הוא לא הפסיק לתלוש את שערותיו / טורו של הגומל

תארו לעצמכם יהודי שומר תורה ומצוות שמציעים לו בשר חזיר. אפילו אם הוא רעב מאד הוא לא יתגרה מזה, כי הוא מגעיל אותו ביותר, אפילו אם הבשר הזה בושל על ידי השף הטוב בעולם, ומיליוני נוכרים מזילים ריר רק למראהו. המוח שלנו מאולף מגיל קטן שהחזיר הוא 'חזיר', גועל, משהו שאין שום אפשרות שייכנס לתוך הפה. הוא מחובר עם תחושות הקאה וקבס. קישרנו לחזיר כל דבר מגעיל, אפילו התנהגות לא יפה. ובכן, אפשר לאלף את המוח מחדש.

כל חיינו מבוססים על אילוף. ילד שאביו אמר לו שכסף אינו גדל על העצים, יאגור שטרות מתחת לבלטות בעבודה מאומצת בכל ימי חייו, כי המוח שלו תוכנת שכל מה שקשור ל'ביזנס' יביא רק סבל ועוני, 'כמו שקרה לדוד ההוא', אלא אם כן ישנה מישהו את תפיסת חייו. ילד שראה את אביו עושה עסקאות, קונה ומוכר, שוכר ומשכיר, יעשה זאת באדישות כשיגדל.

אם תציעו לתלמיד חכם השקוע בתלמודו ללכת לקולנוע, הוא יזרוק אתכם מכל המדרגות. האם אין הוא בנוי מאותם חומרים של מיליארדי האנשים המשוטטים בכדור הארץ המכורים למדיה? בנוי - אבל הוא נבנה אחרת! אצלו הוגדר שזהו מוקצה מחמת מיאוס, בזבוז זמן, ועוד ועוד. אמנם המוח שלנו מעוצב, אבל אנחנו יכולים לשנות את העיצוב. אותה מחשבה שפעם הפרישה דופמין, תהיה לבסוף עפר ואפר. בכוח הדמיון, שוב ושוב ושוב, לקשר אותה לסבל ולגועל, עד שלבסוף אפילו אפר לא תהיה.

מדוע דרושים כל כך הרבה תרגולים, כל בוקר וכל לילה? סיימתי פגישה של שעה וחצי עם אדם הסובל מהתמכרות קשה. הוא שמע את דברי בקשב רב, ואחרי שסיימתי הוא התנשף בכבדות ושאל בעצב: ר' משה, כאלו
תירגולים אינטנסיביים?

אמרתי לו: ידידי היקר, עשרים שנה עשית תירגולים לחבר את המעשה להנאה, וכעת אתה מתלונן על תרגולים אינטנסיביים? אין ספק ששאלתו של אותו אדם אינה נובעת מזלזול, אלא מחשש אמיתי שהוא לא יצליח לעמוד במשימה.

ובכן, בשורה מדהימה ממתינה מאחורי הפעם הראשונה שבה תפעילו את הדמיון: כגודל ההנאה = עומק הדמיון הפעלת הדמיון אינה קשה ואינה מאמץ כלל! להיפך! אחרי שנכנסים לעניין מגלים יצירתיות מדהימה.

דוגמאות מעשיות מטופל אחד סיפר לי שהוא בנה בדמיונו בריכה מלאה צואה, במקום סגור וחנוק, מדיפה ריח נורא ואיום; ובכל פעם שעולה בהרהוריו הרהורים לא טובים, מיד הוא קופץ בדמיונו לתוך הבריכה. הוא אילף את המוח שלו להפסיק לקשר את המראה עם הנאה.

ל. מ. התקשה להתמודד עם התמכרות לאכילה מופרזת. בפגישתנו הבודדת לימדתי אותו על המוח של האדם, החותר להשיג הנאות גם אם הן כרוכות בסבל, ולפיכך עלינו למחוק מהמוח כל הגדרה המקשרת בין ההתמכרות להנאה. חשוֹב שאתה הולך על נעצים כשאתה אוכל וופלה, ונטפי ביוב לכודים בין העטיפה לוופלה.

כמה שבועות אחרי הפגישה הבודדת הוא שלח לי מכתב שהוא הזדהה מאד עם הדברים, ונוכח לדעת שבאמת אפשר לאלף את המוח; וכדי להטמיע את האילוף יותר, הוא לקח את הוופלים האהובים עליו והניח אותם במקום גבוה שצריך סולם כדי להגיע אליו, וגם הניח עליהם שק כבד. התרגשתי מאד, כי הוא קלט את הרעיון שצריך לקשר סבל להתמכרות.

