המכשולים של אוקראינה ומולדובה בדרך לחברות באיחוד האירופי

הנציבות האירופית מעולם לא מיהרה כל כך להמליץ ​​על סטטוס מועמד לחבר פוטנציאלי. אך היא עשתה זאת ביום שישי האחרון גם באוקראינה וגם במולדובה. אך לעת עתה נאמר לגאורגיה לחכות מכיוון שגאורגיה לא עשתה מספיק צעדים שהאיחוד האירופי דורש.

שלושת המדינות הגישו בקשה לחברות באיחוד האירופי ימים ספורים לאחר שרוסיה פתחה בפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר. שלושה וחצי חודשים לאחר מכן, השלימה הנציבות האירופית את הבדיקה הראשונה שלה, והמליצה למועצה האירופית של 27 מדינות החברות באיחוד האירופי להעניק "מעמד מועמד" לאוקראינה ומולדובה.

למועצה תהיה הזדמנות לאשר פה אחד את הצעד הראשון החשוב הזה בפסגה הבאה שלה ב-23-24 ביוני. לאחר שמנהיגי שלוש המדינות החברות הגדולות באירופה - קנצלר גרמניה אולף שולץ, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת איטליה מריו דראגי הודיעו כי הם תומכים בהצטרפות אוקראינה.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי אוקראינה הוכיחה בבירור שהיא מכבדת את הערכים האירופיים ואת הרצונות לחיות לפי הסטנדרטים שלה. המלחמה מראה ש"האוקראינים מוכנים למות למען הפרספקטיבה האירופית", אמרה. "כעת, אוקראינה מחזיקה את עתידה בידיה".

ראש האיחוד האירופי שיבחה את הדמוקרטיה האיתנה של אוקראינה ואת המערכת הניהולית היעילה שלה, שהמשיכה לתפקד גם תחת הלחץ של הפלישה הרוסית. במהלך השנים האחרונות, אוקראינה אימצה יותר מ-70% מכל חוקי האיחוד האירופי.

מועמדים קודמים נאלצו להמתין שנים לפני קבלת מעמד מועמד. אולם הפעם נראה שהתהליך נע מהר יותר שכן מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה שינתה באופן דרמטי את המצב הגיאופוליטי. מולדובה וגאורגיה, שמרגישות מאוימות על ידי רוסיה עצמן, מחפשות גם מחסה באיחוד האירופי. עם זאת, גאורגיה עדיין לא מילאה את הקריטריונים המערביים למועמדות - כמו דמוקרטיה יציבה - בעיני הנציבות האירופית.

"המלחמה באוקראינה שינתה את הגישה האירופית להרחבה", אומר פייר מרקוס, חוקר במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) בוושינגטון הבירה. "מה שנראה זמן רב כצעד טכני גרידא בתהליך ההרחבה נתפס כעת ככלי גיאופוליטי הדורש גישה אסטרטגית".

אף על פי כן, החברות המיידית לה קרא הנשיא וולודימיר זלנסקי בעקבות פלישת רוסיה לא הולכת להתרחש. הסכמי חוזים של האיחוד האירופי קובעים תהליך מסובך. על המועמדים לעמוד בשורה של קריטריונים לגבי מערכות פוליטיות, שלטון החוק ועמידה בכללי האיחוד האירופי.

עד כה, פינלנד הייתה המהירה ביותר להשלים את התהליך, ועשתה זאת תוך שלוש שנים בלבד. טורקיה, למשל, נמצאת במשא ומתן מאז 2005, ללא תוצאות קונקרטיות עד כה, מכיוון שהיא לא הצליחה להשלים אפילו אחד מהצעדים הרבים בדרך לחברות.

נשיא צרפת עמנואל מקרון, רק לפני שבועות, הזהיר מראש כי המשא ומתן עם אוקראינה עלול להימשך שנים, אם לא עשרות שנים. במקום זאת, מקרון הציע שניתן להציע לאוקראינה שותפות פוליטית עם הגוש כפתרון ביניים.

הניסיון הראה שמספר מכשולים יכולים לצוץ במהלך תהליך ההצטרפות. יותר מכל, האיחוד האירופי מבקש להימנע מחזרה על טעויות העבר: בשנת 2004, הגוש הרחיב את החברות למדינת האיים הים תיכונית קפריסין, למרות שצפון המדינה נותר כבוש באופן בלתי חוקי על ידי טורקיה. הסכסוך הגיע לאיחוד האירופי ונותר לא פתור עד היום. לכן, חברות בפועל היא סיכוי רחוק, שכן גם לאוקראינה וגם למולדובה יש סכסוכים טריטוריאליים לא פתורים עם רוסיה או עם בדלנים הנתמכים על ידי רוסיה.

הכללים הנוכחיים מכתיבים שהסכסוכים בדונבאס ובקרים (אוקראינה) וכן בטרנס-דנייסטר (מולדובה) ייפתרו לפני שאחד מהם יוכל להגיע לחברות.

פקידי האיחוד האירופי גם ניסו להתמודד עם האתגרים הפיננסיים שכל מועמדות תביא. לחברות באוקראינה, שהיא דלה יחסית לשאר האיחוד האירופי, יהיו השלכות מרחיקות לכת על המדינות במרכז אירופה. גם מערכת הסובסידיות החקלאית של הגוש תצטרך לעבור מבנה מחדש באופן יסודי, שכן אוקראינה תיכנס לגוש כמדינה בעלת השטח הגדול ביותר של אדמה חקלאית באיחוד האירופי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!