אחרי מיטתו של גאון ההלכה / טור פרידה 

מורי ורבי הרב צימבליסט ביקש ושב וביקש שלא להספידו, בקשה קשה שאולי קצת מסבירה לנו מי היה הרב ציבמליסט, אבל בכל זאת סיפור מפעים (מכלי שלישי) ששמעתי במהלך הלווייתו של מו"ר נזר הדיינים אב"ד ת"א חבר בית הדין הגדול ומגדולי פוסקי ההלכה בדורנו מרן הרב חיים גדליה צימבליסט זצ"ל.

ההלוויה עצמה מלמדת על דמותו הרב גוונית, כשבראשה צעדו גאוני בית בריסק (בלוויה סיפרו שבבריסק הפסיקו את השיעורים מוקדם בכדי להשתתף בהלווית הרב זצ"ל) לצד אלפי בני תלמידי ישיבות ליטאים ולצידם תלמידי ישיבות חרדי ודתי לאומי כשרבים מהם אף קרעו קריעה, מה שעשה לי קצת דה ז'ה וו כמעט שלושים שנה אחורה למסע הלווית מרן פוסק הדור הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל אמנם לא בכמות אבל אותה הרגשה נדירה של יחד שבטי ישראל.

כאמור זה שווה כיריעה לעצמה לדעת שגם כיום ישנם דמויות הוד המצליחות לחבר אליהם את כלל ישראל, ואולי בהזדמנות.

אבל נקודה אחרת שסיפר לי ידיד בעת הלוויה שהוא שמע מחברותא של הרב זצ"ל שבעת הלימוד לעיתים הרב היה מנגן נעימות של מודז'יץ והתפלא אותו התלמיד מהיכן לרב הליטאי הספון בעולמה של תורה והלכה ואין לו בעולמו אלא ד' אמותיה, מהיכן לו נעימות מודז'צאיות?

התברר, (אם הבנתי נכון הרב אמר לו בעצמו) כי בשבתו של הרב כאב"ד תל אביב כיהן האדמו"ר ה'נחלת דן' ממודז'יץ זצ"ל כ'ספרא דדיינא' של בית הדין (קודם עלותו לכהן פאר כאדמו"ר) וידידות נפש נרקמה בין הגאון הליטאי לענק הפולני, עד כי בכל פסק בטרם הוציאו הגרח"ג לאור העולם נהג ליתנו לידיד נפשו החסידי בכדי שיעבור עליו קודם שהוא מוציא את פסק הדין.

ובעת שהנחלת דן היה עובר על הפסק דין נהג לזמזם ניגון מודזצאי ותוך כדי ניגון היה עובר במהירות על פסק ידידו האב"ד, ובסיום הניגון היה מעיר את הערותיו ממרחבי הש"ס והשולחן ערוך, עיתים משביח את הפסק בראיה, ועיתים פורך בפירכה גאונית, עד כי אחר פטירת ה'נחלת דן' העיד רעו הגאב"ד לא הוצאנו פסק בבית הדין לפני שה'נחלת דן' נתן בו את עינו.

מכל מקום מאות ואולי אלפי פסקים במשך יותר מעשר שנים בהם כיהנו האב"ד והאדמו"ר יחד, הולידו פסקי הלכה שהאירו לעולם כולו, וגם בקיאות של ענק התורה בניגוני מודז'יץ.

זכותו מו"ר הרב חיים גדליה בן הרב מרדכי סנדר זצ"ל תעמוד לנו ולכלל עם ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!