יש אנשים שירגישו שכדאי להם לחבר את ההתמכרות לרגש הפחד, והוא ישפיע עליהם יותר. דמיינו את עצמכם נמצאים ליד הבית שלכם, ולפתע נשמעות צפירות מרחוק. אורות כחולים מתקרבים מכל עבר, דמויות חסונות קופצות מהניידות, ואוזקים אתכם מול בני המשפחה וכל השכונה. איזה פחד, איזו בושה. הגיע אלי בחור שהיה מכור להתכתבויות. נתתי לו תרגילים לדמיון אבל הם לא השפיעו עליו. בפגישה השלישית הוא הגיע מאושר. הוא הבין את השיטה וקלט שהוא זקוק למשהו מציאותי מלווה בחוש הריח. הוא התפרע לגמרי והכניס צואה לתוך קופסה קטנה שהחזיק בכיסו, ובכל פעם שחשב על ההתמכרות, הוציא מיד את הקופסה, פתח את המכסה ושאף מלא נחיריו!

ד.ו. לא הפסיק לתלוש את שערותיו. הכנתי לו תמונת פוטושופ ובה רבע זקן בלבד, כדי שיתלה אותה במשרדו. התמונה הזו הייתה מול עיניו ויצרה חיבור חזק מאד בין ההתמכרות לבין מבוכה ובושה.

לאדם אחר שהתמודד עם התמכרות זהה הצעתי שבכל פעם שהוא חש את קצות אצבעותיו מדגדגות בדרך לתלישת שערה, ידמיין את אשתו בוכה כי היא מתביישת ללכת איתו ברחוב. האיש הטוב הזה חיבר בין הבכי של האדם היקר לו בעולם לבין ההתמכרות, והיום הוא עטור בזקן עבות. הדמיון חייב להיות חוויה אמיתית מלווה בתנועות. אני הלכתי ברחוב ועשיתי תנועות קטנות לא מורגשות, כאילו אני יורק, כשרק נזכרתי בהתמכרות שלי.

אם אתם באמת רוצים לצאת מההתמכרות, אל תנסו רק את הרעיונות שקראתם עכשיו, אלו הן רק דוגמאות כדי לעורר אתכם לעשות את מה שמתאים לכם ביותר. המציאו פתרונות בעצמכם!

הרבה מאד רגשות מפעילים אותנו. קחו את הבושה למשל, יש לה תפקיד גדול מאד בהנעה שלנו. חִשבו על הבושה הנוראה המציפה את מי שמתגלה בקלונו לעין כל. חיזרו על כך בדמיונכם פעם אחר פעם, ותראו איך המוח שלכם מתרחק מהרצון לחזור על ההתמכרות, כמו שמי שחוש הריח שלו פועל מתרחק מבור ביוב. לכל אחד מאיתנו יש משהו שרק הוא יודע כמה הוא משפיע עליו. השתמשו בו כדי לגאול את עצמכם.

אם תחזרו פעם אחר פעם על הדמיון הזה ותקשרו אותו להתמכרות שממנה אתם רוצים להיגמל - המוח שלכם לא יוביל אתכם לשם, הוא אינו רוצה שתסבלו.

אפשר לקנא בכם על ההרגשה שתאפוף אתכם כאשר תפעילו את הדמיון. אתם תהיו מאושרים, מפני שמיד תחושו את התוצאות המדהימות! זה בדוק! כבר בפעם הראשונה תרגישו שחלף תהליך בלתי פוסק של חיזוק ההתנייה המקשרת את ההתמכרות להנאה, ההתמכרות מתחילה להתרחק. אין היא גדלה והולכת, המפלצת שאיימה לבלוע אתכם, אלא היא קטנה והולכת. יידרש זמן עד שתשמידו אותה, אבל איזו הרגשה מופלאה היא להרגיש שהמושכות בידיכם. מי יודע כמה שנים היא שלטה עליכם, וכעת בפעם הראשונה בחייכם, תרגישו שאתם השולטים, אתם המחליטים. אתם תיהנו לדמיין. לא תאמינו איזה דמיון עשיר מסתתר בקרבכם, ממתין לרגע שתתנו לו את פקודת ההסתערות.

תארו לעצמכם שבוי שהצליח להתנפל על השובה האכזרי, והוא מנחית עליו מכות בזו אחר זו עד שהוא מצליח להכניע אותו ולגרום לו שלעולם לא יוכל לעולל לו כך פעם נוספת. זהו בדיוק מה שתרגישו. עוד דמיון - עוד אגרוף; עוד דמיון - עוד מכה; עוד, ועוד, ועוד, על כל מה שעולל לכם ועל כל מה שרצה לעולל לכם. לפתע תרגישו שאתם חיים! זו תהיה הפעם הראשונה מזה שנים ארוכות שתרגישו את החיים! חייכם בידיכם! חייכו! מגיע.

משה טריטל הוא יו"ר ארגון הגומל מרכז גמילה ושינוי הרגלים ומחבר רב המכר "כיצד להיגמל מהרגלים שליליים ומהתמכרויות בעריכת הרה נחום צבי מנדלסון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!