עשרות חיילים נקברו מתחת לאדמות ליד הקיבוץ

לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, התלבטו בקיבוץ נחשון מה לעשות בקבר האחים הגדול שנחפר באותם ימים מתחת לאדמות שעיבד הקיבוץ בשטח ההפקר. גם גורמים בדרגים הגבוהים ביותר בממשלה ובצה"ל לא נחשפו להיקף הסיפור, בין היתר בשל הצנזורה הגורפת שהוטלה עליו במשך עשרות שנים. כך דווח אתר 'הארץ'. קיבוץ נחשון הוקם בידי אנשי השומר הצעיר ב–1950, קרוב למנזר לטרון.

חבר קיבוץ נחשון, דן מאיר, שפנה לתקשורת בשנות ה-90, אמר באותה תקופה לתקשורת כי "אני יודע שהמידע הזה מצמרר, זה לא בסדר שהם עדיין קבורים, ושהפכנו את החלקה לשטח חקלאי לכל דבר. הסיפור הזה מעיק עליי ולא נתן לי מנוח. חלפו כמעט 30 שנה (מאז המלחמה) ואני חש צורך לפרוק. אני רוצה שיחזירו את המצרים הביתה".

ב'הארץ' דווח כי באותם ימים אחד החיילים הישראלים שנכח במקום מנה כ–80 גופות של חיילים מצרים, חוברת שפורסמה שנה אחרי המלחמה בשם "ששת הימים שלנו", ושמורה בארכיון של קיבוץ נחשון, נכתב, כי רמי יזרעאל, חבר הקיבוץ סיפר "נדמה לי שיומיים אחרי המלחמה כבר הוכנסתי לעבודה עם אשר בעיבוד שטח ההפקר, הרגשתי סירחון נוראי מקבר האחים הגדול של הקומנדו. אחרי שלא יכולתי להמשיך, בגלל סחרחורת, החלטתי לבדוק מה העניינים. גיליתי שתי ידיים ושתי רגליים נפרדות של הקומנדו המצרי, שכנראה פגעו בהן מטעני חבלה והן התרסקו לגזרים. קברתי אותן עם מעדר. זה לא עזר. הסירחון נמשך. ניגשתי לקבר האחים הגדול, ולזוועתי הציץ משם חצי גוף. כיסיתי את זה במהירות".

במלחמת ששת הימים, וגם במלחמת העצמאות, חיילים ממדינות ערביות שנהרגו בקרבות, נקברו במקום שבו סיימו את חייהם. רק לאחר מלחמת יום הכיפורים החלו להסדיר חילופי גופות בין הצדדים.

לאחר המלחמה גידלו מטעים על השטח, וב-1983 נשתל במקום מטע שקדים. בהמשך הוחלף המטע בשדה חיטה. גידול החליף גידול, ובשנות ה-90 הוחלט לשנות את ייעוד הקרקע ולהקים במקום פארק תיירותי. החל מ-2002 משמשת החלקה את פארק התיירות הפופולרי מיני ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!