הרעב של לבנון והתיאבון של חסן נסראללה

שלושת הכטב"מים ששוגרו מלבנון לעבר המים הכלכליים של ישראל בשבועות האחרונים אמנם יורטו ע"י מטוס קרב של חיל האוויר וע"י טילי ברק של חיל הים, אך נסראללה הבהיר כי הכטב"מים שוגרו תוך ידיעה כי ייורטו ע"י ישראל. בניתוח מרתק של אהרן פרקש כפי שפורסם בעיתון יתד נאמן, מסביר הכותב את כל הנושא, והאם צפויה לנו מלחמה עם נסראללה בקרוב.

"לראשונה בהיסטוריה של ישראל, שלושה כטב"מים שוגרו לעברה בו זמנית. שיגרנו כמה כטב"מים שאינם חמושים בידיעה שישראל תיירט אותם כי אנחנו רוצים שטילים יפגעו בכטב"מים כדי שמי שעובדים באזורים האלה ידעו שהם אינם בטוחים", אמר נסראללה לפני כמה ימים והוסיף: "אנחנו עוקבים אחרי כל השדות, הבארות והרציפים לאורך הגבולות. אם אתם רוצים למנוע מלבנון לממש את זכותה להציל את עצמה על ידי הוצאת הנפט והגז, איש לא יוכל להוציא נפט וגז".

נסראללה הסביר כי "נפט וגז הם הדרך היחידה של לבנון לצאת מהמשבר אותו היא עוברת. המצב מאוד קשה והכסף מהבנק העולמי לא יפתור את המשבר. יש בחודשיים הקרובים הזדמנות פז להציל את לבנון, ועלינו לנצל אותה עכשיו. קלף המיקוח ומקור הכוח היחיד של לבנון במשא ומתן לרישום הגבול הוא ההתנגדות וכוחה. עלינו לנצל את נקודת הכוח הזאת. זו לא מלחמה פסיכולוגית, אנחנו רציניים בנושא זה".

הוא המשיך ואיים באומרו כי "יש לנו אפשרויות בים, באוויר וביבשה. כולן על השולחן. נגיב בהיקף המתאים, בזמן המתאים ובאופן המתאים. המלחמה מכובדת בהרבה מהמצב אליו לבנון הולכת עכשיו - קריסה ורעב".
האם במלחמתו על הגז חיזבאללה ירחיק לכת ויפתח במלחמה? מזכ"ל חיזבאללה התייחס לכך במפורש בנאומו, לא מבטיח אך גם לא שולל: "איננו בטוחים שאנו יוצאים למלחמה. אנו עשויים להיות עדים לפגיעה מקומית ולתגובה המתאימה לה. העניין קשור לתגובה הישראלית, שעלולה לדרדר את המצב למלחמה", אמר.

"אולי נצא למלחמה, ואולי לא. הרצון שלנו הוא לא לפתוח חזית. אנחנו רוצים רק את הזכויות שלנו. אנחנו מרימים את הרף להכנעה של האמריקאים והישראלים. אם, עבור חלק, הפתרון הוא כניעה, אנחנו בהחלט לא מקבלים זאת", הוסיף.

בשיחות סגורות שפורסמו בתקשורת הלבנונית הבהיר נסראללה כי: "אין לנו רצון לפתוח חזית, אנחנו רוצים את הזכויות שלנו. אנחנו מעלים את הרף כדי שהאמריקנים והישראלים ייכנעו ומפני שתהליך הקריסה בלבנון נמשך. אם הפתרון עבור כמה אנשים הוא כניעה – הרי שלא נקבל זאת בכלל". מזכ"ל חיזבאללה אמר גם כי "עד היום המתווך האמריקני במו"מ לשרטוט הגבול הימי לא בא עם תשובה ברורה, אף שלבנון עשתה ויתורים גדולים. לבנון לא השיגה את המינימום שרצתה". הוא הוסיף: "אנחנו מקווים שלא נירה כדור או רקטה ושהאויב ייסוג. אנחנו מחכים להתפתחויות ומוכנים לכל דבר".

לא בכדי יצא נסראללה מגדרו. מנהיג "ארגון הטרור שיש לו מדינה" יודע שמצבור הגז העצום ששאלת הבעלות עליו מצויה במחלוקת עם ישראל, יכול לתרום רבות לכלכלתה המקרטעת של לבנון – ובהתאמה לשביעות הרצון של אזרחי לבנון כלפי הארגון הרב-זרועי ששולט בכל פרט בחייהם.

