איש חברון מספר על הצדיק רבי יעקב שלום פישר ז"ל

כשפגשתי אותו בפעמים הראשונות, לפני כ-30 שנה, חשבתי שרבי יעקב שלום הוא סוג של נהג ועוזר של האדמו"ר מערלוי זצ"ל. הוא היה מביא אותו לחברון בפג'ו הישנה, הם היו חוצים את חלחול, ועוברים במרכז העיר חברון בדרך למערת המכפלה.

אלו היו שנים של אינתיפאדה קשה, ורכבים רבים נרגמו באבנים כך גם רכבו של יעקב שלום והאדמו"ר זצ"ל והם המשיכו להגיע לחברון ולמערת המכפלה. נפשו של האדמו"ר וחסידו היו קשורים לקברי האבות והאימהות כשהנהגתו של יעקב שולם הייתה של ביטול מוחלט מול האדמו"ר זצ"ל.

הייתי מלווה אותם למערת המכפלה, ולקברי הצדיקים בחברון והם היו מתפללים שעה ארוכה בכל מקום. כשהייתי במעצר בית, הם הגיעו לבקר אותי, וכשאמרתי לאדמו"ר שאינני יכול ללוות אותם לבית העלמין, יעקב שולם אמר – "אין בעיה", פתח את הבגאז' של הרכב והכניס אותי פנימה.

לפני כ-20 שנה, פתחתי את תלמוד התורה, בברכתו של כ"ק האדמו"ר זצ"ל. ואכן מבחינה רוחנית, ההרגשה הייתה מצוינת, שלילדים בציבור שלנו תהיה אפשרות ללמוד על טהרת הקודש. כל שנה הייתי מביא את הילדים לקבל את ברכת האדמו"ר. וכשנתקלתי בקשיים בגיוס הכסף בקשתי שהאדמו"ר יתפלל להצלחתי ויברך את הת"ת.

הרב שלום פישר ז"ל

האדמו"ר לא הסתפק בברכה, אלא שידך לי את רבי יעקב שולם, אשר מאז, כ-18 שנה בקביעות, היה שולח בכל חודש תרומה נכבדת לת"ת. הכול בשקט ובצניעות. הוא לא רצה פרסום, לא רצה שלטים, רק שמח לבוא כל שנה בעשרת ימי תשובה לבקר את הת"ת, יחד עם מרת זוגתו שתחיה 'אשת חבר כחבר', לדבר עם הילדים והמורים, ולדאוג שכל ילד יקבל שקית הפתעה, וגם לכל המלמדים דאג.

כשספרתי לו שבכל יום אני והילדים במערת המכפלה מתפללים עליו, הוא התפעל. לא היו לו כל ציפיות בתמורה לסיוע, ואיני יודע איך המוסד הקדוש היה מצליח לשרוד לאורך השנים ללא הסיוע שלו.

רבי יעקב שלום היה כמו דוד המלך, שחז"ל זיהו עם עדינו העצני - בעסקים היה חזק ועוצמתי, וזה היה מדהים כל פעם מחדש, שכשהוא נכנס למערת המכפלה, היה שוכח מכל העסקים, ובמשך קרוב ל-3 שעות קורא את כל ספר התהלים בהתלהבות (כל האנשים שסביבו התעייפו, רק רבי יעקב שלום ממשיך בעוצמה).

אח"כ יושבים לסעודה, והוא דואג לכל אחד - מהנהג ועד הטבח, שרים, מדברים דברי תורה, ורבי יעקב שלום שואל את ישראל ברמסון - יש עוד אלמנות ויתומים שזקוקים לעזרה? מה קורה אצל האלמנות שבטיפול? (במשך שנים רבות, מספר אלמנות בקרית ארבע וחברון קבלו סיוע בכל חודש בלי שהכירו את הנותן).

עוברים להכנסת אורחים חברון, הוא דואג שגם המשתתפים האחרים במסע יתנו את חלקם, ושוב הוא נוזף בי, שאינני מבקש עבור הת"ת. וכשאני עונה לו שהוא עוזר מספיק, הוא מתרגז – "מי אמר לך שאני עושה מספיק?".

באחת מהפעמים שרצתי לבחירות, התקשר אלי יד ימינו, שאול מוסקוביץ, ואמר לי שכדאי לי לרדת מזה – יעקב שלום זועם עליך, שאתה מבזבז קולות, והוא יפסיק לתרום לך (עד היום איני יודע מי שלח אותו). אמרתי לו - אני רוצה לפגוש אותו, אולי אשכנע אותו. בכל מקרה, אני עושה מה שאומרים לי הרבנים שלי, ותמיכה כספית לא תשנה את עמדתי. הוא סרב להיפגש, ושאול אמר לי - אני הזהרתי אותך.

למרבה ההפתעה, התרומות המשיכו להגיע. ואחרי חודשים, כשהם הגיעו לחברון, אמר לי יעקב שלום בפני כולם – "אתה חושב שבגלל שלילדים הצדיקים של הת"ת יש מנהל משוגע, אני אעניש אותם? לכן אני ממשיך לתרום!".

בכל ביקור, הוא דאג להביא עוד אנשי עסקים ועוד יהודים, לחבר אותם לאבות הקדושים. ואכן, הייתה לו השפעה עצומה בעולם העסקים.

לת"ת יש תורמים נוספים, אבל כמו יעקב שלום פישר אין - יהודי שידע את מקומו בעולם למרות השתייכותו למגזר מאוד מסוים הוא שמח לעזור גם למגזרים אחרים כולל שלנו. המעמד הכלכלי והעוצמה שהגיע אליה לא בלבלה אותו והוא המשיך לעזור ולסייע לכל מי שיכל.

בע"ה בלי נדר נמשיך לזכור אותו יום יום - 100 ילדי הת"ת והצוות - ונתפלל לעילוי נשמתו הטהורה. וכמובן גם לבריאותה של אשתו שתחיה, שתמיד עמדה לצידו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!