הישראלי שרוצה לחזור לסעודיה: "חיילי המלך דאגו שנשמור את השבת"

האם תירשם היסטוריה ישראלית אצל השכנה מדרום? בנג'ראן שבסעודיה ובכפרים הקטנים שסביבו חיו בעבר כשישים משפחות יהודיות. חלק מבני המשפחות הללו עבדו עבור המלך עבד-אל-עזיז אבן סעוד בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. חלקם שמרו על הנשק של המלוכה, אחרים הועסקו במקצועות שונים. בניגוד לתימן השכנה, הותר ליהודי נג'ראן לשאת את הפגיון המסורתי, הג'מביה, על חגורותיהם. "עד היום אני זוכר את חיילי המלך מפנקים אותי בממתקים ומלטפים את שיערי המתולתל" סיפר לפני כמה שבועות דוד שוקר ל'וול סטריט ג'ורנל'.

רועי קייס ראש תחום ערבים ב'כאן חדשות' סיפר בתוכנית של קלמן ליבסקינד, כי דוד התראיין לאחרונה לערוץ תימני, ואמר כי "אנחנו כיהודים אוהבים את כולם, גם את המוסלמים, הרי אנחנו בני דודים, קשורים בקשר דם, אני מקווה שאקבל הזמנה או אישור, מהוד מעלתו המלך סלמאן ינצרנו הקל, כדי שאוכל לבוא לבקר במקום שבו נולדתי".

ב-2016 סיפר דוד ל"מאגר סיפורי מורשת" על העלייה לישראל. "היינו מאוד מוערכים ויכולנו ללמוד תורה כאוות נפשנו, אך משהגיעו שמועות בדבר העלייה לישראל הם שינו את יחסם כלפינו. עד היום עומד בסעודיה ארמון שנקרא: קאצ'ר אל יאהוד. ארמון שנבנה מכספי היהודים שנעשקו ע"י השלטונות".

בשנים האחרונות, העולם חווה שינויים עמוקים בסעודיה. שינויים אלה עוררו תקוות גדולות לעתיד הממלכה. דוד אמר בראיון, "ברוח זו של תקווה לעתיד, אני מתחנן בפני הוד מלכותו המלך סלמאן בן עבדול עזיז והוד מלכותו יורש העצר מוחמד בן סלמאן שיאפשרו לי לבקר בנג'ראן בזמן שאני עדיין חזק מספיק כדי לנסוע. אני משתוקק להגיע לשם בכל נשמתי. אני לא יודע כמה זמן אלוקים יאפשר לי לחיות והחלום שלי הוא להיפרד ממקום הולדתי האהוב. בבקשה תן לי את המשאלה הזו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!