הריבית בארה"ב מזנקת ל-3.25%: כיצד זה ישפיע על ישראל?

הפדרל ריזרב הודיע אמש (רביעי) על העלאת הריבית ב-0.75 נקודות אחוז לרמה של 3.25%. זהו שיעור הריבית הגבוה ביותר מאז ינואר 2008, לפני פרוץ משבר הסאב פריים.

האינפלציה השנתית בארה"ב ירדה אמנם לרמה של 8.3% באוגוסט, אך אינפלציית הליבה, שלא כוללת את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, עלתה ל-6.3% בניגוד לציפיות. מדד זה נתפס כמנבא טוב יותר את מגמת האינפלציה, ולכן העלייה בו חיזקה את ההערכות שהפדרל ריזרב ימשיך במדיניות ריבית אגרסיבית יחסית בתקופה הקרובה.

מטרתה של העלאת הריבית היא לצנן את הפעילות הכלכלית, על ידי התייקרות האשראי למשקי הבית, לעסקים ולממשלה. על פי התפיסה שמנחה את מדיניות הפדרל ריזרב, האינפלציה נובעת מביקוש גבוה מידי למוצרים, ודרישות שכר גבוהות. העלאת הריבית פוגעת במשקי הבית ובעסקים וכך גורמות למיתון, ולירידת הפעילות הכלכלית.

העלאת הריבית צפויה להשפיע גם על בנק ישראל, למרות שהאינפלציה בישראל מתונה בהרבה ורשמה ירידה במהלך חודש אוגוסט. הריבית בישראל עומדת על 2%, ובנק ישראל יעדיף כנראה שלא לפתוח פער ריביות גבוה מידי עם ארה"ב על מנת לא להחליש את השקל.

לפי התחזית המעודכנת של הפד, שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.4% במהלך השנה הבאה, מול שיעור אבטלה של 3.7% כיום – עלייה חזקה כזו בשיעור אבטלה מלווה בד"כ בכניסה למיתון.

הפד צופה שהכלכלה האמריקאית תצמח השנה בשיעור של 0.2% וב-1.2% בשנה הבאה - הרבה מתחת הצמיחה של 5.7% ב-2021. שיעור אינפלציית הליבה השנתי צפוי לעמוד על 4.5% (מול קצב שנתי של 4.6% באוגוסט) והוא צפוי לרדת ל-2.1% רק ב-2025.

הריבית, שעמדה עד היום על 2.5%, עדיין הייתה באיזור שאותו מכנה הפד נייטרלי (neutral zone) - ריבית שכבר אינה משקפת מדיניות מרחיבה אך מצד שני עדיין לא נחשבת ל'צמצום' מוניטרי.

הריבית כבר הייתה גבוהה מ-2.5% כמה פעמים בעשרות השנים האחרונות, אך הפעם האחרונה שבה המטרה המובהקת של רמה גבוהה כזו היא ריסון אינפלציוני חריף הייתה בשנות השמונים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!