טייס המטוס הגדול בעולם שהושמד: "עלינו להשלים את המריה השני"

דמיטרו אנטונוב שהיה הטייס הראשי של המטוס הגדול בעולם - 'מריה' (חלום באוקראינית) חזר לשדה התעופה הוסטומל שמחוץ לקייב, ושם גילה את שרידי המטוס האדיר שהטיס לא מכבר. המריה מתה, שוכבת בין פסולת של כלי רכב ומשאיות רוסיים הרוסים.

המטוס הענקי שזכה לכינוי 'אגדת השמיים' לא שרד את ההסתערות הרוסית על קייב. הוא נהרס בימים הראשונים של המלחמה הכוללת בשדה התעופה הביתי שלו, הוסטומל, שהפך לשדה קרב לוהט כאשר הרוסים ביקשו להשתלט עליו. המטוס האגדי נבנה בסוף שנות ה-80 על ידי היצרן האגדי אנטונוב בקייב. במקרה לטייס הנוכחי גם קוראים אנטונוב. כך על פי האתר האוקריאני Kyiv Independent.

בזמנו תוכנן המטוס להיות כחלק מתוכנית החלל הסובייטית, ולא היה מיועד להובלת מטענים מסחריים. המשימה הראשונית הייתה להעביר מטוסים מסוג בוראן, הגרסה הסובייטית של מעבורות חלל, על גבו של המריה, כמו גם רכיבי חללית כבדים אחרים.

עם טיסת הבכורה שלו בסוף 1988, המרייה היה המטוס הכבד בעולם עם מוטת הכנפיים הגדולה ביותר (88.4 מטר) בשירות מבצעי. לאורך 30 שנות השירות שלו, הוא קבעה למעלה מ-200 שיאי עולם, כולל עבור מטען המטען הכבד ביותר 253.8 טון שהורם אי פעם באוויר. המתחרה הקרוב ביותר שלו בואינג 747-8F, מוערך כמסוגל להרים כמעט 140 טון.

בשנות ה-90, לאחר נפילת ברית המועצות, הפך המריה לשימוש מסחרי עם חברת התעופה אנטונוב, מחלקת הובלת המטענים של החברה אחראית על רוב ההכנסות השנתיות של החברה.

מריה הייתה ספינת הדגל האווירית של אוקראינה. בכל מקום שהוא הגיע בעולם, הוא פגש בהמוני מעריצי תעופה שחיכו שעות ליד המסלול כדי לצפות בנחיתה של המריה. הטייס הראשי דמיטרו אנטונוב, שבמקרה הוא שמו של החברה שבנתה והפעילה את המטוס, היה 20 שנה עם המריה, מתוכן 16 שנים כמפקד הצוות.

הוא גאה מאוד בכך שהמטוס הגדול בעולם שפעל נשא את הצבעים האוקראיניים. כחול צהוב. בשנים האחרונות על רקע מגיפת הקורונה, המטוס עשה עשרות נסיעות כדי לספק ציוד רפואי וערכות בדיקה ברחבי העולם. החיסרון היה שהשירותים של מריה היו יקרים. לטענת החברה, תג המחיר עבור שכירתו להובלת מטענים החל במיליון דולר. רבים הטילו ספק בכדאיות הכלכלית מאחורי מטוס ענק וחזק שכזה שמעולם לא תוכנן להרוויח כסף מלכתחילה.

לדמיטרו אנטונוב יש זיכרון טוב מהמשימה האחרונה של המריה בתחילת פברואר. ב-2 בפברואר, הוא יצא לטיאנג'ין הסינית כדי להביא כמעט 90 טון של בדיקות קורונה לדנמרק. לא היה שום דבר מיוחד בטיסה, למעט קהל ענק של מעריצי מריה שהתאסף ליד נמל התעופה בדנמרק, עם דגלי אוקראינה רבים שהתנופפו.

המטוס היה אמור לחזור הביתה להוסטומל. רבים היו סקרנים אם המריה הביא נשק - איום המלחמה הכוללת של רוסיה היה בפתח, וממשלת דנמרק הצהירה זה עתה על נכונותה לשלוח נשק הגנתי לאוקראינה.

אבל אז ב-24 לפברואר נפתחה המלחמה עם אוקראינה, והמשימה של הרוסים הייתה להשיג דריסת רגל בשדה התעופה כדי להבטיח נקודת הגעה מרכזית למטוסים רוסיים, שיביאו עוד יותר חיילים לתקוף את קייב.

שדה התעופה האסטרטגי שבו שוכנים המטוסים היקרים ביותר של אוקראינה הפך לזירת לחימה בקנה מידה של מלחמת העולם השנייה, שכללה טנקים ותקיפות ארטילריה. אך ההתקפה הרוסית הנמהרת על הוסטומל תיכשל בסופו של דבר. אבל המטוס הגדול בעולם נפגע ונהרס.

