ניצולת שואה בת 91 הלכה לעולמה במרתף במריופול

ניצולת שואה שכבה גוססת במרתף במריופול שבאוקראינה, היא קפאה והתחננה למים, וונדה סמיונובנה אוביידקובה, בת ה-91, הייתה חולה מאד במהלך השבועיים האחרונים לחייה ולא יכלה אפילו לעמוד על רגליה. היא נפטרה ב-4 באפריל, ולא בשלווה מזקנה במיטתה, אלא כקורבן של המלחמה הנוראה של המאה ה-21 שפקדה את עיר הולדתה.

"לאמא לא הגיע מוות כזה", אמרה בתה לריסה, בדמעות, שעות ספורות לאחר שהגיעה עם משפחתה למקום בטוח. היא התבוננה בחוסר אונים איך חייה של אמה שלה מתפוגגים, נשארה לצדה עד הרגע האחרון. לאחר שאמה נפטרה, לריסה ובעלה סיכנו את חייהם כדי לקבור אותה, תוך הפגזות ללא הפסקה, בגן ציבורי. כך דווח אתר Chabad.org.

"מריופול כולו הפך לבית קברות", אומר הרב מנדל כהן, מנהל בית חב"ד במריופול והרב של עיר הנמל האוקראינית שמופגזת ללא הפסקה. אובייקובה ומשפחתה היו חברים פעילים בקהילה היהודית של מריופול, מאז תחילת המלחמה, הרב כהן עובד 24 שעות לפנות את חברי הקהילה מהתופת, הוא מוודא גם בשבת שכל מי שצריך חילוץ מחולץ בגלל פיקוח נפש. וגם פעל הרבה בליל הסדר כדי להציל יהודים. השבוע הוא הצליח לפנות את לריסה ומשפחתה.

כשההפגזות וההפצצות החלו בתחילת מרץ, עברה המשפחה להתגורר במרתף של חנות סמוכה. הסיוע היחיד שקיבלה המשפחה לאורך כל התקופה הגיע מבית הכנסת והמרכז הקהילתי של הרב כהן. "לא היה מים, לא חשמל, לא חימום, והיה קר בצורה בלתי נסבלת", היא אומרת. לריסה טיפלה באמה, אבל "לא יכולנו לעשות דבר עבורה, חיינו כמו חיות".

לריסה סיפרה לאחר Chabad.org, כי שני צלפים הקימו עמדות ליד מקורות המים הקרובים ביותר, מה שהפך כל נסיעה לשם למסוכנת מאוד בנוסף להפצצות שירדו מהשמיים. "בכל פעם שנפלה פצצה, כל הבניין רעד. אמא שלי כל הזמן אמרה שהיא לא זוכרת דבר כזה גם במהלך מלחמת העולם השנייה".

אוביידקובה נולדה במריופול ב-8 בדצמבר 1930. היא הייתה בת 10 באוקטובר 1941, כאשר הנאצים נכנסו למריופול והחלו לאסוף את יהודי העיר. כשהנאצים הגיעו לבית המשפחה ולקחו את אמה של וונדה, מריה (מינדל), הילדה הקטנה הצליחה להתחמק ממעצר כשהסתתרה במרתף. ב-20 באוקטובר 1941 הוציאו הגרמנים להורג בין 9,000 ל-16,000 יהודים בתעלות בפאתי מריופול, כולל אמה של אוביידקובה וכל משפחתה של אמה. הילדה הקטנה נעצרה מאוחר יותר, אך חברי משפחה הגיעו ושכנעו את הנאצים שהיא יוונית. היא הגיעה לבסוף לבית חולים, שם נשארה עד לשחרור מריופול ב-1943.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!