ארדואן מסתבך עם האינפלציה: האזרחים חוששים לבקר אותו

שעת צהריים בבירה הטורקית אנקרה. אישה מבוגרת נכנסת לדולמוס, אחד המיניבוסים המשותפים של העיר בכחול-לבן. היא מניחה את שקית הקניות שלה, שולפת את ארנקה ומגישה בכעס לנהג את דמי הנסיעה. "פעם שילמתי 2.50 לירות כדי לחזור הביתה מקיזילי, בהמשך זה עלה ל-3.50 לירות, אחר כך 5, כעת זה עולה 7 לירות", היא מתלוננת. למרות שהיא יודעת שזו לא אשמת הנהג ומישהו אחר אשם: "זו אשמתו", היא אומרת. "הוא מעלה מחירים. הוא צריך להסביר למה הדלק תמיד מתייקר".

"הוא" הכוונה לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה. כמו רבים אחרים, הפנסיונר מסרב לבטא את שמו בפומבי מחשש מפעולות תגמול, שעלולות לכלול אפילו מעצר, על העלבת הנשיא הוא בכל מקום. הנהג, סלים דרמיטאס, מבין את כעסה של האישה. הוא עובד בבירה במשך שנים, אבל אומר שלא ראה סוג כזה של אינפלציה דוהרת כבר עשרות שנים: "אנחנו לא רוצים להעלות מחירים. אנשים כבר מתקשים לשלם את דמי הנסיעה שלהם. אם המחירים יעלו שוב אנחנו נהיה עם פחות לקוחות".

ב-13 ביוני הועלו גם מחירי הכרטיסים לרכבות אקספרס בפעם הרביעית השנה - בדיוק בזמן לתחילת הקיץ, כפי שהתלוננו אזרחים רבים. בינואר, נסיעה מאנקרה לאיסטנבול עלתה 84 לירות, כעת היא עולה 195, בערך 11 יורו. מלחמת אוקראינה ועלויות האנרגיה העולות מעלים את המחירים ברחבי העולם. ובכל זאת, למרות ששיעור האינפלציה של גרמניה הוא כיום סביב 7.9%, בטורקיה הוא כמעט פי 10 מזה: במאי הוא עמד רשמית על 73.5% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 1998.

כלכלת טורקיה חוותה זמנים סוערים הרבה לפני שרוסיה פלשה לאוקראינה, אך מאז פברואר היא נכנסה למשבר הולך ומעמיק. מאמצי הממשלה למנוע זאת לא עשו דבר. שכר המינימום, למשל, הועלה באופן דרמטי, ובכל זאת העלייה לא הצליחה לעמוד בקצב האינפלציה, כלומר העובדים מרוויחים למעשה פחות, ומכניסים לכיסם כ-278 אירו לחודש. בזמן כתיבת שורות אלה, יורו היה שווה ערך לכ-18 לירות.

גם המחירים של מזון ומשקאות לא אלכוהוליים כמעט הוכפלו במהלך השנה האחרונה, והגיעו ל-91.6% אינפלציה משנה לשנה במאי הקרוב. כתוצאה מכך, רבים בטורקיה חווים פחדים קיומיים ממשיים.

מומחים פיננסיים, כולל הכלכלן מוראט בירדל מאוניברסיטת איסטנבול, מטילים את רוב האשמה על הבנק המרכזי של הרפובליקה של טורקיה. הם אומרים כי הוא לא פועל באופן עצמאי ושמדיניות הריבית שלו תורמת משמעותית לאינפלציה הבורחת של טורקיה. בירדל אומר כי הוא צופה שיעורי אינפלציה תלת ספרתיים עד סוף השנה.

ארדואן מקווה שמדיניות הריבית הנמוכה שלו תמשוך משקיעים זרים, ותעניק לכלכלה דחיפה נחוצה. ביום שני, הוא הבטיח להוביל את טורקיה בנתיב שיכניס אותה בין 10 הכלכלות המובילות בעולם. הבנק המרכזי, שהנשיא החליף את ראשו שלוש פעמים מאז 2019, שותף לחלוטין למדיניות שלו. ארדואן גם החליף את ראש TUIK, המחשבת את שיעורי האינפלציה, בתחילת השנה.

בסופו של דבר, לנשיא יש מטרת על אחת: בחירה מחדש ב-2023. לאחרונה הוא הכריז שהוא יהיה המועמד של הברית העממית, קואליציה בין מפלגת הצדק והפיתוח שלו (AKP) לבין מפלגת התנועה הלאומית הימנית הקיצונית (MHP). ה-MHP מוכר יותר בגרמניה בשל השותף הניאו-פאשיסטי שלו, הזאבים האפורים, שנמצא במעקב של שירותי הביון המקומיים של גרמניה.

ארדואן מבין היטב איזו השפעה יכולה להיות לאינפלציה על תוצאות הבחירות: הוא הקים את מפלגת ה-AKP שלו במהלך משבר פוליטי וכלכלי ב-2001, בתקופה שבה האינפלציה עמדה על כמעט 70%. שנה לאחר מכן, ה-AKP זכתה ברוב מהדהד של המושבים בבחירות לפרלמנט הלאומי, ו - עם 365 מתוך 550 מושבים - הזניק את ארדואן כרפורמטור מלא תקווה. אז הבוחרים הענישו את מפלגות השלטון במדינה על תפקידן במשבר, ואף אחת מהן לא הצליחה אפילו לעבור את מכשול 10% הכניסה לפרלמנט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!