בעוד רוסיה הצליחה לתפוס את השליטה בשדה התעופה לאחר קרבות עזים, הוא הפך לבלתי שמיש עבור מטוסים גדולים. גם ניסיון נוסף להשיג דריסת רגל בשדה תעופה אחר קרוב לקייב, בוסילקיב מדרום, נכשל. צילומי מל"טים משדה התעופה המדובר בהוסטומל בסוף פברואר חשפו את מה שרבים חששו יותר מכל - האנגר מריה שנפגע קשות נשרף. קהילת התעופה העולמית הייתה בהלם.

לפי גרסה אוקראינית מוקדמת, המריה הושמד בקרב בימים הראשונים על ידי תקיפת מסוק רוסי. גרסאות רבות אחרות טענו גם כי מדובר במתקפת ארטילריה אוקראינית שהפכה את שדה התעופה לבלתי שמיש ופגיה בטעות במטוס הענק. כך דווח האתר Kyiv Independent.

לאחר חודש של לחימה ונוכחות רוסית, הפך המקום לבית קברות של משוריינים ומשאיות רוסיים הרוסים, כמו גם מטוסים ומסוקים, רוסיים ואוקראינים מעוכים ובלתי ניתנים לתיקון.

הקרב לא הביא דבר לרוסיה, מלבד אבדות קשות. ב-31 במרץ, לאחר שלא הצליחו להשיג כל התקדמות בקרב על קייב והתמודדו עם אסון פוטנציאלי, כוחות רוסים מותשים פשוט עזבו את שדה התעופה הוסטומל, יחד עם צפון אוקראינה כולה. אז הצליח הטייס דמיטרו אנטונוב לחזור לשדה התעופה שלו כדי לראות מה קרה למריה.

לאחר שובו להוסטומל, אנטונוב ראה את ההרס, והוא בטוח שרוב המטוסים, אם לא כל המטוסים, הושמדו בכוונה על ידי הרוסים על הקרקע. "רק אם לשפוט לפי חורי קליעים בכל מטוס, אני יכול להגיד שזה לא קרה בקרב", אומר הטייס. "אדם עמד בסמוך עם רובה אוטומטי בידיו וריסס על מטוסים".

בניסיון להציל את המטוס, ב-26 בינואר, ארגון התמיכה והרכש של נאט"ו, הציע רשמית לאנטונוב לפרוס מחדש את הצי האווירי שלו, יחד עם כל הצוות והציוד, בנמל התעופה בלייפציג בגרמניה. ההצעה של נאט"ו נבעה מחשש מהמלחמה הגדולה של רוסיה, שסוכנויות הביון והתקשורת המערבית הזהירו מפניה את אוקראינה במשך חודשים.

עד ה-23 בפברואר בשעה 22:00, כמעט 7 שעות לפני המתקפה של רוסיה, המטוס מריה היה מוכן לעזוב את הוסטומל. בינתיים, על רקע ציפייה מתוחה להתקפה רוסית, הרשויות האוקראיניות התקינו באותו לילה קוביות בטון וכלי רכב על רצועות המסלול בדניפרו, זפוריז'יה וחארקוב כמכשולים למטוסי תובלה צבאיים רוסיים.

שדה התעופה של הוסטומל לא נסגר, והמטוס הענק נשאר במקום, כשכבר רצו להמריא איתו, לא היה אפשרי, כי הרוסים כבר היו קרובים והמרחב האווירי האוקראיני נסגר. לטענת רבים באוקראינה, היה צריך להמריא משם הרבה קודם. למרות כל העצב על המריה, אנטונוב אומר שהוא הולך להמשיך לטוס. "אני עדיין טייס מתפקד אחרי הכל", הוא אומר.

החברה שתפעלה את המטוס, אמרה שניתן לשחזר את מריה. תג המחיר עשוי להגיע ליותר מ-3 מיליארד דולר ולפחות 5 שנות עבודה, לפי התאגיד. ב-24 במרץ הקימה חברת אנטונוב ארגון צדקה חדש כדי לגייס כספים מקהילת התעופה העולמית כדי להחיות את המריה. "זה לא רק מטוס, זה חלום אמיתי לשאוף אליו", אומר הטייס, "זאת לא שאלה של כדאיות מסחרית. האם יש כדאיות מסחרית כלשהי בהתקנת אנדרטה כשהאמריקאים יצרו את טיל שבתאי שלהם, הם הוציאו סכום אדיר של כסף, אבל הם שמו בני אדם על הירח, גם לאוקראינה מגיע שיהיה חלום - כמו מטוס כזה. אני חושב שהסבירות שהמרייה השניה תושלם היא גבוהה מאוד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!