חייל ששירת במחסומים חלה והוכר כנכה צה"ל

שש שנים אחרי שהשתחרר משירות צבאי סדיר, הוכר צעיר בן 27, תושב מרכז הארץ, כנכה צה"ל. קצין התגמולים של משרד הביטחון את תביעת החייל, שהוגשה באמצעות עו"ד יואב אלמגור, שבה נטען כי מחלת הדם הקשה בה לקה נגרמה כתוצאה משירותו הצבאי.

על פי התביעה, שירת הצעיר כמאבטח במחסומים בשטחים שבהם עוברים כלי רכב רבים. במסגרת תפקידו, נחשף הצעיר באופן קבוע לאדי דלק וגזי פליטה של כלי הרכב, ובין היתר נדרש להכניס את ראשו למיכלי הדלק של כלי הרכב, כדי לבדוק אותם היטב מבפנים, וכל זאת, כך נטען, ללא שימוש במסכת הגנה.

עו"ד אלמגור טען בתביעה, כי לפני כשש שנים, בעודו בצבא, הבחין הצעיר בשטפי דם פנימיים בידיו ובדימום מהפה. לאחר בדיקות מקיפות אותן עבר הוא אובחן כלוקה באנמיה אפלסטית בדרגה חמורה - מחלה שנובעת מכשל במח העצם שגורם למחסור בתאי דם אדומים, והטיפול היחיד בה הוא השתלת מח עצם, בליווי טיפולים כימותרפיים.

הצעיר עבר השתלת מח עצם מאחותו, אושפז בבידוד הגנתי והתחיל טיפול ממושך, שכלל כימותרפיה ונטילת מספר רב של כדורים. בהמשך שוחרר לביתו, אך אושפז שוב בבית החולים 'הדסה עין כרם', עקב סיבוכים שנגרמו כתוצאה מהטיפול הכימותרפי.

עו"ד יואב אלמגור | צילום: אייל אורלי.

הצעיר תאר בתצהירו את מהלך הטיפול הקשה, כשהוא שוהה בבידוד, מחובר באופן תמידי לאינפוזיה, נוטל כ-25 כדורים ביום ומאושפז כיומיים בשבוע לצורך קבלת טיפול. לדברי עו"ד אלמגור, הצעיר סובל עד היום מתופעות לוואי קשות של הכימותרפיה, שכתוצאה מהן נשר שיערו, והוא הפחית כ-20 ק"ג ממשקלו.

משרד הבטחון קיבל את הטיעון שהעלה עו"ד אלמגור, שאמנם ברוב המקרים הסיבה לאנמיה אפלסטית לא ידועה, אך על פי סקירת הספרות הרפואית שערכה, בנזן (המצוי באדי הדלק) מוכר כגורם למחלה הקשה. מומחית מטעם משרד הבטחון קיבלה את הטענה וסיכמה את מסקנותיה, כי "קיים קשר סיבתי בין האנמיה האפלסטית החריפה שאובחנה אצל התובע ושירותו הצבאי".

בעקבות ההכרה, הוא צפוי לקבל זכויות ותגמולים שונים, ובהם גם מימון טיפולים, שרובם אינם ניתנים במסגרת סל הבריאות של קופות החולים.

עו"ד אלמגור מציין כי "החלטה זו מצטרפת לשורה של החלטות הנוגעות לחשיפה של חיילים לדלקים ולחומרים מסוכנים אחרים במסגרת שירותם הצבאי, שגורמת למחלות שונות. בעבר הצלחנו להראות שתנאי תברואה בבסיס גורמים לאנמיה אפלסטית, ועתה ההכרה במחלה זו היא בשל חשיפה לדלקים. בכל המקרים הצלחנו להראות שגם אם אין הוכחה מדעית מובהקת לקשר הסיבתי בין הדלק לבין המחלה, מבחינה משפטית יש לקבל את הקשר הסיבתי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!