"רואים בדאגה האיום להפוך יהודים לשעיר לעזאזל בעת מלחמה"
נשיאת הנציבות האירופית ד"ר אורסולה פון דר ליין, קיבלה אתמול תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מתוך הערכה על מנהיגותה ופעילותה לחיזוק בטחון המדינה, לקידום הצדק החברתי ולרווחתם של נשים, ילדים ובני נוער. על השואה אמרה "זהו כתם בל יימחה על מצפונה של ארצי, ואסור לנו לשכוח אותו לעולם, ולא נשכח"
- ישראל לפקוביץ
- ט"ז סיון התשפ"ב
- 1 תגובות
נשיאת הנציבות האירופית ד"ר אורסולה פון דר ליין המבקרת בימים אלה בישראל, התייחסה למלחמה בין רוסיה לאוקראינה ואמרה: "התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה היא מלחמה נגד עצם הדמוקרטיה. זו מלחמה נגד הרעיון שהעם האוקראיני ריבון לקבל את החלטותיו לגבי עתידו. מדי שנה בשנה דחפה החברה האוקראינית המגוונת והתוססת לקראת שינוי חיובי, וחיזקה את מוסדותיה הדמוקרטיים. נגד כל האלה הקרמלין נלחם".
נשיאת האיחוד האירופי שקיבלה אתמול תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מתוך הערכה על מנהיגותה ופעילותה לחיזוק בטחון המדינה הדגישה: "אנו רואים בדאגה את האיום הישן נושן להפוך את היהודים לשעיר לעזאזל בעת מלחמה. אני יודעת שישראל סייעה לאוקראינה בטונות של סיוע הומניטרי ובית חולים שדה, וכי קיבלתם בברכה עשרות אלפי פליטים אוקראינים בארצכם. במלחמה נגד דמוקרטיה נשקף סיכון לכולנו, ולנו, האירופאים, הסיכונים גבוהים יותר".
לדבריה: "הקרמלין ניצל את תלותנו בדלקים פוסיליים כדי לסחוט אותנו. מאז תחילת המלחמה הפסיקה רוסיה במתכוון את אספקת הגז לפולין, בולגריה ופינלנד, ולחברות הולנדיות ודניות, בתגובה על תמיכתנו באוקראינה. אבל התנהגותו של הקרמלין רק מחזקת את נחישותנו להשתחרר מן התלות בדלקים פוסיליים של רוסיה".
"כך למשל, אנו בוחנים דרכים לחזק את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה עם ישראל. יש לנו שני פרויקטים עיקריים בהכנה. כבל האנרגיה התת קרקעי הארוך והעמוק ביותר המחבר בין ישראל לבין קפריסין ויוון. וצינור גז ומימן נקי במזרח הים התיכון. זו היא השקעה בביטחון האנרגטי של ישראל ואירופה גם יחד. התשתית הזו גם תתרום לצמצום הפחמן מתוך תמהילי האנרגיה שלנו. זו היא דוגמה נהדרת של דמוקרטיות הפועלות יחד לא רק בעתות עימותים אלא גם כדי להיאבק במשבר האקלים".
נשיאת הנציבות האירופית התייחסה למשמעות קבלת התואר עבורה וציינה: "לעובדה שהתואר דוקטור לשם כבוד ניתן מן המוסד המכובד הזה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, יש משמעות מיוחדת עבורי. אני אירופאית בעלת לאום גרמני. לא יותר מאשר לפני 80 שנים נרצחו מיליונים מבני העם היהודי על ידי גרמנים, בפשע הנורא ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית. אנו בגרמניה מקבלים עלינו אחריות היסטורית מתמדת לפגיעה הבלתי אנושית הזו בציביליזציה. זהו כתם בל יימחה על מצפונה של ארצי, ואסור לנו לשכוח אותו לעולם, ולא נשכח".
"אני משוכנעת בשתי עובדות פשוטות", הוסיפה פון דר ליין. "ראשית, אין אירופה ללא יהודי אירופה. ושנית, אירופה וישראל נועדו להיות ידידות ובעלות ברית. זאת משום שההיסטוריה של אירופה היא ההיסטוריה של העם היהודי היום, כמעט שמונים שנה לאחר השואה, החיים היהודיים באירופה שוב משגשגים. מדינות כמו פורטוגל ואוסטריה מגלות מחדש את מורשתן היהודית. אני רואה זאת גם בבריסל, ועם זאת, החיים היהודים גם נתונים במאבק ובסכנה. האנטישמיות לא נעלמה. היא עדיין מרעילה את החברות שלנו, וברחבי אירופה מתרחשות התקפות אנטישמיות. זהו איום חדש וזהו אותו רוע ישן. כל דור חדש חייב לשאת באחריות כדי שהעבר לא יחזור בשנית. ולכן שמתי את המאבק באנטישמיות ובטיפוח החיים היהודיים באירופה בלב ליבו של סדר היום של הנציבות האירופית. הדמוקרטיה שלנו פורחת אם גם החיים היהודיים באירופה פורחים. במשך הדורות היה העם היהודי "אור לגויים", והם יהוו אור לאירופה דורות רבים לעתיד".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות