נמר מסתורי המשוטט בלילות ברחובות העיר / טורו של הגומל

בוודאי אתם יודעים שההתמכרות אינה תופסת למכור רק את זמן הפעולה, היא ממלאת את מוחו ואת מחשבותיו כל הזמן. הוא מכור עשרים וארבע שעות.

המכור אינו צריך להיגמל רק מפעולת ההתמכרות, אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, מהמחשבות הבלתי פוסקות עליה, שהן מזינות כתחנת כוח את הכמיהה להתמכרות, עוד ועוד ועוד, בגלגל חוזר גדל והולך ומאיים לדרוס את חייו.

כעת נוכל לשים לב ששיטת הגמילה באמצעות אימון המוח בדמיון ובהתנייה לקשר סבל וגועל להתמכרות, גורמת לכך שאנחנו מפסיקים לחשוב על ההתמכרות עשרים וארבע שעות! חִשבו על נמר מסתורי המשוטט בלילות ברחובות העיר ומטיל את אימתו.

ביום שתגלו שיש ברנש מופרע המאכיל אותו בתרנגולות בכל בוקר, הדבר הראשון שתעשו יהיה לכלוא את הברנש עם התרנגולות שלו יחד. לעצור את האמצעי המזין את המפלצת. טכניקת קישור סבל וגועל להתמכרות גורמת לכך שאנחנו נפסיק להזין את הכמיהה להתמכרות.

וכעת – תור הסיפוק באמצעות העשייה. איזה אושר! הגמילה המאושרת ביותר מהיניקה הבלתי פוסקת מדמיונות ההתמכרות היא הצבת חלופה מאושרת למחשבה בלתי פוסקת. אתם תהיו פעילים, מועילים לכם ולסביבה, תעשו את מה שתמיד רציתם לעשות, ואחרי שבוע של פעילות ועשייה תמצאו את עצמכם תמהים:

מעניין שכבר כמה ימים לא חשבתי על ההתמכרות. לא זו בלבד שלא תרצו לחשוב על ההתמכרות בגלל הקישור לסבל ולגועל, אלא גם לא יהיה לכם פנאי לחשוב עליה כי המחשבה שלכם תתמקד במה שאתם עסוקים בו – אתם תהיו המאושרים בתבל.

הרשו לי לחזור לרגע לחבר שהפסיק לעשן לאחר שקרא את החוברת, ובזכותו כתבתי את הפרק על המיואשים והאדישים - שימו לב לתהליך מדהים שהוא עבר. שבוע לאחר שלא עישן, הוא אמר לי: אינני מעשן – מילא; אבל את זה שאיני רוצה לעשן – אינני מבין! שבועיים לאחר שלא עישן, הוא אמר לי: איני רוצה לעשן – מילא; אבל את זה שאפילו אינני נזכר בזה שאיני מעשן – אינני מבין!

חודש לאחר שלא עישן הוא אמר לי: אינני נזכר שאיני מעשן – מילא; אבל את זה שאני ממש סובל כשאני מריח סיגריות – אינני מבין! נראה מה הוא יאמר לי בעוד שנה.

החוויה המופלאה הזו של ניתוק מסבל ומעבר לעולם מדהים, תרים אתכם לגבהים שלא ידעתם שהם קיימים. כעת תחוו את הצד השני של גלגל המזין את עצמו. אתם תחשבו על האושר שלכם, ותזינו את הרצון שלכם להמשיך להיות מאושרים, תגלו את כל הדברים הטובים שנמצאים לידכם, ומפעם לפעם, רחוקה זו מזו, תזכרו בדמות ההיא ההיא, שהיתה ואיננה, וגם לא תהיה לעולם. וכדי שהדמות הזו תמשיך להתרחק עד שלא נזהה אותה, עלינו להקפיד על:

צְעַד קדימה!

משהגענו עד הלום נוכל להמשיך לעבר נקודה נוספת, חשובה מאד למי שרוצה לעשות הכל כדי להיגמל לצמיתות.

אינני יכול לדעת מה סוג ההתמכרות שלכם, או של אלו שאתם רוצים לעזור להם. כנראה שאין אדם אחד היודע את כל סוגי ההתמכרויות. תהא ההתמכרות אשר תהא, סביר להניח שמפעם לפעם יצוצו פיתויים שלה, ותסמכו על החיים - הם יצוצו. הנגמל מאכילה מופרזת יריח מאכל שמזכיר לו ימים מופלאים; הנגמל מעישון יחווה ריגוש נדיר שיגרור בעקבותיו תאווה אדירה לעישון; הנגמל מצפייה ייחשף לחבר מכור או להזדמנות לצפות; הנגמל ממעשים בלתי מוסריים יחשף להבזקי ראייה מסנוורים; הנגמל מתלישת שערות, ימצא עצמו אוחז בלא משים בקצה שערה שאחת דינה להיתלש תוך כדי גירוד תמים; הנגמל מהרחת טיפקס, ימצא את קצה אפו סמוך מדי לטיפקס שבתו בקשה ממנו לפתוח עבורה. ההתמודדויות האלו הן בלתי נמנעות. איננו חיים בעולם סטרילי.

