עם שיתוק מוחין: האיש שהחזיר את העיסוק בתנ"ך לימי הזוהר שלו
הוא לקה בשיתוק מוחין בילדותו, וסבל מקשיים רבים. אך הללו לא הפריעו לו לכבוש את פסגת חידון התנ"ך הראשון – ולהפוך לסמל לדורות של אהבת וידיעת התנ"ך. דמותו המיוחדת בשילוב עם גאונותו החד-פעמית הפכו אותו לדמות נערצת. רבים התייעצו איתו, וביקשו את חוות דעתו המלומדת בנושאים רבים
- שלו שינברג
- ה' אב התשפ"ב
- 2 תגובות
היום לפני 10 שנים נפטר עמוס חכם – האיש שהחזיר את התנ"ך לימי הזוהר שלו. עמוס חכם נולד בשנת 1921 בירושלים. כשהיה בן שנה נחבל בראשו באורח קשה בעקבות נפילה. הוא לקה בשיתוק־מוחין, בנכות בידיו, ובקושי בדיבורו. עוד מצעירותו מצא מפלט מצרות העולם ומהילדים הרעים שלעגו לו בשכונתו: בתנ"ך.
במקום לשבת בבית הספר ככל הילדים, ישב חכם בחדרו, מוקף מכל עבר בספרים רבים, ושקע בלימודו. שוב ושוב חזר על פרקי התנ"ך, שינן אותם, ועיין בהם באהבה. לימים העיד בפני ראש הממשלה בן גוריון כי: "יש אנשים המנצלים את שעות הפנאי שלהם לקריאת ספרי בלשים. אני קורא תנ"ך".
עמוס חכם לומד בבית מלאכה: מתוך הספרייה לאומית
עמוס חכם בן השלושים ושבע התקשה ללכת ברחוב. מכל עבר אנשים קראו בשמו והריעו לו. ידיים נשלפו מצדדיו עם פנקסים פתוחים ועט הוגש לו שוב ושוב תוך בקשה שיחתום. העיניים הנעוצות בגבו היו זרות לו, אך עם הזמן הוא התרגל אליהן.
כשהגיע לביתו, חיכתה לו ערימה גדולה של מכתבים מכל רחבי הארץ ובהם בקשות שונות ומשונות. הטלפון לא הפסיק לצלצל בביתו. רבים ביקשו לדבר עם עמוס חכם, ולו רק לרגע. בעיתון "דבר" הוא הוכתר כאדם הפופולרי ביותר בישראל של שנת 1958, אפילו יותר מהכדורגלן חודרוב – כוכב עולה בליגה הישראלית דאז.
לא, הוא לא היה ספורטאי, שר בכיר בממשלה, או חייל עטור שבחים. אך בין לילה פרצופו הפך לאחד הפרצופים המוכרים ביותר במדינה: שמו הופיע שוב ושוב בעיתונות וברדיו, וכל זאת בגלל אהבה אחת גדולה שהייתה לו: ספר התנ"ך.
עמוס חכם מעולם לא ביקש לעצמו את הפרסום הזה ואפילו נרתע ממנו. מאז ומתמיד חפצו הגדול היה לימוד התנ"ך. אך בעל כורחו הפך לסמל ומודל לחיקוי כאשר ראש הממשלה דוד בן-גוריון אמר לו בחגיגיות: "הרימות קרן ישראל, ויש להתפאר בך".
עמוס חכם ובן גוריון מתוך ויקיפדיה
הוא חי בצניעות רבה ושכרו היה זעום. באותן שנים התארגן חידון התנ"ך העולמי, בעידודו ובקידומו של דוד בן גוריון. בן גוריון הידוע בניכורו לכל טקס דתי, אשר מיעט ככל שיכל לפקוד בתי כנסיות, לא צם אף לא ביום כיפור והתנגד בתוקף לחבישת כיפה בכל מקום. אך ספר הספרים היה חשוב ויקר לליבו מאוד. הוא עשה מאמצים רבים להנחיל את ספר התנ"ך גם לאלו שאינם מחוברים אליו ובביתו התכנס חוג תנ"ך מיוחד.
בן גוריון שמח מאוד לקבל את הצעתם של פרופ' חיים גבריהו ז"ל ואורה הרצוג ז"ל (שהייתה אמו של הנשיא יצחק הרצוג): קיום חידון תנ"ך בינלאומי למבוגרים על מנת לקרב את ערכי התנ"ך לתושבי המדינה הצעירה ולאנשי התפוצות. החידון הראשון נקבע לאוגוסט 1958, בשנת העשור למדינה. שכניו של עמוס חכם, שידעו על ידענותנו המופלגת בתנ"ך ועל בקיאותו המדהימה בספר הספרים, הציעו לו להתחרות בחידון. לחכם לא היה מה להפסיד, והוא ראה את החידון כאתגר נחמד ולא מזיק. מסופר שמרוב שמצבו הכלכלי של חכם היה רעוע, הוא השאיל משכן את חליפתו, כדי שיוכל להופיע בצורה מכובדת בחידון הארצי אליו העפיל בקלות רבה.
חידון התנ"ך הראשון עורר בארץ עניין רב. עיתונים סיקרו אותו, והרדיו היחיד בארץ, רדיו קול ישראל, שידר אותו מתחילה ועד סוף. לא רבים יודעים, אך בחידון הראשון הורשו להשתתף גם גויים. אך מבין כל הנבחנים שעלו על הפודיום ב-4 באוגוסט 1958, בלט אחד ויחיד: עמוס חכם. למרות דיבורו הלקוי, ולמרות שנכותו הקשתה עליו, הוא ענה במהירות מדהימה ובבהירות לשאלות הבוחנים, והדהים את כל תושבי המדינה בבקיאותו העצומה. אף טעות אחת לא עשה. בהשראת גאונותו של עמוס חכם כתב אורי זוהר (ולימים הרב אורי זוהר) מערכון ידוע העוסק בחידון התנ"ך, בו המתמודד הישראלי זוכה ב"473 נקודות מתוך 400 הנקודות האפשריות".
גם בשלב הבא והאחרון, חידון התנ"ך העולמי, שהתקיים באותו החודש, לא טעה חכם אף לא בתשובה אחת. כעת, הפך שמו למוכר ברחבי העולם, ואישי תרבות הביאו אותו כדוגמא לאיש צמא ידע, שהתנ"ך בראש מעיניו.
לקותו של חכם לא הפריעה לו; ההפך. דמותו המיוחדת בשילוב עם גאונותו החד-פעמית הפכו אותו לדמות נערצת. רבים התייעצו איתו, וביקשו את חוות דעתו המלומדת בנושאים רבים.
ראש הממשלה בן גוריון היה גאה מאוד באדם המבריק, וקרן מאושר על כך שהצליח להעלות לסדר היום את ספר הספרים. הוא ראה את תושבי המדינה מבינים וגאים בנכס העצום, בתנ"ך, ולפיכך רצה לתגמל את אחד התורמים המשמעותיים לכך – עמוס חכם.
בן גוריון הזמינו לביקור בלשכתו, שם דנו כמובן בתנ"ך. הוא ואחרים דאגו לו למקום עבודה מכבד, לדירה במקום אותו בחר עמוס חכם, לטיפולים בריאותיים ולנסיעה חופשית בתחבורה הציבורית. עמוס חכם, נפטר בשנת 2012 בשיבה טובה. דרכו, דמותו המרתקת, התמדתו בספר התנ"ך, והתקדמותו על אף הקשיים והנכויות, הפכו אותו לדמות נערצת. יהי זכרו ברוך.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות