החלקים החשובים ביותר לתפקוד מערכות הגוף

מהו המיקרוביום? דמיינו עיר שוקקת בבוקר של יום חול, המדרכות מוצפות באנשים שממהרים להגיע לעבודה או לפגישות. מלא אקשן. כעת דמיינו זאת ברמה מיקרוסקופית ויש לכם מושג כיצד נראה המיקרוביום בתוך גופנו, המורכב ממיליארדי יצורים מיקרוסקופיים, מיקרואורגניזמים המורכבים מאלפי מינים שונים, הכוללים לא רק חיידקים אלא גם פטריות, טפילים ווירוסים.

קהילת מיליארדי המיקרואורגניזמים החיים במערכת העיכול שלנו היא מערכת אקולוגית מורכבת מעין כמוה. באדם בריא, כולם מתקיימים בשלום, מיליארדים, כאשר המספר הגדול ביותר נמצא במעי הדק והגס.

המיקרוביום של המעי מאוכלס על ידי חיידקים ממינים שונים וכולל כ-500-1,000 מינים שונים, שהמטען הגנטי הכולל שלהם מוערך מספרית פי 100 יותר מהגנום האנושי שלנו. יש הרואים במיקרוביום כמעין "איבר חיידקי" בתוך מערכת העיכול מכיוון שהוא ממלא תפקידי מפתח רבים כל כך בקידום הפעולות היומיומיות בגוף האדם והאינטראקציה עם מערכות גוף שונות.

יש המעריכים שאם היינו שוקלים את אותו "איבר חיידקי" זה היה מגיע ל3-5 ק"ג. לכל אדם יש רשת ייחודית לחלוטין של מיקרוביום שנקבעת במקור על ידי ה-DNA של האדם. חשיפות סביבתיות ותזונה יכולות לשנות את המיקרוביום להיות מועיל לבריאות או להציב אדם בסיכון גבוה יותר למחלות.

המיקרוביום מורכב מחיידקים שהם גם מועילים וגם עלולים להזיק. רובם סימביוטיים, משמע פועלים ביחד, בהלימה עם הגוף, וחלקם במספרים קטנים יותר, פתוגניים - מקדמים מחלות. בגוף בריא, מיקרוביום המורכב מחיידקים ידידותיים לצד פתוגנים יכול להתקיים במקביל ללא בעיות.

אבל אם יש הפרעה באיזון הזה - הנגרמת על ידי מחלות זיהומיות, דיאטות מסוימות או שימוש ממושך באנטיביוטיקה או תרופות אחרות הגורמות להרס חיידקים - מתרחשת דיסביוזה, או דיסביוזיס, שזה המינוח המקצועי לחוסר איזון בין אוכלוסיות החיידקים השונות וכתוצאה מכך, הגוף עשוי להיות רגיש יותר למחלות.

כיצד המיקרוביום מועיל לגוף?

המיקרוביום מגרה ומפעיל את המערכת החיסונית, מפרק תרכובות מזון שעלולות להיות רעילות, ומסנתז, מייצר, ויטמינים וחומצות אמינו מסוימות, כולל ויטמיני B וויטמין K. לדוגמה, האנזימים המרכזיים הדרושים ליצירת ויטמין B12 נמצאים רק בחיידקים, לא בצמחים ובבעלי חיים.

סוכרים כמו סוכר שולחן ולקטוז (סוכר חלב) נספגים במהירות בחלק העליון של המעי הדק, אך פחמימות מורכבות יותר כמו עמילנים וסיבים אינם מתעכלים באותה קלות ועשויות להגיע נמוך יותר למעי הגס. שם המיקרוביום עוזר לפרק את התרכובות הללו באמצעות אנזימי העיכול שלהן.

תסיסה של סיבים בלתי ניתנים לעיכול גורמת לייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) שיכולות לשמש את הגוף כמקור תזונתי אך גם ממלאות תפקיד חשוב בתפקוד השרירים ואולי במניעת מחלות כרוניות, כולל סוגי סרטן מסוימים והפרעות מעי.

ד"ר ציון שלוסברג

מחקרים קליניים הראו שחומצות שומן קצרות שרשרת-SCFA עשויים לעזור בטיפול בקוליטיס כיבית, מחלת קרוהן ושלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה. המיקרוביום של ​​אדם בריא תספק גם הגנה מפני אורגניזמים פתוגניים החודרים לגוף כמו דרך שתייה או אכילה של מים או מזון מזוהמים.

לסיכום, בראי הרפואה הפונקציונלית ובפועלה המקצועי של מרפאת 'רפואה שלמה', מערכת העיכול והמיקרוביום שבתוכה הינם חלקים חשובים ביותר לבריאות הכללית ולתפקוד מערכות הגוף בהרמוניה, לרבות מערכת העצבים המרכזית. חשוב לשים דגש מיוחד על טיפול ושיקום של מערכות אלו. רפואה שלמה!.

ד"ר שלוסברג, הוא מומחה ברפואת משפחה (2009) ובמינהל רפואי (2015), בעל תואר שני במינהל מערכות בריאות (MHA). חבר סגל המחלקה לרפואת משפחה, מורה מצטיין באוניברסיטת ת"א. שימש במגוון תפקידים ניהוליים בקופות החולים ובתפקידי ניהול בכירים נוספים בחטיבת הרפואה במשרד הבריאות. גישתו הרפואית מבוססת על התפיסה הכוללנית, בה מתרכז הטיפול באדם ובשורש הבעיה. 'רפואה שלמה', אשל אברהם 8 בני ברק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!