בדרך לבחירות? הזמן לבדוק את מצב האלקטורט החרדי

בימים האחרונים, לאחר הודעתה של סילמן, המערכת הפוליטית הייתה כמרקחה עם ניסיונות רבים להחזירה לליכוד ולאופוזיציה מכאן או לשנות את החלטתה ולהחזירה לקואליציה. למרות כל המהלכים הללו, עתידה הפוליטי של הממשלה עדיין לוט בערפל אבל אחת השאלות המשמעותיות היא במידה ובכל זאת יוביל המהלך לבחירות, מה יקרה עם הצבעת החרדים?

מערכת הבחירות האחרונה הביאה לירידה משמעותית בהצבעת החרדים למפלגות החרדיות והן ספגו נטישה. במספרים מוחלטים ש"ס רשמה ירידה של 36,882 מצביעים ויהדות התורה ירדה ב־26,067 קולות. ובאחוזים, עבור יהדות התורה למשל מדובר בירידה מ54% מהמגזר החרדי שהצביעו לה, ל48% - ירידה של 6 נק' האחוז. למזלן של השתיים, הירידה הכללית בשיעור ההצבעה השאירה אותן עם מספר מנדטים זהה לזה שקיבלו בכנסת הקודמת אבל המגמה הייתה מפתיעה.

מאז תחילת משבר הקורונה, המגזר החרדי היה על המוקד והואשם בהגדלת התחלואה בשל השארת מוסדות הלימוד פתוחים ואי הקפדה על נהלי הקורונה. למרות שיפור משמעותי בהנחיית הרבנים, לקח פרק זמן משמעותי לשינוי התפיסה הציבורית וחברי הכנסת החרדים לא תרמו לשינוי תפיסת עולם זו במהירות בה חל השינוי. מסיבה זו וסיבות נוספות התעוררה בציבור החרדי תרעומת ותסכול כלפיהם אשר גרמו באו לידי ביטוי בהצבעה בקלפי. בסקר אסקריא לפני הבחירות לכנסת ה24 חלה עליה בקרב אלו שלא מתכננים להצביע (11% מהמגזר לעומת 6% בבחירות לכנסת ה23) ובקרב המתכננים להצביע לסמוטריץ' (5% מהמגזר) כפי שאכן קרה בפועל. הסקר גם הראה קשר ברור בין שביעות הרצון מחברי הכנסת החרדים לבין ההצבעה בבחירות.

אך החודשים האחרונים באופוזיציה שינו משמעותית את מאזן הכוחות וכוחם של החרדים בקבלת ההחלטות ירד. אחרי שנים שהיו בקואליציה וחלק בלתי נפרד מהממשלה, שנים בהם היו רגילים להשפיע על מאזן הכוחות במדינה, להיות שותפים לחקיקות ולהפעיל מנועי לחצים משמעותיים אשר הובילו שינויים במדיניות הממשלה הם נותרו בעת האחרונה חסרי כושר השפעה, פוזיציה מאוד לא נוחה עבורם.

גזירות ליברמן

מספר הילדים לאישה חרדית עומד על 6.6 ילדים בממוצע והם מעדיפים להשתמש פעמים רבות בחד"פ במיוחד כשמדובר בצורך לשטוף כלים שונים לחלב ובשר, לכן העלאת מחירי החד"פ במסגרת הרפורמה הקימה קול זעקה במגזר. כך גם הפסקת סבסוד מעונות הילדים המשמעותית מאוד במשפחות עם מספר ילדים במעון. נטל התשלום עלול להכביד משמעותית. הצעת החוק שנועדה להסדיר את הגיוס לחרדים אמנם נפלה אבל היא עומדת להיות מוגשת שוב. לאחרונה הוכרז במסיבות עיתונאים גדולות על רפורמת התחבורה הציבורית אשר קבעה רק 4 תעריפי מחיר במקום ריבוי תעריפים וייקרה את מחיר התחבורה הציבורית, שנמצאת בשימוש מאסיבי בקרב המגזר החרדי. כל אלה הובילו את הציבור החרדי להבנה כי אולי חברי הכנסת החרדים לא פועלים בדיוק כמו שהם רוצים, אך האופציה האחרת גרועה הרבה יותר.

כותב השורות

השאלה המתבקשת היא איך מגמות אלו יתבטאו במערכת בחירות הבאה.

סביר להניח כי תזוזה מסמוטריץ' ליהדות התורה לא תשפיע על מפלגתו באופן משמעותי ולא תוריד אותו תחת אחוז החסימה, בין היתר בעקבות כוח נוסף שיקבל ממאוכזבי ימינה.

כוחן של המפלגות החרדיות: יגדל, הן בשל הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית. והן מהרצון להוות גורם משפיע, כנראה שנראה בקרב הנוטשים חזרה להצבעה המסורתית, למפלגות "הבית".

מערכת בחירות נוספת תעלה ככל הנראה את אחוזי ההצבעה של גוש הימין שלא נהנה שנבחריו יושבים באופוזיציה. ומנגד, ההתנגדויות לממשלה הנוכחית הגיעו גם מצד גוש השמאל וכנראה שהם לא ירוצו לקלפי בבחירות חדשות.

הביקורת כלפי הממשלה הנוכחית גדולה משמאל ומימין, ומצביעיהן גם עשויים להצביע ברגליים כאות מחאה על מערכת בחירות נוספת תוך זמן כל כך קצר. כך למעשה שתי מגמות אלה יכולות לפגוע בשוויון הקולות הקיים כיום ולהטות את הכף לטובת גוש הימין אשר יביא הקמת ממשלה ימנית.

למרות כל זאת, חברי הכנסת החרדים לא ששים לבחירות נוספות, הם יעדיפו להרכיב ממשלה ללא בחירות. הם אפילו יוותרו בשמחה על שני מנדטים ובלבד שישבו ליד שולחן קבלת ההחלטות ולא כצופים מן הצד. הסיכון פשוט לא שווה את זה.

הכותב הוא מנכ"ל אסקריא חברת המחקר למגזר החרדי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!