לא נתפס: עלה מאודסה ונותר עם שתי יתומות

החתונה של בנה הבכור של משפחת מרמס הייתה שמחה במיוחד. אחרי שנים של סבל וייסורים, סוף סוף חווה המשפחה רגעים של נחת יהודית אמיתית.
האמא, הגב' שרה נעמי מרמס ע"ה, ישבה שם, על כסא הגלגלים הנצחי שלה. לרקוד היא לא יכלה, כל גופה היה משותק, אבל העיניים זלגו דמעות של התרגשות, ושמחה מיוחד במינה נשקפה מהן.

האב, זאב וולף מרמס, נשא את כל העול על כתפיו. הוא מטפל ברעייתו, מגדל את ילדיו, קובע את מושבו בבית המדרש בשעות הבוקר, ויוצא לעבוד בשעות אחר הצהרים והערב כדי לפרנס את התא המשפחתי היפהפה שהקים בעשרת אצבעותיו, ושעכשיו עומד להתפרק לו מול העיניים.

לחצו כאן כדי לעזור ליתומות הצעירות של הגב' שרה נעמי מרמס ע"ה>>

שלושה ימים אחרי החתונה נפטרה הגב' מרמס. הרב זאב וולף נותר עם שתי היתומות הצעירות שנותרו בבית אחרי שהבן הגדול התחתן והקים בית חדש משלו.

הגדולה מבין היתומות בת 19 והקטנה כבת 13. שתיהן הקדישו את שנות ילדותן ונערותן כדי לטפל באמא, שכבר לפני שבע שנים אובחנה כלוקה במחלת הפרקינסון שהגיבלה מאוד את היכולת התפקודית שלה.

לפני שלוש שנים עברה אמא ניתוח, הוא היה אמור להחזיר לה את התפקוד, אבל הניתוח השתבש והתפקוד החלקי הפך לאפסי. הגב' מרמס ע"ה יצאה מהניתוח כשהיא משותקת בכל גופה...

כשהתבשר על פטירת אמו, נלקח החתן מבית המשתה אל בית האבל. הוא החליף את בגדי השבת בבגדי חול, כדי שיוכל לקרוע קריעה, ולקבור את אמו. לאחר מכן חלץ את נעליו ופנה לשבת שבעה כשהוא אבל וחפוי ראש.

במקום שבעת ימי המשתה, הוא עבר לשבעת ימי אבל...

המשפחה חייבת עזרה, ואנשי הצדקה והחסד נכנסו בעובי הקורה. אבל אין להם כמעט בני משפחה, אין להם קהילה מסודרת שיכולה להתגייס למענם. הם שייכים לכלל ישראל.

כלל ישראל חייב לעזור להם, כדי שהבנות תוכלנה לחיות בכבוד, וגם להתחתן בכבוד בהגיען לפרקן. כדי שהמקרה הטראגי הזה, לא יהפוך למקרה שהחריב חלילה משפחה שלמה.

לחצו כאן כדי לעזור ליתומות הצעירות של הגב' שרה נעמי מרמס ע"ה>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!