צפו: איך נשמעת ונראית שונית אלמוגים בריאה?

נינה סודין, מ'זווית' סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה אומרת, כי ידענו מגיל צעיר "איך עושה כלב" ו"איך עושה חתול", ומהר מאוד למדנו לזהות גם את פעיית הכבשה, קריאת העורב ואף לחישת הנחש. לדגים, לעומת זאת, התייחסנו תמיד כאל יצורים שתקנים, חלק מעולם שקט ורגוע אי-שם מתחת למים. אך מי שהתמזל מזלם לצלול, יודעים שהעולם התת-מימי רחוק מלהיות שקט, ושגם אם הדגים לא נובחים, מייללים או שואגים – רבים מהם, ומהיצורים האחרים שחיים לצידם מתחת למים, לא שקטים כלל, אלא מפיקים מגוון רחב של קולות.

במחקר אינדונזי-בריטי חדש, מדענים תיעדו בשונית אלמוגים משוקמת באינדונזיה כמה מהצלילים המשונים והייחודיים הללו, וחשפו את עולם החי המרתק שחזר לחיות בה. הצלילים הוקלטו בשוניות שבאזור האיים באדי (Badi) ובונטוסואה ((Bontosua שבקבוצת האיים ספרמונדה (Spermonde) שבאינדונזיה, שבה התבצע בשנים האחרונות תהליך שיקום. שוניות אלה ספגו נזק משמעותי בגלל דיג שבוצע באמצעות פצצות – שיטה שנחשבת לזולה ויעילה בקרב הדייגים המקומיים, אך זורעת הרס נרחב. במסגרת השיקום, מסגרות מתכת בצורת כוכב, שעליהן נשתלו אלמוגים חיים, מוקמו באזורים ההרוסים כדי לגרום לגדילת אלמוגים מואצת.

המדענים המשקמים מלווים את התהליך על ידי ניטור, ניקיון וטיפול בנזקים פיזיים – וגם על ידי הקלטות קוליות. הקלטת צלילים בשוניות אלמוגים היא לא דבר חדש כשלעצמו, אבל זו הפעם הראשונה שבה המטרה לא הייתה להקליט צליל ספציפי, כמו הקול שמפיק בעל חיים מסוים, אלא לתעד את הנוף הצלילי של השונית כמכלול – כלומר, את כלל הצלילים בנקודות נבחרות בשונית.

המחקר נועד לאסוף מידע שלא מופיע בסקרים הוויזואליים על המינים שקיימים בשונית וההתנהגות שלהם, ולבחון את הצלחת שיקום השונית לפי הנוף הצלילי שלה. נהמות, נחירות, חרחורים וקרקורים "השונית היא מנוקבת מאוד: יש בה חללים רבים, ויצורים רבים נמצאים בתוך השלדים של האלמוגים, בתוך הסלעים או בתוך המצע", מסביר פרופ' מעוז פיין, אקולוג ימי באוניברסיטה העברית ובמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים. "לכן, לפעמים אנחנו לא רואים אותם – אבל חלקם משמיעים צלילים, כמו קולות קדיחה או תקשורת, ואת זה אפשר לזהות בהקלטות".

הקלטות יכולות גם לתעד צלילים שאותם מפיקים מינים מוסווים או מינים שפעילים רק בשעות החשיכה. לכן, תיעוד אקוסטי יכול לספק שכבת מידע חיונית, שאי אפשר להפיק מהסקרים הוויזואליים ושיכולה להשלים אותם. במסגרת המחקר החדש, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Applied Ecology, בוצעו הקלטות בשוניות בריאות, בשוניות שנהרסו על ידי פצצות דיג ובשוניות שעברו שיקום. הממצאים המעודדים שעלו מן ההקלטות מעידים על כך שהרכב הצלילים של השוניות הבריאות והמשוקמות דומה, ושניהם שונים בצורה מובהקת מהרכב הצלילים של שונית פגועה.

7 מתוך 10 הצלילים השונים שנשמעו בהקלטות הופיעו בתדירות גבוהה יותר ב-50 אחוז לפחות בשונית הבריאה והמשוקמת והעושר הקולי שתועד בהן היה גבוה יותר באופן מובהק מאשר בשונית הפגועה (ללא הבדל של ממש בין הבריאה למשוקמת). בין הקולות המגוונים שאפשר לשמוע בהקלטות יש קולות הקשה, לדוגמה, שמזוהים בין היתר עם הנצרניים (Triggerfish). סנפיר הגב של דגים אלו בנוי כמנגנון מיוחד שמורכב מקוצים, כשאחד מהם פועל כנצרה שמפעילה את הקוץ הראשי ומרימה אותו, במטרה להרתיע תוקפים או "לנעול" את הדג בתוך מחבוא.

