דיין האמת: הגאון מלונדון הלך לעולמו
הגאון רבי יעקב דוד דומב זצ"ל, מגדולי רבני לונדון, ראש כולל באבוב ורב ביהמ"ד תהלות יואל של סאטמר, הלך לעולמו לאחר אירוע לבבי שעבר בערב שבת. 'בחדרי חרדים' עם קווים ראשונים לדמותו של הגאון מלונדון שהיה קנאי לדבר ה'
- משה ויסברג
- ד' תמוז התשפ"ב
- 8 תגובות
ברוך דיין האמת: מלונדון מגיעה הבשורה המעציבה על הסתלקותו של הגאון רבי יעקב דוד דומב זצ"ל, רב ביהמ"ד 'תהלות יואל' סאטמר וראש כולל באבוב לונדון שהלך לעולמו בגיל 72.
הגאון רבי יעקב דוד דומב זצ"ל נולד בחודש אלול תש"י, בנו בכורו של אביו הגאון רבי ירחמיאל ישראל יצחק דומב זצ"ל, אב"ד יאבלונא ולימים בלונדון שהיה ממנהיגי נטורי קרתא, ולאמו לבית שטאלצבערג מוינה בירת אוסטריה.
סביב אביו התקבצה קבוצה גדולה של קנאים שהתגוררה בלונדון, והוא היה מורה דרכם ומנהיגם. באחרית ימיו אף קיימו מקורביו ותלמידיו מניין מיוחד בביתו.
כשהיה בן שמונה שנים הוציאו אביו מהחיידר ולמד עם הגאון רבי יוסף פאדווה שליט"א את כל מסכת שבת.
בשמחת בר המצווה שלו אמר 'פשעטיל' עמ"ס שבת ואביו שלחו לידידו הגאון האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל שהראה את הפשעטיל שנשא העלם הצעיר לידידו ראש ישיבת בריסק הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל, בנו של הגרי"ז מבריסק. והגרי"ד שאל מי הראש ישיבה הזה שכתב את הפלפול.
עלה ונתעלה במעלות התורה ונסע ללמוד בויליאמסבורג בישיבתו של הרבי בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל, שם למד בחברותא במשך כמה שנים עם הגאון רבי זלמן אשכנזי - כי שני האבות היו תלמידי יח"ל בפולין.
כשהגיע לפרק האיש מקדש נשא את בתו של הרבני רבי משה אריה רוזנברג, מייסד בנות ירושלים בלונדון. במשך עשרות שנים שקד על לימודו בכולל שערי שלום בנשיאות הגה"צ רבי שלום שניצלר מלונדון, גאב"ד טשאבא. ועלה ונתעלה ונודע כגאון עצום.
לאחר מכן נתמנה לר"מ בישיבת 'תורת חסד' בלונדון, ולאחר מכן כיהן כראש כולל באבוב. ולפני עשור נתמנה כרב בית המדרש 'תהלות יואל' סאטמר בלונדון שבנשיאות האדמו"ר מהרי"י מסאטמר.
עמד לימין אביו בהוצאה לאור את הספר 'נהרי אש' של רבי שמעון מזליחוב. כמו כן חיבר ביאור על ספר 'חובת הלבבות'.
למרות שהמשיך את דרכו של אביו הגדול בקנאות ובהשקפה טהורה. היה ידוע בנעימות דרכיו ובהליכותיו, היה מרא דכולא תלמודא. והיה מעורב בכל נושא ציבורי - יהודי. כללי ופרטי בעירו.
היה כולו אומר נעימות דקדושה, אחד מגדולי שונאי אביו הפליא ואמר פעם, מפריע לי יותר שתיקתו של אביו מאשר קללותיו של אביו.
ביתו בלונדון היה בית ועד לחכמים, כלל האדמו"רים שהגיעו למקום היו מבקרים תדיר במעונו והיה ידוע בדברות קדשו במעמדים ציבוריים.
לפני שבת חש בלבו ונלקח לבית החולים, אך למגינת לבם של תלמידיו הרבים עלתה נשמתו בסערה השמימה.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות