יזכור: גלריית אמנות עמוקה עם מסרים שנוגעים

יוצרות זיכרון: אמניות מאיגוד האמניות החרדיות "יוצרים סביבה" משתפות באמנות עמוקה ומסרים שנוגעים.

ערכה: מיכל רוזנר מנכ"לית עמותה יוצרים סביבה.

היוצרת רבקה שמידלר יוצרת רב תחומית: "השתתפתי בסדנא בה נתבקשתי להביע רגש הכי חזק שהולך איתי תמיד מיד עלו לי המילים ממעמקים קראתיך ה' ומגרעת הקרטון אל מול המים הממיסים אותו נותנים את האין סוף לזכרו של אבא שלי אריה ליבלה שפיגלמן ששמו השני הוא 178578.

ההוכחה היא שאבי זכה לצאת מן התופת להגיע לארץ לשרת בצבא הגנה לישראל רק שנתיים אחרי צאתו מן מחנה בוכנוולד. שמו יהודה מאיר לייב שפיגלמן שמר על אורך חיים חרדי והעמיד ילדים נכדים ונינים ובני נינים כשבשנה שניפטר נולדו תאומים נינים אחרי 7 בנות שנקראו על שמו."

היוצרת ללי גרינוולד אמנית יודאיקה: "זו סבתא שלי. יצירה שבאה מעומק התודעה"

היוצרת רחל גוירצמן מכחול הנפש: "גפן ממצרים תסיע. גפן ישראל משגשגת מתוך גדרות התיל"

ארטרייג'. היוצרת: זהבי סגל

היוצרת רבקה גדג, אמנית נייר: מגזרת נייר זכרון, יש ביצירה הזו התפתחות מאובדן לתחיה, מהחושך לאור, המשא הנורא הזה מתקדם לכיוון של שופרו של משיח ולכיוון ארץ ישראל הפורחת, הפרזלים הופכים להיות ענפים עם עלים ומילות הרכבת לשופר גדול. במהרה בימנו אמן.

היוצרת יפה כץ: יום הזיכרון, אני דור שני להורים ניצולי שואה שומעת בכאב סיפורים מאנשים  ששרדו את התופת וממש ספונטני עם עפרון על דף, 6 להבות ומתוך כל אחד יוצאים עוד 6 והלב נשפך והיד זורמת. שישה מליון היו ואינם, יהי זכרם ברוך.

היוצרת חנה זריצקי, ציירת ואומנית רב תחומית: הציור בעקבות סיפור ששמעתי מהרב לאו על אסירי המחנה שלא ויתרו על הדלקת נר חנוכה ,נתנו את פיסת המרגרינה שהיתה להם לשמן ושרוך הנעל כפתילה.

היוצרת מטי דושינסקי אמנות משכרת: מה אני אומר לך? סבתא, אולי השנה היית מצליחה לספר לי משהו על משפחתך? על אמא שלך מאטל שאני קרואה על שמה, זוכרת שקראת לי מאטאלע ומטי, אבל פה זה נגמר, וכך זה תמיד ניגמר, אמרתי לי מאטאלע מיינע, וואס זאל איך דיר זאגן? מה אני אומר לך? שהתמונה שציירתי הוא חלק ממני ומעם ישראל, פצע שמדמם ולא ניפסק לרגע.

יהי זכרם ברוך יזכרם א-לוקינו לטובה אמן.

יוצרת: רבקי גוטליב "ארטיגו"

איור מהיר. היוצרת רננה אנגלסמן ציירת: אומה(סבתא בהולנדית) סופי, סבתא של בעלי, היתה ב-12 מחנות ריכוז. באושוויץ היא וחברות גנבו גזרים מהמטבח, וקיבלו מלקות, על כל גזר וגזר. בפסח הילדים שלי היו בסיור ליד קיבוץ כפר עזה,אנחנו גרים קרוב לשם, ליד נתיבות, ומשכו גזרים מתוך האדמה. היום פיזרתי את הגזרים על השולחן, והחלטתי לעשות רישום זריז. אומה לא מרשה להגיד "אני רעב", רק "יש לי טרק(חשק בהולנדית)".רעב היה רק שם. שנזכה להכרת הטוב על כל השפע בדור שלנו.. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!