פני המחסן שלנו", ושהוא הפך ל"רוצח". חייל מהגדוד המוטס 331 בשם אנדריי מספר לאשתו שאיים להרוג גבר אוקראיני שיכור ולזרוק את גופתו ליער במקום שאיש לא ימצא אותה. מאוחר יותר, סרגיי אומר שמפקד הורה להם לעשות את זה.

כשכוחות רוסים נסוגו בסוף מרץ, גילו פקידים אוקראינים למעלה מ-1,100 גופות באזור בוצ'ה, ברחובות ובגנים, שהוחבאו בבארות ובמרתפים, ונקברו בקברים מאולתרים. חלקם היו חרוכים או ידיהם כבולות. כ-617 מהאנשים הללו מתו כתוצאה מפצעי ירי, אמר אנדריי נביטוב, מפקד המשטרה האזורית של קייב, ל"טיימס".

שיחות הטלפון חושפות משבר במורל. חוסר סבלנות, פחד ועייפות החלו כאשר חיילים מתארים צבא בחוסר סדר. "למען האמת, אף אחד לא מבין למה אנחנו צריכים להילחם במלחמה הזו", אומר סרגיי בטלפון למשפחתו.

חיילים אחרים מתלוננים על טמפרטורות מקפיאות ועל כוויות קור, תנאי שינה קשים וכשלים לוגיסטיים. חיילים מספרים שפשטו על קצביה והרגו תרנגולות וחזירים ויען בשביל אוכל. רבים מהחיילים מביעים בוז למפקדיהם, שהם אחראים להחלטות טקטיות קטלניות. ויש המבקרים את הנשיא פוטין.

חיילים רבים רצו לעזוב או לערוק, אך חששו מההשלכות, משפחות החיילים הגיבו בדרכים שונות. חלקם מעודדים אותם לעזוב, אחרים מבקשים מהם להישאר חזקים. אישה אחת אומרת: "אני לא צריכה את הכסף על השירות בצבא, אני רק צריכה את בעלי בחזרה".

לאורך המערכה, החיילים מתפארים במה שעשוי להסתכם בפשעי מלחמה נוספים: ביזה. הם כובשים בתים אזרחיים, ישנים במיטותיהם ולוקחים את בגדיהם. כשהם מגלים מזומן, הם גונבים אותם. אלכסנדר, חובש בגדוד המוטס 237, מתפעל מהעושר של האוקראינים ש"מגלגלים כסף". מספר חיילים מבטיחים להביא "גביעים" הביתה למשפחותיהם, אשר מרוצים ומבוהלים מהביזה.

שום דבר לא נראה גדול מדי או קטן מדי בשביל לבזוז, כולל כבלים מאריכים ואורות חג המולד, בלנדרים וכלי בנייה, ציוד דיג ואפילו מברשת שיניים. מנותקים מהעולם החיצון ומתוסכלים ממפקדים שלדברי החיילים מחזיקים אותם בחושך, החיילים מסתמכים על השיחות הביתה כדי לקבל עדכונים על המלחמה שהם נלחמים בה. אבל מה שהם שומעים ממשפחותיהם - תמונה ורודה המופצת בתקשורת הממלכתית הרוסית - סותר לעתים קרובות את המציאות שלהם.

המשפחות מספרות כיצד הן מרגישות את ההשפעות של הסנקציות וכיצד המחיר של פריטים בסיסיים עולה. הם מתלוננים על סגירת מותגים כמו מקדונלד'ס, H&M ואיקאה, ועל סגירת חברות תקשורת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!