הרה"ח ר' חיים יצחק אברהם משה גרייפמן ז"ל

קהל גדול ליווה למנוחות את האי גברא יקירא, אוד מוצל מאש, שלשלת היוחסין, איש תם וישר שהאיר פניו לזולתו וסייע לרבים אשר נהנו ממנו עצה ותושיה, הרה"ח ר' חיים יצחק אברהם משה גרייפמן ז"ל, מחשובי תושבי קרית מטרסדורף בירושלים.

בפטירתו אבדה דמות של איש יקר רוח, אהוב על המקום ועל הבריות, אוהב תורה ולומדיה, דבוק בצדיקים מתוך אמונת חכמים איתנה, אשר התבקש לישיבה של מעלה שבע ייסורים, וזכה להותיר אחריו דור ישרים יבורך לתפארת.

ר' יצחק נולד בשנת תרח"צ בעיירה קונסטאנטינוב שבצפון-מזרח פולין, במחוז ביאלא-פודלאסק, לאביו הרה"ח ר' צבי יהודה (הערשל) גרייפמן הי"ד, בן הנגיד החסיד ר' שמואל יחיאל יעקב גרייפמן הי"ד, שהיה ראש הקהל בעיירה והתמסר למען יהודי עירו ולהרבצת תורה בעיירה. היתה לו זכות-חכירה מממשלת פולין ובבעלותו היה מפעל גדול של מנסרה ומסחר בעצים.

ר' שמואל ובנו ר' הערשיל היו מנשואי הפנים בעדת חסידי הרה"ק ר' אברהם משה מפאלעניץ-ווארשה בן הרה"ק ר' שמחה בונים מווארקי-אטוואצק זי"ע, אצלו זכה ר' שמואל לשמש בצעירותו, כשהרבי אמר לו שישרת אצלו במקום לשרת בצבא הפולני. לימים זכה ר' שמואל להשתדך בבניו עם חשובי משפחות האדמו"רים והרבנים בפולין.

אמו של ר' יצחק היתה האשה הצדקת והמיוחסת מרת חנה ע"ה, בת הג"ר שמואל יצחק לנדא ז"ל מחבר הספר 'חידושי ש"י' על ד' חלקי שו"ע, נכד בן אחר בן של הרה"ק רבי אברהם לנדא מטשכנוב זי"ע, ומצאצאי גדולי וקדושי עולם, הרה"ק המגיד ממעזריטש, הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב, הרה"ק ר' שלמה מקארלין והרה"ק ר' משה מקוברין, זי"ע.

בשנות השואה נהרגו בני המשפחה על קידוש השם בביאלא-פודלאסק, ר' יצחק היה אז ילד בן ארבע, והרה"ק רבי יחיאל יהושע מביאלא זי"ע העמידו על כסא ולימדו לומר קדיש אחר אביו.

מרת חנה ע"ה עם ילדה היתום יצחק התגלגלו ממקום למקום וסבלו רעב וייסורים, ר' יצחק כילד סבל ממחלות שונות, הוא אושפז בבתי חולים ועבר ייסורים רבים, אולם הקב"ה הטוב והמטיב שלח משמים שליחים נאמנים שסעדו אותו ותמכו בו.

אמו מרת חנה ע"ה נישאה לאחר השואה בזיווג שני לגבאי הצדקה המפורסם הרה"צ והחסיד רבי משה שוסטר זצ"ל מבני ברק, ועמדה לימינו במעשי הצדקה והחסד הרבים במסירות עצומה.

ר' יצחק הגיע לאחר גלגולים רבים לשווייץ, שם אירחוהו משפחת גולדשמידט במונטרא ודאגו לו כבן. הוא למד שם בישיבה שבראשות הג"ר ירחמיאל אליהו בוצ'קו זצ"ל. את הבר מצוה חגג בז'נווה, אצל הרה"ח ר' משה גראס ז"ל מחשובי חסידי בעלזא, אשר אירחו לרגל השמחה לבקשת ידידו [ולימים מחותנו] הרה"ח רבי משה שוסטר ז"ל.

בבחרותו למד בצרפת, בישיבת נובהרדוק שבאקס-לה-בען, ובישיבת ליובאוויטש שבברינואה, ושם התעלה בתורה ביראת שמים ובחסידות לאחר כל מה שעבר עליו.

בשנת תשי"ד עלה לארץ ישראל, הוא נכנס ללמוד בישיבת בעלזא בירושלים והאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זי"ע התבטא עליו כי הוא 'ערליכער בחור'. פעם אמר לו הרה"ק מבעלזא: 'תתנהג בדרך הטוב והישר ע"פ התורה, ואז תזכה לערליכע חסידישע דורות!'