כמו דגים אחרים, גם הנצרניים מפיקים צלילים מסוג זה כשהם מזיזים את הסנפירים ואת שלפוחית הציפה שלהם, איבר פנימי שמאפשר להם לצוף. קולות הגירוד שתועדו בהקלטות עשויים להיות קולות האכילה של הנצרניים, או של התוכינונים (Parrotfish): דגים שאומנם מזכירים תוכים בצבעוניות שלהם – יש תוכינונים בעלי קשקשים בגווני ירוק, ורוד וכחול, שמעניקים להם מראה בוהק ומרצד – אך שמם נובע דווקא ממבנה השיניים שלהם, שיוצר מקור דומה לשל תוכי, ושבאמצעותו הם מצליחים לגרד את האצות שצומחות על האלמוגים ולאכול אותם. בין קולות הרקע בהקלטות יש גם צליל שמזכיר רעש סטטי, והוא מאפיין את הנקשניים (Snapping shrimp), – שמכונים גם "חסילוני האקדח".

כשנקשן סוגר את הצבת שלו במהירות (במטרה לתקוף את הטרף שלו, להרתיע טורפים או לתקשר עם נקשן אחר), נוצרת בועה שמתפוצצת מייד. קול הפיצוץ יוצר את אחד הרעשים החזקים שאפשר למצוא בקרב חיות האוקיינוס. לצד כל אלו, נמצאו בהקלטות קולות נוספים רבים, בהם נהמות, נחירות, חרחורים וקרקורים, ואף קול שמזכיר צחוק, שלא תועד בעבר ושכנראה לא נשמע מעולם על ידי אוזן אנושית. לדברי החוקרים, בחלק מהמקרים הם יכולים לבצע ניחוש מושכל בנוגע לזהותו של בעל החיים שמפיק קול כזה או אחר – ובאחרים, אין להם מושג.

לקחת בחשבון את הגורמים המאיימים על אף הממצאים מעוררי האופטימיות מהשונית האינדונזית, פיין טוען שאין בידינו את הידע או את היכולת הטכנית לבצע שיקום של ממש בשוניות אלמוגים, הן בגלל ממדיהן העצומים של השוניות (שעשויים להגיע לאלפי קילומטרים רבועים) והן בגלל מורכבותן וההיקף הגדול של המידע שעדיין חסר לנו בנוגע אליהן. "בדרך כלל, שיקום עוסק בהעתקה של אלמוגים, לרוב ממינים מהירי-גידול, לשטח שאין בו אלמוגים", אומר פיין. "האלמוגים הם אכן אלו שבונים אותה, אך יש בה הרבה מעבר לכך – היא כוללת אלפי מינים של דגים וחסרי חוליות".

לדבריו, אנחנו לא מכירים את כל המינים האלה, ולא בהכרח יודעים מה למקם היכן, ולכן חיקוי של שונית אמיתית הוא כמעט בלתי אפשרי. "גינות אלמוגים לא יכולות להיות חלופה לשונית בריאה", הוא אומר. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את גורמי הסיכון שמאיימים על השוניות. בנוסף לדיג, משבר האקלים הוא גורם משמעותי בפגיעה בשוניות, שכן הוא גורם להלבנת אלמוגים. "בתהליך זה, האלמוג מאבד את האצות השיתופיות שלו, מה שגורם בהמשך למותו", מסביר פיין. "יחד עם האלמוגים נעלמים גם כל חסרי החוליות והדגים שהם חלק אינטגרלי משונית האלמוגים. מה הטעם בשיקום, כשבכל רגע יכול להגיע גל חום נוסף שיפגע שוב בשוניות המשוקמות?"

"מעבר לכך, הזיהומים שפוגעים בשוניות רבים מאוד: זיהום אור, זיהום אקוסטי, זיהום מחומרי הדברה וכן עודף חומרי מזון (נוטריינטים) שמגיעים ממקורות חקלאיים או משפכי ביוב", אומר פיין. שונית האלמוגים באילת עמידה יותר לעליית טמפרטורות מאשר שוניות אחרות, אבל מאיימים עליה, בין היתר, זיהומי נפט, זיהומים מחקלאות ימית, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים, מתכות כבדות באזורי המרינות והנמלים וכן דטרגנטים שנשטפים מאילת ומעקבה. לאכוף את החקיקה בנושא אז מה נוכל, אם כך, לעשות למען השוניות, בעולם ובישראל? לדברי פיין, הפתרון האמיתי טמון בהפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני שגורמות למשבר האקלים, לצד צמצום פגיעות מקומיות שונות.

הכוח לשינוי אמיתי בתחום נמצא בין היתר בידי ממשלות ורשויות מקומיות, שיכולות לחוקק חוקים שיעזרו למנוע את הזיהומים. "עם זאת, לעיתים קרובות החקיקה קיימת – אך לא נאכפת, וחשוב מאוד להקפיד על כך", הוא אומר. מעבר לכך שהטיפול בסיכונים אלה יכול למנוע הרס עתידי, הוא עשוי גם לאפשר את שיקומן של שוניות הרוסות. "גם אחרי אירועי הלבנה יש שורדים בשטח – ואם נפעל למנוע זיהום, השוניות יוכלו לחזור ולהשתקם באופן מהיר בהרבה", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!