קצת רקע: כריש הוא שדה קידוח של גז טבעי הנמצא בים התיכון, במים הכלכליים של ישראל, כ-90 קילומטר מערבית לחופי ישראל וסמוך למים הכלכליים של לבנון. כאן צריך להסביר כי "המים הכלכליים" הוא שטח בו למדינה יש זכויות שימוש במשאבי הטבע - קידוחי גז ונפט, ייצור אנרגיה ועוד. שטח זה יכול להשתרע עד לכ-370 קילומטר מקו החוף של כל מדינה, ולכן פעמים רבות כמה מדינות תובעות לעצמן בעלות על אותם שטחים ימיים. השדה התגלה יחד עם מאגר תנין על ידי חברות דלק קידוחים ונובל אנרג'י. מדובר בממצאים מניבים במיוחד: כריש ותנין יחד מכילים 60-80 מיליארד מטרים מעוקבים של גז. בנוסף, מאגר כריש מכיל 13 מיליון חביות קונדנסט, חומר גלם לייצור נפט מסוג ברנט.

ישראל ולבנון נמצאות במצב מלחמה ומעולם לא הסכימו על חלוקת המים הכלכליים, נוסף לעובדה כי במשך שנים הנושא לא כל כך עניין אף אחת מהן. אך לפני כתריסר שנים, כשהחלו להתגלות מאגרי גז טבעי במזרח הים התיכון, ישראל ולבנון הבינו כי יש פוטנציאל כלכלי אדיר במאגרי הגז הללו, מה שהביא למחלוקת נפיצה בין שתי המדינות שתבעו בעלות על אותם שדות גז.

אחרי עשור של מאמצים מצד האו"ם וארצות הברית להושיב את נציגי ישראל ולבנון למשא ומתן בין ישראל ללבנון לצורך קביעת הגבול הימי-כלכלי בין המדינות ולהסדרת הריבונות על השטח, נפתחו באוקטובר 2020 שיחות המשא ומתן. לשאלה מדוע הסכימה לבנון להיכנס לשיחות עם ישראל ישנן תשובות שונות. ההערכות הן שהפיצוץ בנמל ביירות, לצד המשבר הכלכלי בלבנון, חוסר היציבות הפוליטית במדינה והחשש מסנקציות אמריקניות דחפו את הלבנונים לצעד הזה.

הוסכם כי ארה"ב תשתתף כמתווכת ומנחה, והשיחות יתקיימו בנאקורה, לבנון, תחת דגל האו"ם באירוח צוות משרד המתאם המיוחד של האו"ם ללבנון. הייתה זו הפעם הראשונה מזה כ-30 שנים שהמדינות ישבו יחדיו בשולחן המשא ומתן, והוא מתקיים בתיווכם של אנשי האו"ם.

המו"מ נתקל בקשיים רבים. בתחילתו דרש מפקד צבא לבנון, גנרל ג'וזף עאון, כ-1,500 קמ"ר נוספים מהמים הכלכליים של מדינת ישראל, לפי הגבול שסומן בין בריטניה וצרפת ב-1923. משמעות הדרישה היא תביעת בעלות על שדה הגז כריש הנמצא כבר בבעלות חברת גז יוונית, וכן בעלות על בלוק 72, בו תכננה ישראל להתיר קידוחים. ישראל סירבה לקיים משא ומתן דרומית לאזור המחלוקת.

בנובמבר 2020 נקלע המשא ומתן לקשיים לאחר שלבנון הקשיחה את עמדתה בתום שלושה סבבי שיחות. כמה חודשים לאחמ"כ, הודיעו הלבנונים כי הם מספחים את שטחי המחלוקת, למרות התנגדות ישראל. זה כמובן לא היה סוף פסוק: שוב חלפו כמה חודשים של נתק, ובמאי 2021 חודשו השיחות.

מתווכים באו והלכו, והמו"מ המשיך לצלוע. באוקטובר 2021 מונה מתווך אמריקאי חדש, עמוס הוכשטיין, שמשמש גם יועץ מיוחד לנשיא ארה"ב ביידן בנושא ביטחון אנרגיה. הוכשטיין, יהודי שנולד בישראל להורים שעלו מארה"ב, דובר עברית שוטפת ואף שירת בצה"ל. במקום מו"מ ישיר בין הצדדים הוא מדלג בין ביירות לירושלים ומציג לצדדים הצעות פשרה שאף אחת מהן עדיין לא התקבלה.

לפני כחודשיים הגיעה לישראל האסדה שהוצבה במקום ומבחינת הלבנונים מהווה קביעת עובדה בשטח חרף אי ההסכמות. ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג'יב מיקאתי, כינה את הגעת האסדה "פלישה של האויב הישראלי למרחב העושר הימי", וטען כי מדובר ב"צעד חמור ומסוכן ביותר". לדבריו, "הניסיון של ישראל לכפות עובדה מוגמרת באזור שנתון במחלוקת עלול להצית מתיחות שלא ניתן לחזות את השלכותיה".

הצעד הישראלי נתן לחיזבאללה את האות למצב את עצמו כמגן לבנון בפני "גניבת העושר הטבעי שלה", כפי שכינה זאת נסראללה. הוא הבהיר כי "ההתנגדות לא תשב בחיבוק ידיים". שלושת הכטב"מים ששוגרו מלבנון לעבר המים הכלכליים של ישראל – הוכיחו כי הוא אכן התכוון לכך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!