הוא עבר מספר ניתוחים כדי שיתרפא מהמחלות שליווהו מילדותו, אביו הרה"ח ר' משה שוסטר ואמו ע"ה העתירו רבות בעדו, וברכת הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע ליוותה אותו והוא עבר את הניתוחים בשלום. הרבי מבעלזא התבטא אז שהייתה לו ישועה מעל לדרך הטבע.

ר' יצחק היה איש תם וישר מאוד בכל מעשיו. שנים רבות עבד לפרנסתו בבנק, בירושלים ובבני ברק, ובתפקידו סייע רבות ליהודים. דלתו וליבו פתוחים היו לעזרה לא רק בשעות פתיחת הבנק, אלא גם לפני ואחרי כן, בכל שעה עמד הכן לעזר וסיוע בכל מה שהתבקש.

הוא הסתופף בכל השנים בצל גדולי ישראל, בבני ברק היה מבאי ביתו ובית מדרשו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא מטשערנוביל זצוק"ל והיה מקורב אליו, וכן אל בנו יבלחט"א האדמו"ר מטשערנוביל.

לקרבה מיוחדת זכה אצל האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע, אליו היה מגיע בקביעות עם אביו חורגו הרה"צ רבי משה שוסטר זצ"ל. הוא זכה ודלתו של ה'אמרי חיים' היתה פתוחה בפניו, כי סייע רבות לפעולות הצדקה של אשת חבר הרבנית הצדקת מרת מרגלית ע"ה. ה'אמרי חיים' זי"ע רמז את שמו בכתוב 'מה טוב ומה נעים שבת אחי"ם' - נוטריקון ח'יים י'צחק א'ברהם מ'שה.

בחנוכה תשל"ב הגיע רבי משה שוסטר אל הרבי ה'אמרי חיים', כדי שיניח תפילין לנכדו שהגיע למצוות בנו הגדול של ב"ח ר' יצחק גרייפמן. על אף חולשתו הניח לו ה'אמרי חיים' תפילין של ראש, ולאחר התפילה ביקש את הטלפון והתקשר לאחל מז"ט לאבי חתן הב"מ ר' יצחק, שלא היה יכול לעזוב את עבודתו בבנק.

רבים מגדולי ישראל נעזרו בטובותיו, כמו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, ועוד. יבלח"ט האדמו"ר מויז'ניץ העיד על ר' יצחק כי הוא היה איש נאמן ואיש סוד, שסייע לרבים בתבונה רבה.

למרות שהיה בעל יסורים קבע עיתים לתורה, אף לעת זקנותו הגיעו לביתו חברותות עימם למד יחד בהלכה במוסר ובחסידות. בבואו אצל צדיקי הדור היה מבקש תמיד 'ברכוני שאהיה בריא, ושתמיד אהיה בשמחה' - כי בכך נכלל הכל.    

בימים האחרונים חלה ונחלש, בהיותו מאושפז על ערש דווי רחשו שפתותיו בכל העת תפילות לפני השי"ת על הכלל ועל הפרט, והוא בירך ואיחל בכל לב לצאצאיו שהגיעו לשהות עימו.

לדאבון לב התבקש לישיבה של מעלה ביום שלישי. קהל גדול השתתף בהלווייתו שיצאה מביתו בקרית מטרסדורף להר המנוחות. הספידו בנו הרב בצלאל יהודה שעמד בדבריו על 'פרשה זו יפה נדרשת' וציין כי אביו התרחק תמיד ממחלוקת ועמל להשכין שלום. כן הספידו הרב שאול נחמן שלמד עמו בחברותא.

זכה ר' יצחק והותיר אחריו דורות ישרים ומבורכים, בניו הרה"ח אהרן מחשובי חסידי צאנז, הרה"ח בצלאל יהודה מחשובי חסידי ויז'ניץ ומטובי המשגיחים אצל הרב לנדא, הרה"ח ראובן מחשובי חסידי צאנז במונסי, הרה"ח שמואל מחשובי חסידי ויז'ניץ בירושלים, הרה"ח נפתלי מחשובי חסידי טשערנאביל, והרה"ח יעקב צבי מחשובי תושבי בית שמש. חתניו הרה"ח יעקב גולדברג והרה"ח שמואל יעקב כהן מחשובי חסידי לעלוב, הרה"ח מרדכי הייזלר מחשובי חסידי סערט ויז'ניץ, נכדים נינים ובני נינים ההולכים בדרכו הברוכה.

תהא נשמתו צררוה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!