נאום התוכחה של ליאון למנהלים על האפליה בסמינרים

ראש העיר ירושלים נאם בטקס השקת תכנית 'חבלים' ללמידה וחינוך פרטני וייעודי שיופעל ב-58 סמינרים ברחבי ירושלים. במעמד השתתפו ראשי הישיבות חבר מועצת גדולי התורה ראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת מאור התורה הגאון רבי אברהם סלים וראש ישיבת יד אהרן הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, מנהלי ומנהלות הסמינרים מירושלים, סגני ראש העיר: מ"מ רה"ע אליעזר ראוכברגר, צביקה כהן, ישראל קלרמן, אברהם בצלאל, וחבר מועצת העיר יחיאל מיכל הלברשטאם.

ראש העיר סקר בפני המשתתפים הנכבדים את הישגי ירושלים בחינוך, כאשר מרשויות אחרות מבקשים ללמוד מהירושלמים "איך עשיתם את זה", ו"מה הוא סוד ההצלחה של ירושלים".

לאחר מכן הציג ראש העיר את תכנית 'חבלים' שמטרתה להעניק תגבור בלמידה לבנות הסמינרים, כדי לשפר את יכולות הלמידה הפרטיות של כל אחת ואחת, כהוראת הרבנים והמחנכות. "החלטתי לתקצב את התכנית מתוך הבנה שחנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. מה שנחנך את הנוער בגיל הזה, זה מה שנקבל בגיל המבוגר יותר" אמר ראש העיר.

כאן עבר ראש העיר לנקודה כאובה. הוא ניצל את השתתפות כלל המנהלים והמנהלות מכל הסמינרים בירושלים, והעלה את אפליית הבנות ברישום" מורי ורבותי" אמר ליאון, "אנחנו יכולים להשקיע בלי סוף בתלמידות, אבל בסופו של דבר, אסור לשכוח שאנחנו מתעסקים כאן בדיני נפשות. אני מרשה לעצמי להיות אישי, ולספר על עצמי. כשהייתי חייל, נהגתי לעמוד בטרמפים כדי לחזור הביתה בסופי שבוע. היום זה כבר פחות מקובל, אבל בעבר חיילים היו עומדים בטרמפיאדות.

"כשעמדתי שם, בשמש, חייל בן 19 עם נשק ותיק כבד שמתגעגע הביתה, הבטחתי לעצמי הבטחה: כשיהיה לי רכב, אעצור לכל טרמפיסט. ככל שחולפים השנים, מטבע הדברים, זיכרון אותם רגעים הולך ונמוג. באופן טבעי, כשאתה יושב ברכב, אתה נוטה לשכוח את האדם שמחכה בשמש ומתחנן שיאספו אותו".

ליאון פנה לנוכחים בכאב: "אתם, מנהלים ומנהלות יקרים, נמצאים בנקודה רבת השפעה. אתם אוחזים בהגה החינוך. יש לכם את היכולת לראות את התלמידה שמחכה לעלות, שמשתוקקת להתקבל לסמינר. תחשבו על עצמכם באותו מצב. תחשבו היטב מה אתן הייתן מרגישות לו העולם היה מפנה לכן עורף. תחשבו אתם, מנהלים יקרים, מה הייתם מרגישים אילו הבת שלכם לא הייתה מתקבלת לסמינר שהיא רוצה בו.

"אנחנו צריכים לשאול את עצמינו האם זה סביר שמתוך 3500 בנות שמסיימות יסודי, 800 לא מתקבלות. אין יום שלא פונות אלי אימהות. אני לא נכנס לכלל השיקולים ואני בטוח שיש טיעונים חזקים לכאן ולכאן, אני רק מבקש שתביאו את הלב שלכן. זה הכל. שתחשבו על המקום של הטרמפיסט שעומד בתחנה, שתשימו את עצמכן במקום של הילדה, של ההורים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!