הבריחה ממריופול תחת אש: "כל מה שבנינו נהרס"

העיר מריופול נמצאת במצור מאז תחילת המלחמה: מנותקת מאוקראינה ביבשה, באוויר ובים. מזון ותרופות הם מצרך נדיר. אין מים זורמים, גז, חשמל או שירות טלפון סלולרי. ב-11 באפריל אמר ראש עיריית מריופול לסוכנות הידיעות AP כי יותר מ-10,000 אזרחים מתו בהתקפה עד כה.

כשחג הפסח התקרב והמצב במריופול המשיך להתדרדר, הרב מנדל כהן שליח חב"ד בעיר, עשה כל מה שביכולתו כדי לאתר ולחלץ אנשים מהעיר הנצורה ולעזור להם להגיע למקום מבטחים לפני שיהיה מאוחר מדי.

"מריופול הפכה לגיהינום חי", אמר הרב של העיר לאתר Chabad.org. הרב מנדל כהן. כהן ורעייתו, אסתר, הקימו את חב"ד במריופול בשנת 2005, פתחו בית כנסת ובית ספר יהודי, בנו מקווה ומרכז לשירותים חברתיים, ולאט לאט הציתו מחדש את להבת החיים היהודיים שנחנקה על ידי הקומוניזם במשך 70 שנה. "כל מה שבנינו במשך 17 שנים נעלם", הוא אומר. כ-90% ממריופול הושמדה על ידי מסע אכזרי של הפגזות ללא הפסקה והפצצות אוויריות קשות שהפכו את עיר הנמל למקום של עשן שחור, מתכת מעוותת ומוות.

לודמילה ביתר, בנה דניאל בן ה-18 ואמה בת ה-70, כולם חברי הקהילה היהודית של מריופול, הם בין הנמלטים. לאחר יותר משבועיים שהסתתרו עם 400 אחרים במרתף של בניין דירות, הם הצליחו להוציא את רכבם מהחניה ולברוח איתו.

"אני אפילו לא יכולה להסביר איך עשינו את זה", היא אומרת. "עצמתי את עיני ופשוט רצתי. גם אמא שלי. היו גופות ברחוב, טנק שרוף. מישהו התכופף על גופה על המדרכה ונופף בידיו; אני לא יודעת מה הוא רצו, אבל לא יכולתי לעשות שום דבר כדי לעזור, יכולתי רק לרוץ".

לודמילה עובדת בקהילה היהודית במריופול משנת 2006, היא מנהלת את הפרויקטים ההומניטריים של חב"ד בעיר, ומסייעת בארגון אירועי חגים גדולים וכדומה. בימים הראשונים של המלחמה היא אף נכנסה למשרדה כדי להמשיך ולפקח על חלוקת המזון והתרופות למסתתרים בבית הכנסת שנהרס, והפסיקה רק כשאי אפשר היה לצאת החוצה.

כעת היא ומשפחתה נמצאים בלבוב, מערב אוקראינה, שם היא ממשיכה את עבודתה הקהילתית. דרך מעקב אחר אפליקציות תקשורת כדי לראות מי עשוי להופיע באינטרנט, אפילו לדקה קצרה, ולברר היכן במריופול הם נמצאים, כדי לעזור להם להימלט. היא גם בקשר עם חברי קהילה שהצליחו בכוחות עצמם כדי לעזור להם להמשיך במסעם.

לודמילה סיפרה כי היא לקחה מבית חב"ד במסירות נפש עצומה תחת אש, מה שעדיין היה שם, כולל קופסאות של מצות משנה שעברה, חלקן מצות שמורה בעבודת יד.

"הצלחנו לחלק את זה בכל המרתף", אמרה לודמילה, היא חילקה מצות לנשים, ילדים, זקנים. אנשים היו רעבים, והמצה ממש הצילה אותם". מהיום הראשון עשה הרב כהן כל שביכולתו להציל את קהילתו במריופול. מלבד האוכל והתרופות בבית הכנסת שלו, היו לו משפחות שהתגוררו במרתף ביתו. כשהמצב הלך וקשה, המשפחות במרתף שלו השתמשו במים במקוה שבנה בסמוך לביתו.

לבסוף לודמילה הצליחה לברוח עם הרכב שהיה בחניה. "אלוקים רצה שנשרוד, רק כך אני יכולה להסביר את זה", היא אומרת.

"לראות את העיר היה מפחיד", אומרת לודמילה. "ברור שלא ראיתי שום דבר במרתף, ועכשיו ראיתי מה עלה בגורל מריופול, זה היה נורא. והיינו בחלק הטוב יותר של העיר. בצד השני של העיר לא היה דבר בחיים". לפחות שלושה מחברי הקהילה היהודית נהרגו בקרבות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!