מי נותר האחרון? האישה התבקשה למחוק את שמות בני משפחתה

אישה נשואה פלוס ילד השתתפה בפעילות מטעם מקום העבודה. על הבמה עמדה מנחה, וביקשה ממנה לכתוב על הלוח עשרה אנשים, החשובים והיקרים לה ביותר. היא כתבה הורים, בעל, ילד, אחות, שלוש חברות טובות ושתי שכנות.

לאחר מכן ביקשה המנחה: תמחקי חמישה אנשים מהרשימה. היא מחקה שלוש חברות, שתי שכנות ואחות. לאחר מכן היא נתבקשה למחוק עוד שניים. זה כבר הפך להיות קשה יותר, אבל היא מחקה את ההורים. נשארו בעלה והבן הצעיר. ואז הגיע החלק הקשה ביותר. היא נתבקשה למחוק עוד אחד... את מי לפי דעתכם היא מחקה?

היא התלבטה, ואז מחקה את... הבן. הרבה גבות הורמו. היא נתבקשה להסביר מדוע. תשובתה הייתה - ההורים מבוגרים, ובשלב מסוים הם ילכו לעולמם. וכשהיא הייתה צריכה להחליט בין הבן לבעל, הבן גם הוא בשלב מסוים יתחתן יפרוש כנפים ויעזוב את הקן. היחיד שהיא מקווה שיישאר איתה עד סוף החיים - יהיה בעלה, לכן היא השאירה אותו.

כל אחד מאתנו רוצה להרגיש שמשהו איתו לאורך כל הדרך. אמש חל ט"ו באב, יום שיש לו קשר לשידוכים ולזוגיות.

הפסוק אומר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו" (בראשית ב', כ"ד) על מנת שזוגיות תצליח, צריך לעזוב דברים אחרים, או לפחות לשים בסדר עדיפות נכון את הזוגיות עם הרגשה ששנינו יחד, אל מול כל העולם.

אך אם אנו לא מרגישים זאת, או שאנו ללא זוגיות, עלינו לזכור שיהודי הוא אף פעם לא לבד. כמו שאומר הפסוק בהפטרה של השבוע: "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם". מסביר השפת אמת (ואתחנן תרנ"ו): "במה יתנחמו עם בני ישראל? בזה עצמו - שהשם הוא אלוקיהם".

במילים פשוטות, אתם לא לבד, השם אתכם. ותחשבו על הרעיון: אתם והבורא כנגד כל העולם, אז מי יכול עליכם?...

יהי רצון שנעריך ונשקיע במה ששלנו, ולא נפזול למה שלא שלנו. ואם עדיין אין לנו, או שיש לנו, ואנחנו מרגישים שאין לנו = לפחות נתנחם שאנחנו לא לבד, השם איתנו.

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!