כל מה שרציתם לדעת על אבעבועות הקוף

את נגיף אבעבועות הקוף גילו לראשונה ב-1958 בקרב קופי מעבדה בקונגו ומכאן שמו, כאשר המקרה הראשון של המחלה באדם התגלה שם ב-1970. ההתפרצות הראשונה מחוץ לאפריקה התרחשה ב-2003 בארצות הברית, בעקבות יבוא מאפריקה של מכרסמים שנשאו את הנגיף.
בשנת 2018 אובחן מקרה של אבעבועות הקוף בישראל, בנוסע שחזר מניגריה.

מאז מאי 2022 התגלו מקרים רבים של המחלה במדינות רבות שבהן המחלה לא מתפרצת באופן שגרתי, כולל בישראל. רובם המוחלט של המקרים הוא באנשים שלא ביקרו במרכז אפריקה או במערבה.

מהם דרכי ההדבקה ותקופת הדגירה?

אפשר להידבק באבעבועות הקוף מחיה נגועה, מאדם אחר, או בסבירות נמוכה יותר, מחפץ מזוהם. הדבקה מאדם לאדם עלולה להתרחש בהעברה טיפתית ובמרחק קרוב. היא מתרחשת גם במגע ישיר עם הפריחה או נוזלי גוף, או עם חפצים מזוהמים, כגון כלי אוכל, סדינים, בגדים או תחבושות.

במקרים נדירים עלולה להתקיים העברה של הנגיף מאם לעובר, או מאם ליילוד במהלך הלידה. תקופת הדגירה הינה לרוב שישה עד שלושה עשר ימים, כאשר בממוצע מדובר על שמונה ימים, אך תיתכן גם תקופת דגירה של 5 עד 21 ימים.

מהי ההסתמנות הקלינית?

תסמיני המחלה דומים לאלו של האבעבועות השחורות, אך קלים יותר. המופע הטיפוס יכלול לרוב חום, הגדלת קשריות לימפה מקומית או כללית, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, כאב גרון, צמרמורות ותשישות. יום עד שלושה ימים מתחילת התסמינים מופיעה פריחה אופיינית.

הנגעים מתפתחים בצורה הדרגתית, כמה שלבי התפתחות, מפריחה אדומה ונגעים שטוחים עד להופעה של שלפוחיות, ולעיתים גם שלפוחיות עם נוזל עכור בתוכן הנקראות פוסטולות, לבסוף הנגעים מגלידים ונושרים.

ד"ר ציון שלוסברג, מומחה ברפואת משפחה

מאפיין נוסף של הפריחה הוא שכל השלפוחיות באותו אזור בגוף הן באותו שלב התפתחות בניגוד לאבעבועות רוח, ששם באיזור מסויים יכולים להיות נגעים ראשוניים לצד שלפוחיות מתקדמות. בדרך כלל הפריחה כואבת ו/או מגרדת. באופן טיפוסי היא מתחילה בחלל הפה או על הלשון, מתפשטת לפנים ואז לגפיים, ולעתים לשאר הגוף.

אם הנגעים מגיעים לעיניים הם עלולים במקרים מסויימים אף לגרום לעיוורון. סיבוכים אחרים כוללים זיהום משני של הנגעים, דלקת ריאות, אלח דם -ספסיס ודלקת מוח.

מהו משך המחלה והסיכונים?

משך המחלה הוא בין שבועיים לארבעה שבועות, עד לנשירת כל הנגעים ולהחלמה מלאה. תוארו מספר מקרי תמותה מהמחלה. הנגיף הנוכחי שמקורו במערב אפריקה גורם שם לתמותה של 3.6% מהחולים המאובחנים. במדינות מערביות התמותה צפויה להיות הרבה יותר נמוכה, אך כנראה לא אפסית.

במהלך כל התקופה שבה יש תסמינים כלשהם החולים עלולים להדביק אחרים. הפריחה יכולה להיראות דומה למחלות אחרות, כגון הרפס, עגבת, אבעבועות רוח או שלבקת חוגרת - הרפס זוסטר, לכן מומלץ לבחון כל חולה עם פריחה כזו וסיפור חשיפה אפשרי גם לאבעבועות הקוף. החשד גדל במיוחד בחולים שנחשפו ב-21 הימים שקדמו להופעת התסמינים למקרה מאובחן או חשוד

מה עושים אם עולה החשד לאבעבועות הקוף ואיך מאבחנים?

בחשד למקרה של אבעבועות הקוף על המטופל לעטות מסיכת פה ואף ולכסות את הנגעים בבגד או בפד. בפנות המטופל לרופא המשפחה ובהינתן חשד סביר, המטופל יופנה להמשך בירור במיון, כאשר שם יילקחו דגימות מהנגעים, באופן אידיאלי של יותר מדגימה אחת, ומהלוע, והדגימות ישלחו לאבחון במכון למחקר הביולוגי בנס ציונה, שם נעשה האבחון בשלב זה.

מהו הטיפול לאבעבועות הקוף?

הטיפול הוא בעיקר טיפול בתסמינים וטיפול תומך. ישנם מספר תרופות אנטי-ויראליות כגון סידופוביר (Cidofovir) או טקובירימט Tecovirimat שיכולות להינתן במקרים חמורים, אבל עוד אין מידע על יעילותן בבני אדם.

חיסונים לאבעבועות שחורות יכולים לשמש כטיפול מונע לאחר חשיפה או לפני חשיפה. המדיניות הרפואית כרגע היא שיש לבודד את החולים עד שכל הנגעים הגלידו וצמחה שכבת עור חדשה. חולים יכולים להיות בדרך כלל בבידוד בביתם, תוך שמירה על כללי מניעת זיהומים בבית, ע"פ הנחיית לשכת הבריאות המחוזית והחלטתם הרפואית על תקופת סיום הבידוד.

ד"ר שלוסברג, הוא מומחה ברפואת משפחה (2009) ובמינהל רפואי (2015), בעל תואר שני במינהל מערכות בריאות (MHA). חבר סגל המחלקה לרפואת משפחה, מורה מצטיין באוניברסיטת ת"א. שימש במגוון תפקידים ניהוליים בקופות החולים ובתפקידי ניהול בכירים נוספים בחטיבת הרפואה במשרד הבריאות. גישתו הרפואית מבוססת על התפיסה הכוללנית, בה מתרכז הטיפול באדם ובשורש הבעיה.

'רפואה שלמה', אשל אברהם 8 בני ברק. www.dr-schlossberg.com

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!