מה עושים? ובכן, השאלה היא התשובה: מה עושים? כלומר: מה אתם עושים בסיטואציה הזו.

סוד הסודות של ההתמכרות הוא רגע של שמיעה מהנה, רגע של ראיה מהנה, רגע של חוויה מהנה, שמעבדים אותו ומשכללים אותו במוח, פעם ועוד פעם בשלל דמיונות.

גורלנו תלוי במה שנעשה לאחר אותו רגע שבו חווינו את התזכורת החיה להתמכרות שממנה נגמלנו. האם ניקח את הרגע הזה ונחבק אותו, נתרפק עליו ונתענג עליו, או שנעשה לו את מה שעושה השוחט לתרנגול הכפרות. צעד קדימה! לנער את הראש. היה כלא היה. לא לחשוב, לא להרהר, פשוט להמשיך, וכמובן להפעיל מיד את טכניקת קישור הסבל והגועל. הפגזה מיידית של כל ההתניות והדמיונות שהתרגלתם - זוהי המלחמה שלשמה התאמנתם. קשה באימונים = קל במלחמה. ככל שתתאמנו ותתרגלו, תגברו על הרגעים הללו ביתר קלות.

הנה לכם סיבה נוספת מדוע נאמץ באושר את התרגול היומי המקשר את ההתמכרות לסבל ולגועל, ואת הגמילה ממנה להנאה ולאושר, כי אף פעם איננו יכולים לדעת היכן יצוץ הפיתוי התורן ומתי יבוא הזכרון המזויף של ההנאה המזוייפת. והוא יעלה ויבוא. 

אלו הם החיים. עלינו להיות מתורגלים ומאומנים ולנצח באושר רב. אך לשם כך עלינו להיות מסוגלים לספק למוח שלנו מחשבה מתמידה ומאושרת של דברים המעסיקים אותנו. מכור שנגמל לגמרי, ונפל לחוויה המזכירה לו את ההתמכרות, יידרש להקדיש מאמצים רבים יותר ולגייס משאבי נפש כבירים כדי שלא להרהר בהנאה שחלפה לידו, אם אין לו דבר אחר להרהר בו. ברם אם הוא בעיצומו של תהליך מהנה, הוא קיבל על עצמו אתגר לסיים מסכת ולדעת אותה על בוריה, לדעת את כל המשניות בעל פה, להתקדם במקום העבודה, או כל אתגר חיוני אחר שבחר לעצמו – הוא באמת עסוק ויהיה לו קל מאד להתגבר ולהמשיך הלאה.

אם אנחנו רוצים להבין בפשטות ובמוחשיות את ההבדל בין שני האנשים האלה, נתאר לעצמנו ילד בוכה שמוטל עלינו להרגיע אותו. אנחנו כבר יודעים את העבודה, הנה חתול וכו', אבל מה נעשה אם אין אנחנו דוברים את השפה שלו? המטלה תהפוך למסובכת בהרבה. נצטרך לרכון על ארבע ולעשות קולות של חתול

כדי להרגיע את הזאטוטון. ובכן, אחרי פעם או פעמיים נהיה ממוטטים, הזאטוט יבכה ואנחנו נמשיך לילל.

הֱיוּ עסוקים – אני בטוח שאינם צריכים לקרוא את המשפט הזה בספר הזה כדי לדעת שהוא נכון. כל אדם יודע שהוא נכון, אבל כמו הרבה דברים נכונים לפעמים דרושה המשקולת הכבדה שתונח במקום הנכון ותניף את המנוף לגובה. היו עסוקים!

קוראים יקרים. ברגע זה אתם חווים תחושות שיתכן שלא הכרתם. משהו גדול מתעורר בקרבכם. אלו הם החיים עצמם. הם שלכם. לחיים!!! משפט אחרון אם הרעיון העומד במרכזו של הספר כבש את ליבכם – עליכם להיזהר ממנו!

אתם רכשתם כלים כיצד ליצור התניות וכיצד להפעיל את הדמיון, אתם באמת יצרתם בקרבכם תחושות ומוסכמות חדשות, כרצונכם, וקיבעתם כללים חדשים בחיים המופלאים הממתינים לכם. אבל אסור בשום אופן להזניח את המציאות ולסמוך על הדמיון ועל ההתנייה בלבד. אם אתם נמצאים במקום הגורם לכם להגיע לניסיון – פשוט אל תהיו שם! אל תסתמכו על ההתנייה ועל הדמיון בלבד, הם כלים מצויינים לעזור לנו להתרחק ולא למעוד, להעפיל ולהצליח, אבל אין לנו כל אשראי להיכנס למקום מועד לפורענות מבחינתנו. כולנו מחזיקים בביתנו ערכת פלסטרים ותחבושות, אבל אף אחד מאיתנו אינו מעלה בדעתו לאפשר לילדו לשחק בסכין חדה תוך הסתמכות על הפלסטרים ועל התחבושות.

משה טריטל הוא יו"ר ארגון הגומל מרכז גמילה ושינוי הרגלים ומחבר רב המכר "כיצד להיגמל מהרגלים שליליים ומהתמכרויות בעריכת הרה נחום צבי מנדלסון

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!